העניין הגדול של הבנקים בוועדת חודק

>> בשבוע שעבר הודיע המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, כי הוא מקשיח את דרישות ההון מהבנקים שמעמידים אשראי לקבוצות רכישה. הנסיון מלמד שצרכים שמערכת הבנקאות לא יכולה לספק, שוק ההון מספק. האם יהיה זה מופרך להניח שבעתיד קבוצות רכישה יתאגדו בצורה משפטית כלשהי ויגייסו אשראי בשוק המוסדי?

הגבלות רבות על מתן האשראי בבנקים דוחקות את החברות לשוק המוסדי. כך, למשל, ההגבלה של חשיפה ענפית שהטיל המפקח, ולפיה לא יותר מ-20% מתיק האשראי של הבנק יהיה חשוף לענף אחד, הובילה את חברות הנדל"ן לשוק ההון. מגבלת לווה בודד, ולפיה אשראי ללווה אחד לא יכול לעבור אחוז מסוים מהאשראי שנותן הבנק, הובילה טייקונים לשוק ההון.



ההשפעה בין המערכת הבנקאית והחוץ-בנקאית אינה ניתנת להפרדה, והגבלות שמטיל חזקיהו ישפיעו על השוק המוסדי. ההשפעה פועלת גם בכיוון ההפוך. כך, למשל, ועדת חודק תטיל הגבלות על שטרי הנאמנות של האג"ח כדי להגן על החוסכים. המתנגדים למסקנות הם הבנקים. האם הם מעדיפים שהאשראי שמגייסות חברות בשוק ההון יהיה נחות לאשראי מהם?



אחת הטענות היא שמכיוון שהגבלות אלו צפויות להשפיע על כל שוק האשראי, ולא רק על השוק החוץ-בנקאי, הם אינם יכולים להתקבל על ידי ועדת חודק, ודרוש צוות מיוחד של רגולטורים שיבחן את כל ההיבטים. אותו צוות יכול, למשל, לדון אם לכל שוק האשראי רצוי שתהיה חשיפה ענפית של 15% בלבד בבנקים. בין האשראי הניתן על ידי מערכת הבנקאות ובין האשראי החוץ-בנקאי מתקיימים יחסי גומלין: כששחקן אחד לא יכול לספק צרכי מימון מסוימים, שחקן שני נכנס בנעליו. זה תהליך בריא, שכן תלות של המגזר העסקי באשראי בנקאי יגרום להגדלת רמת הסיכון שבה פועלת מערכת הבנקאות.



עמדת הבנקים תיחשב ובצדק לנגועה בניגודי אינטרסים, שכן הם מעדיפים שהביטחונות האיכותיים יישארו אצלם. לכן, צריך לקחת את עמדתם בנושא ועדת חודק בערבון מוגבל. אין זה אומר ששיתוף פעולה בין המפקח על הבנקים למפקח על הביטוח ושוק ההון אינו יכול לתרום לגיבוש עמדה שתיקח בחשבון את יחסי הגומלין שבין אשראי בנקאי לאשראי חוץ-בנקאי.