"המדינה הטעתה ומסרה מידע חלקי על חריגות בנייה"

>> שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון-גונן השמיעה בשבוע שעבר ביקורת קשה על התנהלותה של המדינה במכרז. השופטת קבעה כי בשל הטעיית הזוכה במכרז, תפצה המדינה את החברות יעקב צפורן וקובי בן פסח צפורן בסכום של כ-833 אלף שקל, שמסתכם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 2000 בכ-1.5 מיליון שקל.

שתי החברות רכשו מהמדינה בניין בן 6 קומות ברחוב אחד העם בתל אביב, שהיה בעבר בשימוש משרד האוצר, לאחר שזכו במכרז על הנכס עם הצעתן, שהיתה בגובה 7.5 מיליון שקל. באוקטובר 2000 חתמו הצדדים על הסכם מכר.



המדינה מסרה לחברות מידע אודות חריגות בנייה בקומות 5 ו-6 לבניין לפני חתימתן על ההסכם, ואולם לפי התביעה, לאחר חתימת ההסכם נתגלה לחברות כי קיימות בבניין חריגות בנייה נוספות בקו הבניין ובקומת הקרקע של הבניין. קיומן של חריגות בנייה נוספות אלו, נטען, הפחית משמעותית מערך הנכס.



מהתביעה עלה כי חברה ששכרה מהן את קומת המרתף וקומת הקרקע בבניין הודיעה להן ביולי 2002 על ביטול חוזה השכירות והגישה נגדן תביעה כספית, שבה טענה כי החברות הסתירו ממנה את העובדה שחלק מקומת הקרקע נבנה ללא היתר. לתביעה צורפה החלטת רשות הרישוי לבקשה שהגישה השוכרת, שבה נכתב כי "רוב הבנייה בקומת הקרקע קיימת ללא היתר".



המדינה טענה באמצעות עו"ד עדי בר-טל, כי נתנה גילוי נאות אודות חריגות הבנייה בנכס, ככל שהיו ידועות לה במועד המכירה, וכי הנטל והאחריות לבדיקת מצבו התכנוני והמשפטי של הנכס מוטל על כתפי הרוכשות.



השופטת דחתה את טענות המדינה וקבעה כי "בעת חתימת הסכם המכר המדינה ידעה על כל חריגות הבנייה בנכס, ואולם מסרה לתובעת מידע חלקי בלבד תוך הסתרת מסמכים בכתב שיש ברשותה בדבר קיומן של חריגות בנייה נוספות בנכס". היא דחתה את טענת המדינה כי משמעות חריגות הבנייה שדווחו היא כי זכויות הבנייה מוצו, ולכן יתר החריגות שצוינו בהחלטת רשות הרישוי הן בבחינת השלכות של חריגות הבנייה בקומות העליונות. "מדובר בטענה מופרכת ובפרשנות יצירתית להחלטת רשות הרישוי", קבעה.



"על רקע חובותיה המוגברות, ניתן היה לצפות כי המדינה תודה בטעותה ותפנה לדיון בשאלת גובה הפיצוי לתובעות. אלא שהמדינה בחרה להתנער מאחריותה ומחובותיה כגוף שלטוני, ועמדה על הטענה המקוממת כי האחריות לבדיקת הנכס מוטלת כולה על כתפי התובעות, קבעה אגמון-גונן.



"חובת הגילוי אינה מתמצה בגילוי המידע, אלא ביצירת שקיפות מלאה לגבי מצב הנכס. גילוי מידע חלקי, אודות חריגות הבנייה בקומות 5 ו-6 לא רק שאינו ממלא אחר חובת הגילוי, אלא אף פוגע בשקיפות ויוצר מצג שווא שלפיו אלו הן כל חריגות הבנייה בנכס. בדיקת הקונה בחוזים מסוג זה אינה מנותקת מהמידע שנמסר לו במסגרת חתימת החוזה. לא כל שכן כאשר המוכרת היא מדינת ישראל, הכפופה לחובת תקינות השלטון. לנוכח האמור אני קובעת כי המדינה הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה על פי דין, והטעתה את התובעות על ידי גילוי מידע חלקי ומגמתי אודות חריגות הבנייה בנכס".



השופטת קבעה כי בנוסף לפיצוי המגיע לחברות, שיוצגו על ידי עו"ד יוסי בנקל, ישולם להן הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 60 אלף שקל (א 1376/05).