ח"כ אילטוב: "אנו רואים בדאגה את הירידה בהיקף הגיוסים של ההון סיכון הישראלי"

ועדת המשנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע מטעם ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ רוברט אילטוב, התכנסה היום (שלישי) לדיון בנושא המשבר בהון סיכון הישראלי. בדיון נכחו נציגי משרד האוצר ואגף התקציבים, נציגי משרד התמ"ת והמדען הראשי, בכירי ההון סיכון ותעשיית ההיי-טק הישראלית.



על פי הנתונים שהוצגו בדיון במסגרת מחקר של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי היקף ההון שגויס על ידי קרנות הון הסיכון הישראליות ירד ב-75% מ-800 מיליון שקל ב-2008 ל-200 מיליון שקל ב-2009. כמו כן היקף ההשקעות של הקרנות הישראליות ירד מ-789 מיליון שקל ב-2008 ל-410 מיליון שקל ב-2009, בד בבד עם עלייה בהיקף ההשקעות של הקרנות הללו בחברות זרות – עלייה מ-57 מיליון שקל ל-80 מיליון שקל.



אהרון מנקבוסקי, יו"ר ה-iva, טען כי המשבר הכלכלי הטיב עם תעשיית ההיי-טק בכך שהכריח אותה להצטמצם לגודל טבעי ונכון. מנקובסקי הוסיף כי השוק היום מהווה הזדמנות בלתי רגילה להשקעות, בדומה למצב ב-1995, וכי על הממשלה להתמקד בהקצאת תקציבים להשקעה בתחומים ובמקומות שיאפשרו יצירת ערך לאורך זמן. לדבריו, רף ההשקעות אכן עלה ויותר קשה לגייס כספי הון סיכון מבעבר, אך הדבר נובע מכך שהחברות הישראליות מתקשות להציג תוכניות עסקיות אטרקטיביות דיין.



בתשובה לשאלתו של ח"כ אילטוב לגבי היקף ההשקעות הגובר בחברות זרות, ענה מנקובסקי כי הדבר אינו מעיד על שחיקה באמון בתעשייה הישראלית, אלא מהווה החלטה עסקית שמטרתה ללמוד את השווקים הזרים - החלטה שבסופו של דבר תטיב עם תעשיית ההיי-טק הישראלית.



לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי, טענה כי על מנת לשמר את יתרונה התחרותי של ישראל ביחס למדינות אחרות, על הממשלה לפעול באופן מיידי להגדלת תקציבי המדען. לטענתה, נטל הוצאות המו"פ המוטל על התעשייה הישראלית הוא בהיקף של 75% לעומת 30%-50% במדינות ה-oecd.



אמיר פרוינד, מנכ"ל חברת fornova, אשר עסק במנטורינג בחברות היי-טק בשלביהן המוקדמים (early stage), ציין כי בשנתיים האחרונות עלה הרף שחברות כאלו צריכות להציג בבואן לגייס כספי הון סיכון. חיים קופנס , שותף בקרן jvp, חיזק את דבריו של פרוינד וטען כי אם בעבר היה על חברות להציג מכירות של מיליון עד 2 מיליון דולר על מנת לסגור סיבוב גיוס, כיום עליהן להציג מכירות של 4 עד 5 מיליון דולר לשם כך. הדבר מחדד את חשיבותם של תקציבי המדען הראשי כמקור מימון אלטרנטיבי לחברות בשלביהן המוקדמים.



אסתי פשין, שותפה בקרן destino ventures (קרן אנג'לים), טענה בדיון כי במקביל להגדלת תקציב המדען נדרש לפעול לתמרוץ משקיעים פרטיים (אנג'לים) ולמציאת פתרונות מיידים למימון ביניים. ח"כ אילטוב עידכן כי במסגרת פעילותה של השדולה לקידום ההיי-טק בישראל, הוגש תיקון לפקודת מס הכנסה המתמקדת בתימרוץ משקיעים פרטיים.



ח"כ אילטוב סיכם כי הקרנות מהוות מנוע חשוב ועיקרי בקידום ההיי-טק הישראלי, מאידך, הביע דאגה נוכח הירידה הדראסטית בהיקף גיוסי ההון סיכון, שלטענתו פוגעת ללא ספק בעתידה ושרידותה לאורך זמן של תעשיית ההיי-טק הישראלית.



עוד קרא ח"כ אילטוב למשרדי הממשלה לפעול באופן מידיי למציאת פתרונות מימון ביניים, לגיבוש תמריצים למשקיעים פרטיים ולעידוד הגופים המוסדיים להשקעה במשק הישראלי. לבסוף קרא אילטוב להגדיל לאלתר את תקציב המדען ואת השתתפות המדינה בנטל המו"פ, כפי שמדינות ה-oecd עושות כיום.



"המגמה בישראל מטרידה. אנחנו מאבדים את יתרוננו התחרותי והאיכותי בהיי-טק נוכח שיעור ההשקעות הממשלתיות ההולכות ופוחתות", אמר אליטוב והוסיף כי העובדה שהקרנות הצליחו לגייס רק רבע מההון אותו גייסו ב-2008 מעיד על משבר בהון סיכון. "הממשלה חייבת להיערך בהתאם - העובדה כי עיקר כספי ההון סיכון בישראל הינם כספים זרים, מחדדת את הבעיה משום שבאחת עלול מקור תקציבי זה להיעלם", סיים את דבריו.