"כדי להקים קזינו צריך להיות דיון גלוי ולא במחשכים, אחרת משתלטים גורמים פופוליסטיים על השיח ושום דבר לא זז", כך נימק שר התיירות סטס מיסז'ניקוב את החלטתו לקיים דיונים בסוגיית הקמת קזינו באילת.
לדבריו, כדי להגיע לחקיקה ממשלתית יש לקיים הליך שיכלול את עמדותיהם של כל הגורמים הרלוונטיים לנושא, כמו משרד התמ"ת שיספק את הזווית של הגברת התעסוקה, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים, יזמים בתחום התיירות וכדומה.
"ברור שלא מדובר בהליך של חודש או חודשיים. יש גם שרים וחברי כנסת שחושבים שזה רעיון טוב, אבל צריך להתקדם ולהטמיע את התהליך. אחרי דיון פנימי במשרד ועם כל הגורמים האחרים יתגבש מסמך שיוכל להוות בסיס לחקיקה", אמרו במשרד התיירות.
עוד בינואר 2008 סיכמו משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל, על הקצאת קרקע בחוף הצפוני באילת להקמת קזינו ומרכז קונגרסים. השטח המיועד ישתרע על כ-50 דונם, מזרחית למלון אגמים, וסביבם ייבנו עוד בתי מלון, שטחי מסחר תיירותי ועוד. על הקצאת הקרקע סוכם, למרות שאין עדיין החלטת ממשלה על הקמת קזינו חוקי בישראל.
בחודש אוגוסט 2007 מינה ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, ועדה בין-משרדית של משרדי האוצר והתיירות בראשות מנכ"ל האוצר דאז באותה תקופה ירום אריאב, שתבחן את מכלול השיקולים להקמת קזינו בישראל. שר התיירות דאז יצחק אהרונוביץ', אמור היה למנות ועדת שרים שתרכז את עבודת ההכנה להקמת הקזינו, ולהגיש המלצותיה לממשלה תוך מספר חודשים.
אחד היעדים של ועדת השרים היה לקבוע תנאים מקדימים, כמו אי מתן אשראי לישראלים בתוך הקזינו, חלוקת רווחי המס מהקזינו לצורכי רווחה, הקמת רשות לאכיפת גיל הנכנסים והגבלות נוספות להגברת הפיקוח. אהרונוביץ' אמר אז ש"הקזינו יצמצם ואף ישבור את היקף ההימורים הבלתי חוקיים". ההערכה היתה כי הקזינו יכניס מאות מיליוני שקלים בשנה לקופת המדינה ויוסיף כ-900 מקומות תעסוקה חדשים.
עמדתו של שר התיירות הנוכחי מיסז'ניקוב, היא שהוא מתנגד לקזינו בפני עצמו אולם כחלק ממרכז כנסים וירידים הוא יכול להיות חלק מפתרון. לדברי סגן וממלא מקום ראש העיר אילת אלי לנקרי, העירייה מתקדמת בדיונים על הקמת מרכז כנסים, עם קזינו או בלעדיו, עם משרדי האוצר והתיירות.
תשובה לעקבה
אנשי מקצוע סבורים שאם תיפול החלטה על קזינו, עליו להיות במתכונת אמריקאית, כלומר, עם מאות מכונות סלוטים ועשרות שולחנות משחק ולא בדגם האירופי הסולידי.
נשיא התאחדות המלונות אלי גונן, משוכנע שקזינו עם מרכז כנסים הוא תנאי להצלתה של אילת: "מבחינתי, אם לא נבנה את מרכז הכנסים, אין סיכוי לאילת. נניח שנקים שדה תעופה חדש. האם זה מה שיביא את התיירים? יש לעשות קזינו כמו שצריך, כפי שעושים בכל העולם, וכך נוכל לעשות קפיצת דרך. לכן אני בעדו, למרות שלא כולם חושבים שקזינו הוא פתרון, אבל אני לא רואה שום פתרון אחר".
ב-2 במארס יתקיים בכנסת "יום אילת" שבו ידונו שורה של ועדות הכנסת בהיבטים השונים של העיר ובהן חינוך, מדע ופנים. "אילת נמצאת בצומת דרכים, אבל באחרונה יש הבנה בקרב הדרג הפוליטי לצורך לקדם אותה", אומר לנקרי.
ועדת הכלכלה תדון בתוכנית "השער הדרומי": התוכנית תהפוך את אילת למרכז תחבורה, לוגיסטיקה וסחר בינלאומי, הכולל נמל עמוק מים גדול ומודרני שיוקם בקצה תעלה שתיכרה סמוך לגבול ירדן לאורך 7-9 ק"מ, ושדה תעופה בינלאומי שיוקם צפונית לאילת באזור תמנע. התוכנית כוללת גם את השלמת מסילת הרכבת מנחל צין לאילת, חיבורה לנמל הימי ולנמל האווירי, והקמת מרכז שינוע ולוגיסטיקה.
התוכנית אמורה להכניס מאות מיליוני דולרים משיווק הקרקעות המתפנות, גידול בהכנסות המדינה מפעילות כלכלית עסקית ומתיירות. כמו כן תביא התוכנית ליצירת למעלה מ-5,000 מקומות עבודה חדשים, יצירת אלטרנטיבה לתעלת סואץ, ניצול עתודות קרקע זולות באילת ובערבה ושחרור עתודות קרקע יקרות במרכז.