אודי ניסן: הוצאות הממשלה הגיעו לרמה הרצויה - אפשר להתחיל להגדיל התקציב

>> ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אודי ניסן, מגדיר את הודעת משרד האוצר אתמול, על שינוי הכלל לפיו ייקבע תקציב המדינה: מהפכה. לדברי ניסן, המשמעות של הכלל החדש היא הרחבה של מסגרת התקציב - לאחר 25 שנים בהן האוצר הנהיג מדיניות ברורה של צמצום התקציב - לאחר שישראל השלימה את המשימה של הקטנת ההוצאה הממשלתית לגודל הרצוי.



מעתה, אין יותר צורך להקטין את שיעור הוצאה, דבר שיאפשר בפועל להגדיל את ההוצאה התקציבית מדי שנה. "שר האוצר", אמר ניסן, "הוביל את ההבנה שאנחנו נמצאים במקום אחר מזה שהיינו בו לפני חמש שנים, ושהקצב המהיר של הורדת הוצאות הממשלה מיצה את עצמו".

שר האוצר יובל שטייניץ, בהסכמה עם משרד ראש הממשלה, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה, החליט אתמול לאמץ כלל פיסקלי חדש, שלפיו ייקבע גודל התקציב השנתי. הכלל, שהוצע במקור על ידי המועצה הלאומית לכלכלה בתקופה של היו"ר מנואל טרכטנברג, מושפע מגודלו של התקציב מחוב המדינה ומקצב הצמיחה. למעשה, הכלל הוא הכפלה של קצב הצמיחה הממוצע בעשור האחרון (פוטנציאל הצמיחה) בשיעור החוב של המדינה ביחס ליעד החוב הרצוי - יעד של חוב שהוא 60% מהתוצר, כפי שנקבע באמנת מאסטריכט. ככל שהחוב יתקרב ליעד החוב של 60%, ניתן יהיה להגדיל את התקציב מדי שנה בשיעור קרוב יותר לזה של פוטנציאל הצמיחה. אם וכאשר תגיע ישראל ליעד של 60% חוב, או אז יוכל התקציב לגדול במלוא קצב הצמיחה. המשמעות היא, שבמקום הגדלה של התקציב מדי שנה ב-1.7%, התקציב יכול לגדול מדי שנה ב-3%, ב-4% ואף ב-5%. יעד הגדלת התקציב החדש הוצג אתמול לראש הממשלה, ועקרונית הוא מקובל עליו.



בתקציב 2011-2012, יעד ההוצאה הוגדל מ-1.7% ל-2.6%. ניסן מגלה כי מדובר בתוספת של 2.5 מיליארד שקל בכל שנה. התוספת לתקציב תיועד בעיקר למימון תוכנית התחבורה של ראש הממשלה, וכן להגדלת התקציבים בתחומי החינוך, ההשכלה הגבוהה והרווחה.



לדברי ניסן, הכלל החדש הוא בעליל מרחיב יותר מהכלל הקיים, והוא יאפשר לתת יותר שירותים ציבוריים - זאת לאחר שקיצוצי התקציב ב-25 השנים האחרונות הביאו את ישראל לגודל ממשלה רצוי - גודלה של הממשלה כיום הוא כ-42% מהתוצר, בדומה לממוצע המערבי. "ככל שתקרב ליחס חוב תוצר הרצוי נוכל להגדיל את ההוצאה הציבורית יותר, וזה אומר שניתן יהיה להשקיע יותר בהון פיסי, הון אנושי ורווחה".



יעדי הגירעון בתקציב הדו-שנתי הקיים נותרו הדוקים למדי - 3% ב-2011 ו-2% בלבד ב-2012. תוכנית זאת מביאה בחשבון כבר את הירידה הצפויה בשיעור המס בשנתיים הקרובות. עם זאת, יש לציין כי היעד החדש מציב את הגרעון, וכנגזרת ממנו את החוב הממשלתי, בראש סדר העדיפויות.



המשמעות היא שיעד המסים יהיה כפוף לעמידה ביעד החוב. תוכנית הפחתת המסים של ראש הממשלה, כלומר, תהיה מותנית בצמיחה ובקצב ירידת החוב. עם זאת, ההערכה היא כי די יהיה בצמיחה סבירה של 4%, החל מ-2012, כדי לאפשר את המשך הפחתת המסים.



שטייניץ אמר אתמול: "הכלל הפיסקלי החדש, לקביעת תקציב השנה הבאה, יאפשר שילוב נכון בין השאיפה לשפר את השירותים הממשלתיים ואת התשתיות בהתאם לצמיחה במשק, יחד עם הצורך לשמור על משמעת פיסקלית ברורה ומוגדרת מראש והקפדה על הקטנת רמת החוב הלאומי לממדים סבירים שישרתו את החוסן הלאומי והכלכלי לאורך זמן. יחד מהווים שני הצעדים מהפכה של ממש בדרך שבה הממשלה מנהלת את כלכלת ישראל ואת תקציב המדינה".