המשבר בספרד - אין אור בקצה המנהרה

>> לכל חברות האיחוד האירופי יש חולשות שמגבילות את הפוטנציאל שלהן. נראה כי לספרד יש ערב רב של פגמים, שמספיקים ליבשת שלמה. בדומה לאירלנד, הצרכנים בספרד מתקשים להתמודד עם נטל חובות המשכנתא. לספרד יש מערכת נוקשה לקביעת השכר במשק, שמהווה מקור לחוסר יעילות בדומה ליוון ופורטוגל.



הניסיון לבצע רפורמה בשוק העבודה הספרדי, שהתיר שימוש בחוזי עבודה זמניים, הוביל לפגיעה בתמריצים להכשרת עובדים, ופגע בפריון העבודה. הדבר נכון גם לגבי איטליה, ובדומה לשאר מדינות אלה, ספרד הלכה ואיבדה את כושר התחרות שלה מול מדינות ה"ליבה" של גוש היורו, בהובלת גרמניה. כחברת האיחוד, היא אינה יכול לפתור את בעיותיה על ידי פיחות המטבע שלה.





הפוליטיקאים בספרד זיהו רק באחרונה את הצורך ברפורמה, והשינוי במערכת קביעת השכר נמצא בראש סולם העדיפויות. השכר נקבע באופן מרוכז על ידי מערכת מורכבת של הסכמים במגזרים ובתעשיות שונות, מה שמקשה על התאמתו לתנאים העסקיים. למרות המיתון החריף והאינפלציה האפסית, צמיחת השכר הגיעה בשנה שעברה ל-3%, לפי ה-oecd. הדבר מסייע להסביר מדוע שיעור האבטלה בספרד זינק במהירות כה רבה; הוא עומד כעת על 19.5%. בבריטניה, לשם השוואה, אף כי המיתון היה לא פחות חמור, יכולות החברות להגביל את השכר והן לא נאלצו לפטר עובדים כה רבים, כך ששיעור האבטלה עלה באורח מתון יותר.



מערכת קביעת השכר הנוקשה עשויה לספק הסבר לאיטיות שבה צומח פריון העבודה בספרד. בעשור הראשון של היורו עלה הפריון לעובד ב-0.2% בשנה. בחלק מהשנים נסוג הפריון בזמן שהמשכורות צמחו במהירות, ופגע בכושר התחרות של המדינה. חלק מהאשמה טמונה בשוק המשרות הדו-דרגתי של ספרד. בדרגה הראשונה, כשני שלישים. מהעובדים הינם עובדים קבועים שעלות פיטוריהם גבוהה. כשחברות אינן יכולות לפטר אנשים בקלות, הן מאטות את תהליך גיוס העובדים, מה שמקפיץ את שיעור האבטלה.



התגובה של ספרד באמצע שנות ה-90 היתה לאפשר העסקת מגויסים חדשים כעובדים זמניים. הדבר העניק למדינה גמישות רבה יותר וסייע לה ליצור משרות. אך הוא גם היטה את המדינה לעבר סוגי עבודה שאינם דורשים מיומנות, ושבהם פריון העבודה נמוך. עקב העלות הגבוהה הכרוכה בפיטורי עובדים הנמצאים במדרגה הראשונה, מרבית המפוטרים בספרד היו עובדים זמניים, ובייחוד צעירים ומהגרים. ממשלת ספרד בוחנת דרכים לטפל בבעיה זאת, אולי על ידי קידום חוזים שמגבילים את עלויות הפיטורים למשכורת של 33 ימי עבודה על כל שנה שעבד העובד - הטבה נדיבה למדי.



הממשלה הבטיחה כי תפעל לרפורמה במערכת קביעת השכר בששת החודשים הקרובים. הצעד לא יהיה קל. הן לעסקים והן לאיגודים יש מערכות ביורוקרטיות גדולות שפועלות במסגרת המבנה הנוכחי. המאמץ הממשלתי עשוי להתברר כדל מדי. הממשלה אינה סבורה כי יש צורך בקיצוצי שכר כדי לשקם את התחרותיות ולהפחית את האבטלה, כפי שסבורים באירלנד ואף ביוון. "ראש הממשלה אינו אומר לציבור שספרד צריכה להסתגל ושאנחנו עניים יותר משחשבנו", מקונן אחד הכלכלנים. ואכן, ב-9 בפברואר, הושג הסכם בין העסקים והאיגודים, שלפיו ב-2011-2012 יצמחו המשכורות בשיעור של בין 1% ל-2.5%.



כורעים תחת חובות המשכנתא



היעדר תחושת הדחיפות עלול לפגוע בספרד בגלל חולשה נוספת שלה. משקי הבית כורעים תחת חובות משכנתא גדולים, תוצאה של תקופת הפריחה הארוכה בשוק הנדל"ן שקרס. בדומה לאירלנד, מרבית משכנתאות אלה ניתנו על בסיס ריבית משתנה, הקשורה לריבית הניתנת לבנקים בשוקי הכסף לטווח קצר.



במהלך השנה האחרונה הזרים הבנק המרכזי של אירופה כמויות גדולות של מזומנים לבנקים בגוש היורו בריבית קבועה של 1% - שהובילה לירידה בריבית המשכנתאות. צעד זה סייע לבעלי בתים שנקלעו לקשיים באירלנד ובספרד.



אולם הבנק המרכזי של אירופה עשוי להתחיל להעלות את הריבית בטרם תשלים ספרד את הרפורמות הנחוצות. במקרה זה, משקי הבית בספרד יספגו ירידה במשכורות במקביל לגידול בעלויות מימון החובות שלהם, מה שיאריך את משך ההאטה הכלכלית. נראה כי הסיכון שהדבר יקרה אינו גבוה, לפחות לעת עתה. אפילו המדינות החסכניות ביותר בגוש היורו מתקשות לצמוח כעת, ועל הבנק המרכזי לא מופעלים לחצים לפעול במהירות. אך המדיניות המוניטרית לא תהיה רופפת לנצח, ולכן יש לבצע את הרפורמות במהירות.



נראה כי הממשלה להוטה להצביע על כך שהמצב אינו עד כדי כך גרוע. ספרד "היא לא יוון", אומרת אלנה סלגדו, שרת האוצר. "לא נזדקק לסיוע מאירופה. למעשה, נוכל להעניק חלק מהסיוע ליוון, אם יהיה צורך". התקציב הציבורי של ספרד נמצא במצב טוב יחסית, בזכות המשמעת הנוקשה במהלך שנות הפריחה. אך אם כלכלתה לא תוכל לצמוח, נטל החוב של ספרד ייהפך להיות כבד בהרבה.