איך הגיעה קבוצת ההנדסה הגדולה בישראל לשווי של 160 מיליון ש'

>> קבוצת ברן אינה מככבת בכותרות העיתונים, אך מדובר בקבוצת ההנדסה הגדולה בישראל, הפועלת במגוון עצום של תחומים - בהם שירותי הנדסה, ניהול פרויקטים, תשתיות תקשורת, נדל"ן ואפילו שיווק מזון לבעלי חיים. החברה מחזיקה בכ-70 חברות בנות וקשורות, המעסיקות כ-1,800 עובדים ביותר מ-15 מדינות. החברות האלה מייצרות מחזור הכנסות שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל.



למרות הנתונים המרשימים האלה, הקבוצה נסחרת לפי שווי עלוב למדי, שלא משקף את הפוטנציאל הטמון בפעילותה הענפה. מניית ברן איבדה מאז אוקטובר 2007 כ-80% - והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-160 מיליון שקל בלבד.

השווי הנמוך של ברן קשור לתוצאות שהפגינה הקבוצה בשנים האחרונות. המשבר הכלכלי העולמי גרם להאטה בחלק מהמקומות שבהם היא פועלת, ובנוסף נרשמו האטה בפרויקטים בתחום האנרגיה והכימיה בישראל ועיכובים בקבלת ההכנסות בגין הפרויקטים שבוצעו. כל אלה הסבו לקבוצה הפסד מצטבר של 85.3 מיליון שקל ב-2007-2008. רק ב-2009 החלה ברן להראות סימני התאוששות.



"השוק הגיב לשנתיים שבהן ברן הפסידה, אבל באחרונה ישנה התעוררות", אומר ד"ר אלי אברמוב, שמונה ביולי האחרון לתפקיד מנכ"ל ברן. "פירסמנו כמה חוזים בתחומי התקשורת, האנרגיה והבנייה ובתחומים נוספים - בהיקף של מאות מיליוני שקלים. כתוצאה מכך מחיר המניה עלה מתחילת השנה ב-25%. בינתיים השוק מחכה לראות את הפריצה שלנו, ועדיין רוצה להבין לאן ברן הולכת.



"אני מנהל את ברן, לא את השוק. אנחנו בונים את 2010, ואני מאמין שהשוק יידע להעריך את הפעילות של ברן ואת קצב הגידול בהיקפי הפעילות וגם בשורה התחתונה. כרגע אנחנו נותנים פחות דגש לענייני יזמות, ומתרכזים בהנדסה, באנרגיה חלופית, בפטרו-כימיה ובתשתיות מים ותקשורת באזורים מתפתחים, שהשפעת ההאטה בהם מועטה.



אברמוב הצטרף לקבוצה לפני יותר משנה, לתפקיד של סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי. לפני כן הוא הספיק לעבוד במשך 33 שנים בתפקידים שונים בקריה למחקר גרעיני בדימונה.



"את ברן הכרתי כלקוח של הכור הגרעיני", מספר אברמוב. "באיזשהו שלב בחיים הבנתי שאני רוצה שינוי. כשאני מחליט על משהו - אני לא מסתכל אחורה. חיפשתי אתגרים חדשים, היו לי הצעות נוספות מחברות גדולות ורווחיות יותר, אבל נזכרתי בבני גאון ז"ל, ששאל אותי אם אני מעדיף להגיע לחברה עם שווי שוק של 500 מיליון דולר שרצה היטב או לחברה עם שווי שוק של 50 מיליון דולר בלבד שיש לה פוטנציאל השבחה גדול יותר. אין ספק שאני מעדיף את החלופה השנייה".



"דווקא בישראל נפגענו מהמשבר"



הרבעון השלישי של 2009 היה הרבעון הראשון שבו אברמוב היה חתום על דו"חות ברן. בדו"חות האלה הציגה החברה שיפור ברווח התפעולי - שהגיע ל-19.6 מיליון שקל - ורווח נקי (המיוחס לבעלי המניות) של כ-4 מיליון שקל.



אילו צעדים נקטה ברן כדי להתמודד עם המשבר בשוקי היעד שלה?



"ביצענו ב-2008-2009 שורה של צעדי צמצום והתאמה שכללו בין השאר צמצומי שכר, בניסיון לפטר כמה שפחות עובדים. הצעדים האלה תרמו להקטנת הוצאות ישירות של יותר מ-40 מיליון שקל בשנה.



"כך נוצרו שיפור ברווחיות התפעולית ותזרים מפעילות שוטפת של כ-105 מיליון שקל. יש לנו בקופה מזומנים של כ-130 מיליון שקל. עמדנו בתשלומים עד כה - ונעמוד גם ביתר".



איפה היו השפעות המשבר חריפות יותר?



"ברוסיה ההשפעה של המשבר על הפרויקטים שלנו לא היתה מהותית. אמנם הרגשנו ב-2008 האטה מסוימת בפרויקט הדגל שלנו בעיר טיכבין (הנמצאת שלוש שעות נסיעה מצפון-מזרח לסנט פטרסבורג - מ"ר), שבה אנו מקימים מפעל שיהיה מהגדולים והמודרניים בעולם בתחום ייצור קרונות המשא לרכבות. ההיקף הכולל של הפרויקט הוא כמיליארד דולר, והכנסותיה של ברן ממנו נאמדות ב-60 מיליון דולר.



"הייתי שם באחרונה, וראיתי איך גם בקור של מינוס 26 מעלות העובדים ממשיכים לעבוד במרץ כדי לסיים את הפרויקט בזמן. אנחנו רואים ברוסיה פוטנציאל גדול. הרוסים מעוניינים לפתח את התעשייה, והממשלה מעודדת את זה. אנחנו בדרך לפרויקטים נוספים בתחומים כמו האנרגיה והתעשייה הכימית. יש לנו יתרון יחסי שם - מצד אחד אנחנו חברת הנדסה מערבית מנוסה, ומצד שני יש לנו 200 מהנדסים שגדלו ועובדים ברוסיה".



מה לגבי מקומות אחרים?



"במדינות כמו וייטנאם, תאילנד ונפאל לא כל כך חווינו את המשבר - והתוצאות שלנו שם לא רק שלא נפגעו, הן אף עלו. גם באפריקה לא ראינו בעיות. לדעתי, ככל שהכלכלה פחות מפותחת היא נפגעה פחות, כי השוק הפיננסי לא התפתח לממדי מינוף עצומים ולא נעשו בה שטויות.



"לעומת זאת, בצפון אמריקה, בסקנדינוויה, בפולין ובאוקראינה המשבר היכה גם בנו וגרם להפסדים ולעיכובים לא מעטים בפרויקטים. באוקראינה אפילו סגרנו את הפעילות".



ובישראל?



"דווקא כאן הכי סבלנו מהמשבר. אמנם באופן כללי ישראל נפגעה פחות ממדינות אחרות, אבל אם אתה מסתכל על ענף התשתיות, התמונה שונה לחלוטין. הסקטור הפרטי עצר את ההשקעות. אפילו בכיל הצטברו מלאים גדולים במחסנים, והחברה לא הגדילה מספיק את יכולת הייצור שלה.



"בסקטור הממשלתי אנחנו אמנם שומעים על פרויקטים כמו עיר הבה"דים או פרויקטים בתחום האנרגיה החלופית והתחבורה, אך על אף שההחלטות אכן מתקבלות בממשלה, קצב הביצוע נותר אפסי. בגלל זה אני מחזיק במשרד שלי תמונה גדולה של דוד בן גוריון. הוא היה ראש ממשלה שידע לעמוד במלה שלו.



"כעת נראה שב-2010 תהיה התאוששות, ושפרויקטים בחברות גדולות כמו בזן וכרמל אולפינים - שאנחנו מרגישים נוח לשתף עמן פעולה - מתחילים לתפוס תאוצה. מחצית מההכנסות שלנו מגיעות כיום מישראל, והמחצית השנייה מחו"ל. אף שהפוטנציאל בחו"ל הוא אדיר, אני מקווה שהיחס הזה יישמר".



מאמינים בתחום הסולארי



אחת הסוגיות העיקריות שבגינה רשמה ברן בשנתיים האחרונות הפסדים כבירים נדונה בימים אלה בבית המשפט. בסוף ספטמבר 2009 הגישה ברן תעשיות, חברה בת בבעלות מלאה של ברן, תביעה בהיקף של כ-43 מיליון שקל נגד אינטל אלקטרוניקה. התביעה עסקה בפרויקט שבוצע עבור אינטל בקרית גת. הפרויקט, בהיקף של כ-123 מיליון דולר, כלל הקמת מבנה תומך ייצור וחניון רב קומתי.



הפרויקט הושלם ונמסר לידי אינטל, העושה בו שימוש זה כשנתיים. ואולם לטענת ברן אינטל עדיין לא שילמה לה את הסכומים המגיעים לה בגין העלויות הכרוכות בפרויקט וכן בגין הנזקים שנגרמו לה בשל התארכותו. אינטל מצדה הגישה כתב הגנה וכן כתב תביעה של כ-108 מיליון שקל נגד ברן, בטענה שנגרמו נזקים בעת הקמת מרכז הפיתוח של החברה בחיפה.



"היו הבטחות של אינטל שלא יחסכו כסף, ושייתנו פיצוי ככל שיידרש, ותחת האמירה הזאת הכנסנו עודף גדול של קבלנים", אומר אברמוב. "חשבנו שבפרויקט כזה, בהיקף של כ-500 מיליון שקל, כולם יכבדו את ההבטחות שנתנו, אבל באינטל כנראה חשבו אחרת.



"כל עוד עבדנו מול המנהלים הישראלים זה עוד היה נראה בסדר. ואולם ברגע שהפרויקט הסתיים, חלק מהאנשים - בהם גם מנכ"ל אינטל ישראל - נוטרלו מהפרשה, והמנהלים האמריקאיים לא דאגו לפתור את הבעיות. כך, אף שמדובר בפרויקט לתפארת, במקום רווח מתוכנן של 40 מיליון שקל נאלצנו לספוג הפסד של 20 מיליון שקל".



ברן תיכננה גם להרחיב את פעילותה לתחום היזמות והצטרפה לקבוצה משותפת עם שפיר וגרנית הכרמל, שהתמודדה בשנים האחרונות במכרזים להקמת מתקני התפלה בשורק ובאשדוד. אלא שבשל הצורך בהשקעה גדולה של כ-133 מיליון שקל ניסתה ברן לצמצם את חלקה בהון העצמי הנדרש. השותפים לא הסכימו לכך, ושיכון ובינוי נכנסה לקבוצה במקום ברן שפרשה.



הפרישה ממכרזי ההתפלה בישראל פירושה שלא נראה אתכם כיזמים בתחום הזה?



"החלטנו בשלב מסוים לצמצם את היזמות, אבל נשארנו קבלנים ראשיים בתחום ההנדסה. ההשקעה הדרושה ומשך הזמן של ההשקעה ארוכים מדי, בעוד שאנחנו צריכים יותר משאבים להון חוזר, כי אחרת אנחנו חוסמים את עצמנו בפעילות הליבה שלנו - הנדסה.



"אחד ממנועי הצמיחה העתידיים של ברן הוא התחום הסואלרי. החברה כבר הקימה כקבלן מתקנים סולאריים בגרמניה בהיקף כולל של יותר מ-5 מגה-ואט, וכן שימשה קבלן ראשי בפרויקט התקנה של מערכת סולארית ביקב דלתון עבור חברת סאנדיי, בהיקף כולל של 100 קילו-ואט".



האם ברן תהפוך לשחקן גדול בתחום הסולארי?



"לצערי, על אף שהפוטנציאל בתחום הסולארי בישראל הרבה יותר גדול, בגלל החלטות שונות הנושא לא מתקדם. עצוב שאנחנו צריכים ללמוד בעניין מגרמניה, כשאצלנו יש שמש במשך רוב ימות השנה.



"אנחנו מתכננים להשקיע כיזמים סכום של כ-80 מיליון שקל כדי להתקין מערכות על גגות של מבנים המצויים בבעלות החברה הבת נספן במרכז המסחרי b7 וכן בנכסים נוספים שלה. כמו כן, אנחנו מסתכלים על בולגריה, איטליה ועוד מדינות לקראת השקעות בפרויקטים בהיקף של 5 מגה-ואט בישראל ובחו"ל".



הזכרת את נספן. ספר לנו קצת על פעילות הנדל"ן שלכם.



"החברה מוחזקת בחלקים שווים על ידי ברן וקבוצת סמי קצב, ומתמחה בתחום הנדל"ן המניב והבנייה למגורים בישראל, קנדה והונגריה. שווי הנכסים של החברה נאמד ב-400 מיליון שקל, והיא נהנית ממינוף נמוך ומנכסים איכותיים המניבים תזרים קבוע.



"בקנדה אנחנו ממשיכים למכור דירות בלי בעיות בפרויקטים בטורונטו. הבנקים שם מאוד שמרנים, ואתה לא מקבל מימון עד שאתה מוכר 60%-70% מהדירות. צריך גם להיות הון עצמי מספיק גבוה, וזה המפתח ליציבות.



האם ההנפקה של נספן נראית באופק?



"אנחנו בוחנים חלופות שונות אך אין שום דבר קונקרטי. כרגע אנחנו מחפשים השקעות חדשות בארה"ב ובמערב אירופה".



לקחי לידקום



אחד הסימנים לפגיעת המשבר האחרון בחברות תשתיות התקשורת הישראליות היה הנפילה של מתחרתה של ברן, לידקום. החברה נקלעה למשבר תזרימי חמור בעקבות ההתרחבות האגרסיבית באפריקה ובשווקים מתפתחים נוספים ורכישות יקרות של חברות. בשל המצוקה התזרימית לא יכלה החברה להחזיר חובות לבנקים ולבעלי האג"ח, ובאחרונה מונה לה מפרק זמני שינסה לגבות את החובות מהלקוחות בג'ונגל האפריקאי.



מה למדתם מפרשת לידקום?



"אנחנו לא מאחלים לאף מתחרה שיקרו דברים כאלה. אנחנו משתדלים כל הזמן להיות יותר ערניים ולצמצם סיכונים.



"המפתח במקומות כמו אפריקה הוא בעיקר לעבוד עם מזמינים גדולים כמו נוקיה וסימנס, שיש ביטחון רב יותר שהחוזים איתם יכובדו. לא כדאי להתפתות להצעות אטרקטיביות של מפעילים מקומיים קטנים, גם אם זה בא על חשבון הרווחיות.



"בביזנס הזה זהות הלקוח היא קריטית, ולכן בלא מעט מקרים אנחנו מעדיפים לעבוד עם אותו לקוח בכמה מדינות שונות. כך קטן הסיכוי שהמפעיל שהזמין את העבודה ייעלם בוקר אחד.



"אבל חוץ מכל מה שהזכרתי, הלקח הכי חשוב מפרשת לידקום הוא החשיבות של היכולת לנהל אופרציה גדולה במקומות רחוקים ברחבי העולם. נכון שהישראלים חלוצים בזה, ולא מפחדים לקחת את הסיכונים ולחשוב מחוץ לקופסה ולפעול במקומות הכי נידחים באפריקה, אך אם לא מנהלים את הביזנס טוב, הכל נופל".



מיכאל רוכוורגר