"זה לא יהיה זמן כיפי להיות יווני"

>> "לפני שנה הייתי אומר שאנחנו במשבר, לפני חצי שנה הייתי אומר שאנחנו הולכים למיתון. עכשיו אנחנו הולכים להתאוששות", כך אומר מרשל גיטלר, האסטרטג הבינלאומי הראשי של פירמת ההשקעות דויטשה בנק.



גיטלר הגיע לישראל לוועידה הראשונה שמתקיימת במדינה לניהול עושר משפחתי של די.סי פייננס. את עיקר הקריירה שלו עשה גיטלר בטוקיו, שם עבד מ-87' עד 2005 תחת כמה כובעים שונים, בהם אסטרטג במריל לינץ' ו-ubs.

"בהתחלה", אומר גיטלר, "כשעברתי לאירופה, חשבתי שזה חיסרון שעבדתי כל השנים במזרח, אבל עכשיו כל העולם תוהה אם מה שקרה בטוקיו צפוי לקרות גם בעולם. עם זאת, כולם ראו מה קרה ביפן ולמדו את הלקח. ברחבי העולם חתכו את שיעור הריבית ונקטו צעדים משמעותיים כדי למנוע את הסחרור. אמנם ההתאוששות תהיה אטית, אבל המצב הזה טוב בהרבה ממקרה שבו לא היו עושים את הצעדים האלה".



איך יתמודדו עכשיו המדינות עם הגירעונות הממשלתיים שהן צברו במשבר?



"אין הרבה ברירות. הן יאלצו להעלות מסים ולחתוך את השירותים. יהיה זמן קשה להרבה אנשים. זה לא יהיה זמן כיפי להיות בו יווני. ההכנסות שם יירדו ולכן המסים שייגבו יירדו אף הם. הממשלה היוונית טוענת שהבעיות שם נגרמו על ידי גורמים זרים ספקולנטים. זה לא נכון. העניין שם פנימי. יש שם מגזר ציבורי רחב מדי, שלווה יותר כסף משיכול היה להחזיר. בעיה נוספת היא שהם לא יכולים להדפיס כסף, מאחר שהם חלק מגוש היורו. בנוסף, ממשלת יוון הסתירה את הבעיות, והסטטיסטיקות שהיא סיפקה לא היו אמיתיות. לממשלה היוונית יש אחריות על העניין הזה".



הם יכולים לפתור את זה באמצעות יצירת משבר במטבע ואינפלציה?



"הם לא יכולים כיום לעשות את זה בלי שהאיחוד האירופי יאפשר להם. אם הם לא היו באיחוד, הם היו יכולים לעשות את זה. הם היו כנראה פשוט מדפיסים דרכמות".



ומי יציל אותם?



"לא אמרו בינתיים מי יציל אותם. באפריל-מאי הם יצטרכו למחזר חוב בהיקף של 25 מיליארד דולר - ואז נראה מה יקרה. האירופים מקווים שעצם ההבטחה שיעמדו מאחוריהם תספיק כדי שהשוק עצמו ייתן להם את הכסף, אבל בארה"ב זה לא הצליח. הממשלה ניסתה את השיטה הזו עם פאני מיי ופרדי מק, ובסופו של דבר היא נאלצה להציל את החברות בעצמה. השוק לא הזרים להן כסף. בכל מקרה, אלה לא הולכות להיות שנים טובות ביוון.



"אבל הדברים האלה משתנים. הגלגל מסתובב. במשבר האסיאתי צנח התוצר בחלק מהמדינות ב-13% בשנה אחת. ב-94' אזרחים בקוריאה עמדו בתור ותרמו לממשלה את שיני הזהב שלהם, וכיום יש למדינה הזו רזרבות של 400 מיליארד דולר. מדינות יכולות להתאושש".



אתה רואה תסריט שזה יקרה במדינות נוספות חוץ מיוון?



"גם בפורטוגל ובספרד יש בעיות, אבל לא בסדר גודל שאפילו קרוב לזה של יוון".



בעצם, אם מסתכלים על זה באופן ציני, כדאי לממשלות לנהוג בהפקרות, כי מישהו יציל אותן. את ארה"ב הצילה סין, את יוון תציל אירופה.



"אני לא חושב שזה נכון. צריך לזכור שלסין יש אינטרס גדול בכלכלה האמריקאית, הם מוכרים להם הרבה סחורות. אם תשאל את האמריקאים, הם היו מעדיפים שהייצור ייעשה אצלם ולא בסין. השנים הקרובות יהיו קשות במדינות האלה, כמו שבאירלנד החיים כבר קשים.בארה"ב יש אבטלה של 9%, ואם מוסיפים לזה את מספר האנשים שעובדים בחצי משרה והיו רוצים לעבוד במשרה מלאה מגיעים ל-16%. זה לא מה שהאמריקאים רגילים אליו, ומערכת הרווחה שלהם לא ערוכה לזה".



לא תהיה עוד שנה כמו 2009



אתם ממליצים על חלק גדול יחסית מהסחורות שלכם בזהב - למרות העלייה המשמעותית במחיר הזהב בשנה האחרונה.



"צריך לזכור שהמטרה שלנו היא קודם כל להגן על כספם של אנשים, ורק אחר כך להרוויח עבורם כסף. למדנו בשנתיים האחרונות שמה שאתה לא מדמיין שיקרה - יכול לקרות. יש סיכון של משבר קריסת מטבעות או התפרצות אינפלציונית, ואנחנו חושבים שכל אדם צריך שיהיה לו זהב בתיק - בהיקף של 2%-3% מתיק ההשקעות. לפני שנה המלצנו על אחזקה של 5% מהתיק בזהב - כך שרמת הסיכון בשווקים ירדה".



ומה עם הנפט?



"מחירי הנפט יעלו קצת, אבל בטווח הארוך אנחנו בהחלט דוביים על הנפט. בעוד 20 שנה יהיה מחיר הנפט כמו עכשיו. יש שינויים רבים בעולם האנרגיה. בתעשיית הרכב השינויים בחמש השנים הקרובות יהיו דומים לשינויים שראינו ב-50 השנים האחרונות, עם המכוניות החשמליות שמתקרבות. ישראל ודנמרק נמצאות בחזית הזו".



אחרי השנה המדהימה בשווקים, איפה אתה ממליץ להשקיע עכשיו?



"לא תהיה עוד שנה כמו 2009. 2010 זו שנה שבה צריך להיות יותר סלקטיבי בהשקעה, ואנחנו ממליצים למשקיעים באופן כללי להשקיע בקרנות שמנהלות השקעות - ופחות לקנות ולמכור מניות בעצמם - מאחר שאנחנו מצפים כי השוק יהיה תנודתי.



"מבחינה גלובלית, אנחנו מאמינים בסין ובאסיה. באסיה אין חובות כמו שיש למדינות אירופה וארה"ב. בנוסף, יש שם דרישה צרכנית גבוהה למוצרים רבים. סין הולכת לתפוס את מקומה ההיסטורי בכלכלת העולם. אני אומר מקומה ההיסטורי, כי חוץ מ-200 השנים האחרונות סין תמיד היתה שוק מוביל. זה לא שוק מתפתח אלא שוק שחוזר לעצמו, כפי שהיה בהיסטוריה.



"אם מסתכלים מאיפה תגיע הצמיחה בעתיד, הכל מכוון לשווקים המתעוררים, אבל כשמסתכלים על תיק ההשקעות של משקיעים מוסדיים בעולם - חברות הביטוח וקרנות הפנסיה - לרוב המשקיעים הגדולים אין השקעה בסין בהתאם לגודלה בכלכלה העולמית".



השוק הסיני מפחיד וקשה יותר להשקעה.



"יש שני שוקי מניות בסין. הראשון הוא המקומי, שבו זרים יכולים להשקיע רק באמצעות תעודות, והשני פתוח למערב. השוק הראשון הוא למעשה כמו קזינו. חלק מהסינים משקיעים בו לפי מספרי מזל. שמונה, לדוגמה, הוא מספר מזל בסין, אז חברה ששמה מכיל את הספרה שמונה עשויה לזכות להשקעות שלא קשורות לביצועים שלה. יש שוק נוסף שמיועד רק לזרים, ומשקיעים שבוחנים לעומק השקעות עשויים ליהנות מהתנודתיות במניות האלה".



לחזור לתעשיות הבסיסיות



אז מאיפה היית מוציא את הכסף כדי לשים אותו בסין?



"היינו ממליצים להוריד אחזקה בסחורות, וייתכן שגם להוריד אחזקה באירופה. בדרך כלל אירופה מצליחה יותר בתקופות התאוששות, אבל עכשיו יש את העננה היוונית".



על איזה מגזרים היית ממליץ?



"אני ממליץ על טכנולוגיה ותעשיות בסיסיות, כמו בטון, גומי ופלדה. מרבית הצמיחה בעולם תגיע מהשווקים המתעוררים, וכשהם צומחים הם נדרשים לחומרים האלה, ולאו דווקא למחשבים נוספים. אנחנו לא שוריים על השוק הפיננסי בגלל הרגולציה שצפויה להוביל לירידה ברווחים. בנוגע לשוק הצרכני אנחנו שוריים, כי אנחנו חושבים שההתאוששות כבר מתומחרת".



מה דעתך על כלכלת ישראל?



"באופן אישי, אני שורי על ישראל. זה נובע מהעובדה שאני גם שורי על תעשיית ההיי-טק וגם על השווקים המתעוררים, וישראל היא המדינה היחידה שהיא צומת של שניהם. מצד שני, החזקתי בשנים האחרונות, מ-92' ועד לא מזמן, בקרן גידור שהתמחתה בהשקעות בישראל, והיא הניבה לי 0%. נשברתי לא מזמן ומכרתי אותה.



"באופן כללי, הבעיה בעולם ההשקעות כיום היא שהסיכון בהשקעה באג"ח דומה לסיכון בהשקעה במניות. יש מדינות שבהן דירוג הסיכון של חברות גבוה יותר, אחר כך דירוג הסיכון של הבנקים - ורק בסוף דירוג הסיכון של אג"ח מדינה. אם כלכלות העולם יתאוששו, המשמעות תהיה עליית ריביות - ועלייה ברמות הסיכון. אם המדינות לא יתאוששו, סיכוני האשראי יתגברו.



"באופן כללי, לא נשאר הרבה כסף נזיל בעולם, והכסף יזוז ממגזר אחד לשני. נראה תנודתיות ועצבנות. זה יכול להיות הזמן לקרנות גידור. קרנות הגידור רכשו שם רע במפולת. אנשים ציפו שהן ירוויחו כסף גם בשוק נופל, אבל הן עשו מה שהן היו אמורות לעשות - הן הפסידו פחות מהשוק. עכשיו, בתקופת תנודתיות, הן מפגינות ביצועים טובים יותר".