>> ידיעה חדשותית קטנה מהעיר טרייסי בקליפורניה לכדה את תשומת לבי בשבוע שעבר: "תושבי טרייסי יצטרכו מעתה לשלם עבור כל שיחה שיערכו למוקד החירום 911 (משטרה). אבל יש להם כמה אפשרויות: הם יכולים לשלם מרצונם מנוי של 48 דולר לשנה, שיאפשר להם לערוך שיחות חירום ככל שיצטרכו; ויש אפשרות שלא ישלמו את הסכום החודשי, אך ישלמו 300 דולר על כל שיחה למוקד במקרה חירום רפואי".
ברוכים הבאים לשנים הרזות.
נהנינו מ-70 השנים השמנות באמריקה הודות ל"דור הגדול ביותר" (the greatest generation), הדור שגדל במהלך השפל הגדול ונלחם במלחמת העולם השנייה, (מונח שנטבע על ידי השדרן טום ברוקואו בספר בשם הזה), ושפע החירות והעושר שהוא יצר עבורנו. ב-70 השנים האחרונות נהגה ההנהגה - של האומה, האוניברסיטאות, החברות, המדינות, קרנות הצדקה והרשויות המקומיות - לתת דברים בחינם, לבנות דברים מאפס, להוריד מסים ולתת מלגות.
ואולם כעת אנו נכנסים לעידן חדש, "שבו המשימה העיקרית של הממשלה ושל ההנהגה היא לקחת דברים מאנשים", אמר המומחה למדיניות זרה מייקל מנדלבאום מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
על מנהיגינו כיום לקצץ, לפטר או לצמצם שירותים, תוכניות וכוח אדם. עברנו מעידן המתת הממשלתית לעידן שבו האזרחים צריכים להחזיר למדינה, מעידן שבו מקבלים שניים במחיר האחד לעידן שבו משלמים עבור כל שקית ניילון.
בואו נקווה שמספר השנים הרזות לא יעלה על שבע. זה תלוי ביכולתנו להתמודד עם האתגרים הכלכליים של זמננו. הורינו באמת היו הדור הגדול ביותר. ואולם אנו, בדרכים רבות, מה שכינה הסופר קורט אנדרסן "דור החגבים", המכלים את העושר שירשנו לנו כמו ארבה רעבתני. כעת, אנו וילדינו ביחד צריכים ליהפך ל"דור הבנייה מחדש" - הדור שמחדש, שמרענן, ממלא באנרגיה מחודשת ובונה מחדש את אמריקה למאה ה-21.
מזלו הרע של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הוא שהוא הופיע בדיוק ברגע שבו עברנו מהשנים השמנות לשנים הרזות. ייעודו הוא להוביל את הבנייה מחדש. הוא מבין זאת בראשו, אך לא נותן לזה ביטוי מלא. למעשה, הדבר שהכי מטריד באובמה הוא שפוליטיקאי שמדבר כה יפה ומנסה לעשות כל כך הרבה דברים ראויים, לא יכול להסביר בפשטות ובבהירות את הפוליטיקה שלו, כשהיא כל כך פשוטה.
אובמה ניצח בבחירות בגלל שהצליח "לשכור" מספר משמעותי של קולות עצמאיים - כולל אנשי עסקים רפובליקאים שמעולם לא הצביעו לדמוקרט לפני כן - מכיוון שהיתה להם תחושת בטן שארה"ב נמצאת על נתיב שגוי וזקוקה נואשות למי שיבנה אותה מחדש, וכי ג'ון מקיין אינו האדם שמתאים לכך.
הם חשבו שאובמה, למרות המוניטין הליברלי שלו, הוא בעל הכישורים הייחודיים, הטמפרמנט, הקול והערכים הדרושים כדי להנהיג את ארה"ב לתוכנית אפולו חדשה - שלא תיקח אותנו לירח, אלא למאה ה-21.
ואולם במקום לבנות את האומה מחדש, אובמה ניגש לכל המטלות שלו בנפרד - ביטוח בריאות, אנרגיה, רפורמה בחינוך, תשתיות, תחרותיות והקטנת הגירעון. זה גרם לכל אחד ממהלכיו להיראות כמו אובססיה ליברלית העומדת בפני עצמה, שנועדה לשרת את הבוחרים הדמוקרטים - ולא כמו מרכיב הכרחי לבנייה מחדש של האומה. לכן הצליחו מתנגדיו ושתדלנים לסכל אותן בקלות, ולעשות להן דה-לגיטימציה.
ה"אובמיזם" הזה מצטייר כערב רב, או רשימת מטלות, שסעיף הבריאות שבה התבלט יותר מדי על חשבון חדשנות ועבודות - ולא כמו פרויקט גדול ומלא השראה שיכול לממש את הפוטנציאל העדיין נרחב של אמריקה לגדולה.
אין ספק שבחירתו של אובמה לנשיאות עם תחילת השנים הרזות לא הקלה עליו. הנשיא צריך לשכנע את האומה להשקיע בעתיד ולשלם עבור העבר הבזבזני במקביל. אנו חייבים לשלם עבור בתי ספר חדשים ותשתיות יותר מתמיד, ולקבל עלינו יותר קיצוצים בזכויות היתר מתמיד, בשעה שאמון הציבור בממשל נמוך מתמיד.
בנוסף, המפלגה הרפובליקאית מעולם לא התנהגה בצורה חסרת אחריות יותר. לאחר שסייעה להקפיץ את הגירעון התקציבי לשיאים במהלך שנות בוש, המפלגה אינה נכונה לקחת שום אחריות להתמודדות עם גירעון זה אם כרוכה בכך העלאת מסים. במקביל, עליית הטלוויזיה בכבלים הפכה את הפוליטיקה בארצנו לספורט ראווה, כמו היאבקות חופשית. c-span, ערוץ החדשות בכבלים המוקדש לכיסוי שוטף של פעילות הממשל בוושינגטון, הוא פשוט espn (ערוץ ספורט בכבלים) שבו מתחרות שתי קבוצות בלבד. אנו צופים בזה לצרכי בידור ולא למציאת פתרונות.
הנשיא צריך להשמיע את דבריו בצורה ברורה יותר, אך אין לי שום אשליות שזה יפתור את כל בעיותיו ובעיותינו. הכל חוזר אלינו: אנו חייבים לדרוש את האמת מהפוליטיקאים שלנו ולהיות מוכנים לקבל אותה. אין לנו שום אפשרות לבזבז עוד תקופת נשיאות. אין יותר שנים שמנות שנוכל לזלול בהן. אם אובמה ייכשל, כולנו ניכשל.
-
שניים מהפרשנים הנחשבים בארה"ב מתארים משבר שבו האליטות התמקדו בדברים הלא נכונים ואיבדו את אמון העם, שחי על הישגיו של הדור שגדל במהלך השפל הגדול. עתה צריכים האמריקאים להוביל את בנייתה מחדש של ארה"ב
ברוכים הבאים לשנים הרזות
תומס פרידמן
23.2.2010 / 6:59