ועדת חודק: להדק פיקוח על המסחר באג"ח - לא רק על הנפקות חדשות

ועדת חודק צפויה להציע למפקח על הביטוח, עודד שריג, להחיל את המלצותיה גם על המסחר באג"ח, לא רק על הנפקות אג"ח חדשות. בוועדה סבורים שיש לחסום את האפשרות של גופים מוסדיים לקנות בשוק אג"ח בלי התניות מינימום ובלי בדיקה, כמתחייב מהמלצותיה.



ועדת חודק, שהוקמה על ידי משרד האוצר במטרה להסדיר את השקעות הגופים המוסדיים בשוק האג"ח, צפויה להגיש את המלצותיה היום. לפי מקורות בוועדה, ההצעה להחיל את ההמלצות גם על רכישות אג"ח בשוק נועדה למנוע מצב שבו המסחר היומיומי ישמש את המוסדיים כ"מכבסה" לרכישת אג"ח זבל.



המלצות הוועדה כוללות צעדים שיהיה על המוסדיים לנקוט לצורך קבלת מידע לפני הנפקת אג"ח ובמהלך תקופת החוב. כן ממליצה הוועדה לקבוע התניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות שיאפשרו פירעון מיידי של האג"ח. הוועדה העדיפה שלא ללכת צעד נוסף קדימה ולא המליצה על אופן ההתנהגות בזמן משבר בתאגיד שמונע ממנו החזר חוב, דוגמת השתלטות בעלי החוב על מניות החייבים.







בנוסף, הוועדה ממליצה להקים גוף על, מעין איגוד משקיעים לטווח ארוך, שיפעל במתכונת דומה לאיגוד הבנקים. איגוד זה אמור לרכז את הדיון בנוגע להנפקות אג"ח למוסדיים, לפתח שיטות השקעה, לפרסם מידע רלוונטי מהמתרחש בעולם ובישראל ולייצג את הגופים המוסדיים מול הרגולטורים. האיגוד לא יעסוק בעניינים כמו גובה הריבית בכל הנפקה, שתיקבע על ידי כל גוף מוסדי בנפרד.



ועדה חודק אף ממליצה לאפשר לגופים מוסדיים לשתף פעולה בקביעת כללים בסיסיים בכל הנפקת אג"ח. הקמת האיגוד ושיתוף הפעולה בין המוסדיים נמצאים כעת בדיונים קדחתניים ברשות ההגבלים העסקיים. מקורבים לדיונים העריכו כי הרשות תתמוך בהמלצות ועדת חודק ותנסה לסייע ביישומן, אך תקפיד שלא לפגוע בתחרות בין הגופים המוסדיים.



"שמענו את אנשי ועדת חודק שתיארו את המצב הכללי בתחום האשראי לתאגידים, ואנחנו מגבשים את עמדתנו", ציינו גורמים ברשות. "נשתדל לפעול מהר כדי לא לעכב את מימוש ההמלצות. אנו רוצים לראות מה בעייתי יותר ובעייתי פחות מבחינתנו, ואיפה אנחנו רואים עצמנו מתערבים, אם בכלל".



צמיחה חדה



שוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל, בכלל זה שוק האג"ח לגופים מוסדיים, צמח באופן משמעותי בשש השנים האחרונות, ומהווה כיום כמחצית משוק האשראי העסקי - בדומה למצב במדינות מפותחות. אלא שבין ישראל לבין המדינות המפותחות, דוגמת ארה"ב, קיים פער עצום מבחינת פירוט כללי ההנפקות וההגנות על המשקיעים. בעיה נוספת היא המגוון הדל של סוגי אג"ח מבחינת תנאי ההשקעה והסיכון שהן משקפות.



המלצות ועדת חודק אמורות לשמש מתווה לקביעת תנאי סף להנפקה ולמסחר באג"ח. לתפישת הוועדה, כפי שרכב בלי טסט לא יכול לעלות לכביש, כך אג"ח שלא יכללו מרכיבים בסיסיים המופיעים בהמלצות לא יוכלו להיסחר בבורסה בישראל. בוועדה מקווים כי ההמלצות המהותיות ייקבעו כתנאי סף מחייבים על ידי הרגולטור, בעוד המלצות לגבי בדיקה לפני ההשקעה ישמשו כנוהג רצוי. עם זאת, בוועדה הדגישו כי ועדת השקעות בכל גוף מוסדי תוכל לקבוע מדיניות השקעות שונה.



קביעת תנאי הסף אמורה להרחיב את מגוון האג"ח בשוק בישראל, ולאפשר למוסדיים לנתח טוב יותר את הסיכון שהם נוטלים בכל הקשור להפסד ההשקעה, כמו גם את להגדיל את האמצעים שיהיו בידיהם כדי לפעול להחזרת ההשקעה במקרים של משבר בתאגיד המנפיק.



מצא את ההבדלים



מאז שהתפרסמו המלצות הביניים של הוועדה פנו נציגים של החברות המנפיקות, הגופים המוסדיים ומערכת הבנקאות בבקשה לערוך שינויים בדו"ח הסופי. בעקבות לחצים אלה שונו חלק מההמלצות.



בהמלצות הביניים נקבע כי חברות פרטיות שמקצות אג"ח למוסדיים יחויבו בדיווחים מפורטים למשקיעים, בדומה לחברות ציבוריות. המלצה זו עוררה התנגדות בחברות פרטיות, שטענו כי היא תהפוך אותן לחברות ציבוריות בעל כורחן. בעקבות ההתנגדות הוחלט כי הדיווח על חלוקת המניות יהיה ברמה משפחתית כוללת, וכי על אף שהחברות יחויבו בפרסום דו"ח רבעוני ושנתי למוסדיים, הן יוכלו לפרסמו 30-60 יום לאחר המועד הנדרש מהחברות הציבוריות.



כמו כן, בהמלצות הביניים נקבעו מקרים שישמשו עילה לפרעון מוקדם ומיידי של האג"ח. עם מקרים אלה נמנו שינוי שליטה בחברה או מכירה של נכס המהווה 30% לפחות מההון או מהמאזן של החברה. המלצה זו עוררה התנגדות גדולה מצד תאגידים, ובעקבותיה הוחלט כי אם בהנפקת אג"ח ייתן התאגיד התחייבויות שמגדירות את גבולות הסיכון - כמו יחס הון למאזן או חוב להון עצמי - לא יידרש פרעון מיידי של האג"ח בהעברת שליטה. בנוסף, בוטלה העילה לפרעון מיידי בתגובה למכירת נכס המהווה 30% מהחברה, ונקבע כי סעיף שינוי שליטה לא יהיה אוטומטי, אלא ישמש עילה לכינוס אסיפת בעלי החוב לדון בנושא.



במערכת הבנקאות הביעו התנגדות עזה לסעיף הנוגע לשיעבוד שלילי, לפיו חברה שהנפיקה אג"ח למוסדיים, לא תוכל לאחר מכן לגייס הון נוסף מצד שלישי, כמו בנקים, תוך שיעבוד נכסים שלא היו משועבדים קודם. לסעיף זה התנגדו גם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והחברות המנפיקות.



בעקבות ההתנגדות הוחלט לוותר על הסעיף - בתנאי שהמוסדיים יקבלו שיעבוד שני ושלישי, או שהאשראי המוסדי יותנה באמות מידה פיננסיות (קובננטס) מתאימות. כמו כן הוחלט כי הסעיף לא יחול על גיוסי הון מבנקים למימון הון חוזר, המשמש להוצאות שוטפות, למעט לרכישת מקרקעין בחברות נדל"ן או מניות בחברות פיננסיות, וכי בדומה למצב במדינות מפותחות אחרות, הסעיף לא יחול על גיוסי הון בשיעור של 10%-15% מההון העצמי המוחשי של חברות (כמו קרקע, מבנה, ציוד או מכונות, ולא כולל נכסים כמו מוניטין).