סניגור בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים: יש לבטל כתב האישום; הפרקליטות לא העבירה כ-40 ארגזי חומר

נאשם בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים בסניף הירקון דורש לבטל את כתב האישום נגדו. לטענתו, בשלב השימוע ובמהלך המשפט נפלו פגמים גדולים בהתנהלותה של פרקליטות מיסוי וכלכלה שמקשים עליו להתגונן במשפט. המדינה לא העבירה לו את חומר החקירה המלא כדי שיוכל לכלכל את הגנתו, ואף העלימה את טובות ההנאה שהעניקה לאחד מעדי התביעה - כך מנמק בא כוחו, עו"ד שמעון דולן, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום חמישי שעבר.



כתב האישום נגד שני ראשי הדסק הרוסי לשעבר בסניף הירקון של הבנק, אליק לדר ויעקב סברדליק, שכולל 15 סעיפי אישום בנוגע לעבירות דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, הוגש בדצמבר 2008. דולן טוען כי "המדינה מנעה מלדר קבלת חומרי חקירה רבים מהותיים וחיוניים ביותר להגנתו, באופן עיקבי, במהלך למעלה משנה ממועד הגשת כתב האישום נגדו". לדברי דולן, התנהלות זו, באה כהמשך ישיר להתנהלותה של המדינה בשלב השימוע, כשסירבה להעביר לו, חרף בקשות חוזרות ונשנות, את עיקר חומר החקירה. בכך נמנע ממרשו אפשרות סבירה והוגנת להתגונן. לגישת דולן, המדינה התעקשה להגיש את כתב האישום במועד זה כדי לשפר את הסטטיסטיקה של שנת 2008 מבלי לתת לנאשם הזדמנות לשימוע. בסופו של דבר נערךה השימוע לאחר הגשת כתב האישום – והטענות שהועלה בו נדחו. לטענת דולן, המדינה הצהירה בפני בתי המשפט הצהרות שקריות במטרה לשכנע כי אין לאפשר ללדר לעיין בחומרי חקירה. זו הפעם השני שדולן מנסה לבטל את כתב האישום בשל "הגנה מן הצדק".



כבר ביולי 2009 טענו הנאשמים כי הופלו לרעה בהשוואה ללקוחות הבנק שעניינם נסגר דרך חילוט אזרחי, משמע שתמורת כסף הוחלט שלא להעמידם לדין. ההכרעה בשאלות אלה, קבע השופט דוד רוזן, ידונו בשלב מאוחר יותר במשפט. כדי שעילת "ההגנה מן הצדק" תתקיים ואכן יבוטל כתב אישום צריך להראות שהתביעה התנהגה באופן שערורייתי. הפרקליטות מחויבת להעביר להגנה את ליבת חומר החקירה לקראת שימוע כדי שנאשם פוטנציאלי יוכל לנסות לשכנעה שלא להעמידו לדין. לקראת השימוע העמידה המדינה לעיון לדר ארגז בודד מתוך 18 ארגזים, נטען. האזנות סתר, עדויות עובדי הבנק לא הועברו בשלב זה. "מה שלא ידע לדר, אותה עת, הוא, כי חומר החקירה אינו מסתכם גם ב- 18 קרגלים (ארגזים), אשר הועמדו לעיונו, כי אם בלמעלה מ- 68 קרגלים, אשר, כאמור, רק בשבועות האחרונים "נתגלו" והועמדו לעיון ההגנה למעלה מ- 40 מתוכם, אשר חובקים עשרות אלפי מסמכים חדשים", טוען דולן.



העדים החלו להעיד בתיק בדצמבר 2009. ביום העדויות הראשון הצהירה עו"ד טלי נג'רי מפרקליטות מיסוי וכלכלה כי כל חומר החקירה הועבר להגנה. בתחילת ינואר השנה הגישה הפרקליטות בקשה לביטול מועדי הוכחות משום ש"בשוגג לא נמסרו חומרים שונים לסניגוריה". הפרקליטות לא ציינה מה היקף החומר. ההיקף האדיר נגלה אט אט. לטענת דולן, מדובר בהיקף כפול מהחומר שהועמד לרשותו לאחר הגשת כתב האישום.



דולן, הידוע בהתנהלות זהירה יחסית, לא חוסך שבטו מהמקום בו צמח: "התנהגות זו הינה שערורייתית ולא נעשתה בשוגג. המדינה סירבה להבהיר את נסיבות מציאת החומרים הנ"ל. לא מדובר בשקית אשר נשכחה באפלולית המחסן או בקבוצת מסמכים שנשכחה במגירה; מדובר בחומר חקירה מדהים בהיקפו, החובק כ-150 קלסרים נוספים אשר הועמד לעיון לדר בנסיבות המתוארות לעיל". יצוין כי עדיין לא הסתיימה מלאכת הצילום של החומרים החדשים.



השופט דוד רוזן הביע דעתו באחד הדיונים האחרונים האחרונים על התנהלות התביעה. "זה חמור מאוד. אני אומר לכם, אני לא משתמש בשפה הזאת, אותי זה פשוט מזעזע, זה פשוט לא נראה לי. זה לא המדינה שאני מכיר, זה לא המדינה שאני רוצה להכיר". לתביעה אמר: "אין לי שום ספק שלא פעלתם בזדון. אבל על תקלה צריך לשלם.לפני כשנה הוגשו כתבי אישום ושוכבים אצלכם חומרים בכמויות ואתם לא עיינתם בהם. אם אתם לא רוצים, תנו להם לעיין". ובהזדמנות נוספת: "מה פתאום אתם יכולים להגביל אותם? איך אתם יכולים להגיש כתב אישום? אתם יכולים לגרום לי להרשיע אותם כשהם לא אשמים בגלל שלא עברו על חומר חקירה".



השופט הבהיר בדיון כי שקל "צעדים דראסטיים", אך החליט להמשיך. בעניין הבקשה החדשה טרם קיבל החלטה.



משרד המשפטים: רוב החומר לא רלוונטי



ממשרד המשפטים נמסר כי "בתאריך 18 בפברואר, ללא קשר להגשת בקשת הגנה מהצדק על ידי באי כוח הנאשמים, מסרה המאשימה הודעת ההבהרה לבית המשפט אודות השתלשלות האירועים בתיק. בתמצית ביקשה המאשימה להבהיר כי כל חומר החקירה שהועבר להגנה למעט שני קרגלים ומספר דו"חות חריגים הופיע ברשימת החומר שנאסף, רשימה שנמסרה לבאי כוח הנאשמים עם הגשת כתב האישום, ולפיכך טענתם של הסניגורים כי קיומו של החומר נתגלה להם לראשונה במהלך המשפט אין בה ממש. בית משפט בהחלטתו מיום 18 בינואר חייב את המאשימה למסור את כל החומר כולל חומר שיכול להתברר שהוא לא חומר חקירה וכך פעלה המאשימה ומסרה 37 קרגלים מבלי שערכה מיון מוקדם בדבר הרלבנטיות של החומר. מסיבה זאת קיבלו באי כוח הנאשמים מסמכים רבים שכאמור בחלקם הגדול אינו רלבנטי ואינו מהווה חומר חקירה ובחלקם חומר חקירה שהיה מצוי ממילא בידיהם זה מכבר". גרוסמן, שמייצגת את סברדליק מסרה כי "בתחילת המשפט טענו כי קיימות בתיק זה טענות כבדות משקל ביותר להגנה מן הצדק. ביהמ"ש החליט לדון בטענותינו לאחר שמיעת הראיות. תוך כדי ניהול הראיות, התגלו כשלים מהותיים וחמורים בהתנהלות התביעה. בכוונתנו לבקש מביהמ"ש להתייחס לכשלים אלה, בעת שידון בטענת ההגנה מן הצדק"



(40279/08)