"הדרך לשותפות היתה רכבת הרים של ממש"

>> ב-15 השנים האחרונות הספיק עו"ד דורון לוינגר לעבוד בארבע יבשות, בשני משרדי עורכי דין בינלאומיים מהגדולים בעולם, במרכזי עסקים סואנים כמו ניו יורק, סינגפור ולונדון ובתחילת השנה התבשר כי זכה למעמד של שותף באחת מפירמות עורכי הדין הגדולות בעולם, ווייט אנד קייס (white & case).

ההפתעה גדולה במיוחד משום שלוינגר, הפועל בסניף הלונדוני של הפירמה, עוסק בתחום שוק ההון והמימון הבינלאומי שסבל ממכה קשה בשנתיים האחרונות. הפירמה בה הוא עובד חתכה את כוח האדם במחלקה שלו ב-20% בעקבות המשבר.



פירמות עורכי דין אמריקאיות ככלל מצויות בשנה האחרונה במשבר הקשה בתולדותיהן, ומצבם של עורכי הדין הישראלים השכירים המועסקים בהן תלוי על בלימה. לוינגר מודה כי קבלת השותפות היתה כנגד כל הסיכויים. את המירוץ אל השותפות בשנים האחרונות הוא מגדיר "רכבת הרים של ממש".



מה הוביל אותך למשרד עורכי דין אמריקאי?



"ניו יורק תמיד היתה חלום רדום. ב-99' החלטנו לנסות את מזלנו בתפוח הגדול. אשתי, יעל, התקבלה לאוניברסיטת קולומביה ואני קיבלתי הזדמנות נפלאה לעבוד ב'סקאדן ארפס' - אחד המשרדים המובילים בניו יורק. בלי לחשוב פעמיים ארזנו את עצמנו ושתי מזוודות ועלינו על מטוס. התכנון היה לבלות שנה, לחוות את העיר ולחזור, אלא שאז קרה מה שקורה להרבה אחרים. נישבתי בקסמיה של העיר. יש בניו יורק משהו ששואב אותך לתוכה. כך מצאתי את עצמי בלי לשים לב, גר שם שבע שנים. התמחיתי בדיני ניירות ערך אמריקאיים ועבדתי ולמדתי מגדולי המוחות המשפטיים בתחום".



למה לא נשארת שם?



"אחרי שבע שנים חיידק הנדודים החל להכות שוב. השוק האסייתי הוא שוק מרתק, וב-2006 עברתי לסינגפור. בשנה שחייתי שם עבדתי על מגוון עסקות שכללו הנפקות של חברות בהודו, תאילנד, סין והפיליפינים. הניסיון חיזק אצלי את ההבנה שהתחום של מימון בינלאומי הוא התחום בו אני רוצה להתרכז. עם זאת, הבנתי שאסיה היא לא מקום שבו אני רואה את עצמי גר לטווח ארוך. הייחוד של לונדון הוא שהיא מרכז פיננסי שמרכז לתוכו פעילות בינלאומית, עם דגש על שווקים מתפתחים.



"במסגרת החיפוש, נפגשתי עם ג'וש קירנן, שותף בכיר בפירמת ווייט אנד קייס וראש הפרקטיקה הישראלית של הפירמה, שהציע לי להצטרף למשרד ולעזור לו לפתח את הפרקטיקה הישראלית ואת מחלקת ניירות הערך האמריקאית בלונדון, שעיקר הפעילות שלה הוא עסקות מימון בשווקים מתפתחים. למדתי יותר על המשרד והבנתי שמבין כל המשרדים וויט אנד קייס מהווה מבחינתי הפלטפורמה הטובה ביותר".



מה מיוחד בפירמה הזו? זו עוד פירמת ענק בינלאומית. לא?



ווייט אנד קייס הוא אחד המשרדים היחידים שבאמת מתנהל כמשרד גלובלי ולא כמשרד ניו יורקי עם שלוחות בחו"ל. זה מתחיל מהעובדה שלמרות שזה משרד אמריקאי, יש בו יותר שותפים ועורכי דין מחוץ לארה"ב מאשר בתוכה, וממשיך בעובדה שכמעט לכל שלוחה של המשרד יש שילוב של יכולות מקומיות ביחד עם יכולות אמריקאיות ובריטיות".



תן דוגמה. מה אתה עושה כרגע?



"הנפקת זכויות לבנק פולני, הנפקת אג"ח לבנק רוסי, הנפקת מניות ראשונית ורישום למסחר של חברת תשתיות בצפון אפריקה, והסדרי חוב עם מחזיקי אג"ח של שני בנקים אוקראיניים - כל הדוגמאות האלה מצביעות על הגיוון והפריסה הגיאוגרפית של המשרד ושל הפרקטיקה שלי".



למשרד יש דומיננטיות בשוק הישראלי



לוינגר מודה כי אינו בקיא בהסדרי החוב שבוצעו בישראל בחודשים האחרונים אך הוא עצמו היה מעורב בהסדרי חוב בסדרי גודל עצומים במזרח אירופה. "בקיץ ייצגתי את המנהלים בהסדר חוב בהיקף של מיליארד דולר באגרות החוב של בנק אלפא אוקראינה - הסדר החוב הגדול ביותר באוקראינה", הוא מספר. על הסדרים נוספים שהוא עדיין מלווה באוקראינה הוא אינו יכול להרחיב את הדיבור. "בניגוד לישראל, הסיבה העיקרית להסדרי החוב היא שהבנקים וחברות אחרות באוקראינה גייסו חוב בדולרים וביורו, אבל בגלל שהמטבע המקומי קרס ב-60% כל הכלכלה המקומית קרסה והגופים האלה לא מסוגלים להחזיר את החובות".



מה הקשר שלך לשוק הישראלי?



"למשרד יש דומיננטיות בשוק הישראלי. בחמש השנים האחרונות המשרד היה מעורב ביותר הנפקות בחו"ל של חברות ישראליות או חברות שקשורות לישראל מכל משרד בינלאומי אחר. זהו אחד המשרדים היחידים שהחליט שישראל היא יעד אסטרטגי. למרות שנכון להיום לא נפתחה שלוחה ישראלית, אבל במשרד יש כמה שותפים שרואים בישראל חלק מרכזי בפרקטיקה שלהם והם מגיעים לישראל לעתים תכופות".



באחרונה היה שינוי חקיקה שמאפשר לעורכי דין זרים לפתוח משרד בישראל. אתם שוקלים לעשות זאת?



"המשרד בחן את השאלה הזו לאחר שינוי החקיקה ובשלב זה איננו מתכננים לפתוח משרד בישראל. אנחנו ממשיכים לעקוב ולבחון את השאלה הזו הן מבחינת הצרכים של הקליינטים שלנו והן מבחינת הצעדים של המתחרים".



חשבת שיש לך סיכוי לקבל שותפות במשרד? הרי פירמות עורכי הדין בארה"ב מצויות בשיאו של משבר וגם בלונדון המצב אינו טוב.



"כשהגעתי ללונדון בקיץ 2007, הכל נראה ורוד. התקופה היתה שיא בועת הנדל"ן העולמית וחברות גייסו סכומי עתק בבורסות העולם. פחות משנה לאחר המעבר, החל המשבר הכלכלי שהגיע לשיא באוקטובר 2008. המשבר לא פסח גם על משרדים גדולים ובמיוחד משרדים שחלק נכבד מעיסוקם תלוי בבנקי ההשקעות. גם המשרד שלנו הושפע מהמשבר ועבר תהליך התייעלות במסגרתו נפרדנו ממספר לא מבוטל של עורכי דין ושותפים. במחלקת שוק ההון בלונדון נפרדנו מכ-20% מעורכי הדין. בשלב זה רעיון השותפות נראה כחלום רחוק".



אז מה קרה?



"שילוב של עבודה קשה עם שינוי מסויים בשווקים שינה את התמונה. בסופו של יום, המשרד סיים את 2009 עם תוצאות טובות בהרבה מכפי שציפינו ונראה שהשינוי ממשיך לתוך 2010".



מה המשמעות של שותפות? עכשיו אתה צריך להביא לקוחות למשרד?



"המעבר לשותפות הוא מעבר מלהיות יחידת ביצוע ליחידת רווח, מה שאומר שבנוסף לביצוע העסקה, מוטלת עליך אחריות להביא לקוחות ולנהל את צוותי עורכי הדין במחלקה. בצד הקידום במעמד ובהכנסה, גדלה גם מידת האחריות שלך להצלחה או כישלון. תהליך בחירת השותפים הוא תהליך ארוך ומורכב, במסגרתו מתבצעת הערכה מדוקדקת בקשר לכל מועמד שכוללת גם ניתוח מקצועי של היכולות שלו, התרומה שלו הן בתחום המקצועי והן בתחום האישי, קשרי לקוחות וכדומה וגם ניתוח מערכתי בו נשקלת השאלה אם קידום והכנסה של שותף נוסף בתחום מסויים תואמת את התוכנית העסקית של המשרד ואת האסטרטגיה הכוללת".



היית מודע להתלבטויות?



"התהליך נמשך בין ארבעה לחמישה חודשים וטומן בחובו עליות ומורדות. ללא ספק זו היתה אחת התקופות המלחיצות בקריירה. לאורך כל הדרך, ידעתי שאני נלחם להשיג מטרה כנגד כל הסיכויים - לקבל שותפות במחלקת שוק ההון באחת השנים הקשות ביותר בתחום. בסופו של יום, הגעתי ליעד, וקיבלתי את השותפות, וכעת מתחיל פרק חדש בו אנסה, ביחד עם שותפיי, להגדיל את המשרד ובין היתר את המעורבות שלו בישראל. הקידום שלי מעיד לא רק על הבעת האמון בי, אלא מראה את החשיבה האסטרטגית של הנהלת המשרד".