מניות בנק לאומי במקום קצבת ילדים

>> הדו"ח האחרון של ה-oecd שוב הציב מראה לא מחמיאה בפני החברה הישראלית והזכיר כי ישראל נמצאת במקום נמוך במדד האי-שוויון הכלכלי.

הנה הצעה שאמורה להקטין במעט את האי-שוויון בחלוקת ההכנסות והרכוש: לחלק ללא תשלום את מניות בנק לאומי שבידי הממשלה לכל אזרחי המדינה בחלוקה שווה. חלוקה של סכום אחיד לכל אזרחי המדינה תקטין ולו במעט את האי-שוויון הכלכלי.



רק מי שנולד לפני יותר מ-40 שנה יכול לזכור את תקופת ויסות מניות הבנקים, את משבר מניות הבנקים ב-83' שבא לאחר הוויסות, את סגירת הבורסה לשבועיים והסדר מניות הבנקים.



מניות הבנקים הגיעו לידי הממשלה באי רצון, לאחר שבחרה לפתור את המשבר הגדול שהיה צפוי עם פתיחת הבורסה מחדש בדרך של רכישה של המניות. הממשלה חששה מהפגיעה הצפויה בחסכונות מחזיקי המניות הבנקאיות והפנתה לכך מקורות תקציביים ניכרים. בדרך זו השתתפו בהסדר המניות הבנקאיות ושמירת הרכוש של בעלי המניות כל האזרחים, גם אלה שלא השקיעו בבורסה.



במשך השנים נפרדה הממשלה מאחזקותיה במניות הבנקים והשריד האחרון שנותר מאז הוא כ-11% ממניות בנק לאומי. המדינה שמרה מאז הסדר המניות ב-83' על ריחוק ואי מעורבות במינויים ובניהול של הבנקים שבהסדר. אף רכישתן בשלב הראשון של ההסדר נעשתה בדרך עקיפה, כך שהמדינה לא תיחשב לבעלת הבנקים. מכיוון שהשאלה של השליטה של הממשלה בלאומי צפה מפעם לפעם, ראוי שהממשלה תמשיך את המדיניות של ריחוק ממעורבות בניהול הבנק ובמינויים בו, על ידי פרידה מהירה מהמניות שבידיה. ניתן לחפש משקיע או להפיץ בבורסה, אך כמובן ניתן לתרום להקטנת האי-שוויון הכלכלי באמצעות חלוקתן לאזרחים - ולהחזיר את המניות לבעליהן.



שווי השוק של המניות שבידי המדינה הוא 2.7 מיליארד שקל. חלוקתן בצורה אחידה לכל 5.3 מיליון האזרחים הרשומים בפנקס הבוחרים תניב לכל אחד כ-500 שקל. כמו כן, ניתן לחלק את הסכום לכל אחד מכ-2.4 מיליון הילדים המקבלים קצבת ילדים של הביטוח הלאומי, וכך כל אחד מהם יקבל כ-1,100 שקל. הצעה זו עדיפה על פני מיסוי שלילי או כל דרך אחרת להפחתת הכנסות המדינה ממסים.



הכותבת היתה היועצת הכלכלית של ועדת הכספים