נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו סופגים בשבועות האחרונים מטחי ביקורת מכל עבר. טוענים נגדם שהם ממלאים פיהם מים בנושא הכי קריטי: מינוי יו"ר חדש לבנק לאומי (-0.55% , 1641.0).
רבים שואלים אם לא אכפת להם מי יהיה היו"ר הבא ואם אין להם דעה על דוד קליין, אורי יוגב, משה טרי או גליה מאור? הרי ברור שכל מי שייבחר ישפיע באופן ברור על יציבות הבנק.
מותחי הביקורת אומרים שפישר וחזקיהו מפחדים להתערב. שהם משאירים את הבמה לרגולטורים אחרים. שיש להם שיקולים פוליטיים, אינטרסים זרים וחשבונות אישיים. באמת די תמוה לראות איך אותם אנשים שפעלו בגלוי להדחת יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, שותקים כעת. אבל בדיקה מקיפה שערכנו בנושא מלמדת שהתמונה שונה לחלוטין.
מתברר שמאוד אכפת להם מהעניין. מתברר שהמפקח על הבנקים מקדיש מדי יום זמן ניכר לטיפול בנושא. אבל פישר וחזקיהו פשוט החליטו לשנות טקטיקה: לפעול אך ורק מאחורי הקלעים. בחשאיות. בשקט. בלי הודעות לעיתונות, בלי יח"צנים, בלי מאבק תקשורתי ואפילו בלי שיחות רקע עם עיתונאים. בשיחות פנימיות בבנק הם אומרים שצריך ללמוד מפרשת בנק הפועלים וזו לא חוכמה גדולה לעשות אותה טעות פעמיים.
הטעות שעליה הם מדברים היא הקרב הגלוי והתקשורתי שניהלו נגד שרי אריסון בעניינו של דני דנקנר. הם עדיין מלקקים את הפצעים מקרב זה. אמנם בסיכומו של מאבק הם הצליחו להביא להדחתו של דנקנר, אך בדרך ספגו ביקורת והשמצות מכל עבר. לכן, המסקנה של פישר וחזקיהו ברורה: אסור לנהל את הקרב בתקשורת. שם אין להם שום יתרון יחסי, אולי אפילו חיסרון. הם לא רוצים לחטוף שוב ביקורת מגורמים מזוהים ולא מזוהים. הם לא רוצים לתת חומר עסיסי לעיתונאים.
זו הסיבה שאנחנו לא שומעים מהם אף מלה פומבית בפרשת בנק לאומי. ואולם שיחות עם השחקנים הראשיים בדרמה, כולל הרגולטורים האחרים, מגלות שאין פעולה אחת שנעשית בתחום שלא עוברת קודם את המסננת של חזקיהו, שמעדכן את פישר ומקבל ממנו תמיכה מלאה.
וכך, בשקט-בשקט, חזקיהו מתערב בכל החלטה, בכל מכתב, בכל סיכום ובכל החלטה של דירקטוריון בנק לאומי. הוא מנהל את העסק מאחור.
למשל, בקשר לגליה מאור, גם הנגיד וגם המפקח על הבנקים לא רצו שהיא תיבחר ליו"ר. הם חשבו שאין זה נכון מבחינת ממשל תאגידי. לדעתם בלתי אפשרי שמי שעמדה בראש הבנק 15 שנה, תפקח כעת על מה שהיא עצמה בנתה. כמו כן, הם לא מאוהבים באנשים ובאינטרסים שמקיפים את מאור. הם רוצים שינוי.
לכן, לא במקרה ספגה מאור מהיועץ המשפטי לממשלה חוות דעת הקובעת שעליה לבצע צינון של שנתיים. לא במקרה היא קיבלה חוות דעת שמונעת ממנה להתחרות על התפקיד גם מיו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן. חזקיהו היה שם. מאחורי הקלעים.
גם את שלמה אליהו הם לא רוצים
כנ"ל לגבי שלמה אליהו ודוד קליין. בנק ישראל לא מרוצה מדרך ההתנהלות של אליהו בבנק אגוד ובבנק לאומי. עד היום לא מבינים בבנק ישראל מדוע אליהו לא הגיש בקשה לקבלת היתר שליטה בבנק בדרך ישירה, אך למרות זאת הוא מתלונן בתקשורת שלא רוצים אותו. בבנק ישראל חושבים שאולי אין לאליהו שותפים מתאימים, כי צריך לפחות עוד שני שותפים בעלי "שווי נקי" גבוה כדי לקבל היתר שליטה.
בבנק ישראל חושדים באליהו שהוא רוצה ליהנות משני העולמות - "להרוויח את הפרס הגדול בפיס בלי לקנות אפילו כרטיס", אומרים שם; גם למנות את קליין ליו"ר הבנק באסיפה הכללית וכך לשלוט בפועל בבנק, וגם לא לבקש היתר שליטה שכרוך במגבלות רבות וב"הפשטה" אישית ועסקית.
לכן, כדי למנוע את מינוי קליין ליו"ר, פעל חזקיהו מאחורי הקלעים ותרם לדחיית האסיפה הכללית של בנק לאומי למועד מאוחר יותר, לסוף אפריל.
אם האסיפה היתה מתקיימת ב-11 במארס, כמו בתכנון הראשוני, המדינה היתה נאלצת להעמיד לבחירה ארבעה מועמדים שכבר משרתים בדירקטוריון. האיש החמישי שהיה עומד לבחירה היה קליין. הוא היה נבחר ומאוחר יותר היה בעל הסיכוי הגבוה ביותר להתמנות ליו"ר. את זה רצה למנוע חזקיהו.
חזקיהו גם לא מאושר מהמועמדים הפוליטיים שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו - טרי ויוגב. הוא חושב שקידומם לתפקיד אינו ראוי, והוא היה רוצה שוועדת המניות תוציא לו את הערמונים מהאש בכך שלא תבחר בהם כמועמדים לדירקטוריון. הרי לוועדה יש עשרות מועמדים טובים שמהם היא יכולה לבחור כעת את המתאימים ביותר.
חזקיהו מעריך שברגע שהמדינה תעמיד לבחירה חמישה מועמדים טובים שלה, היא תנצח את אליהו בהצבעה, כך שגם קליין וגם יוגב וטרי לא ייבחרו.
לכאורה, ניתן לבחור יו"ר לבנק לאומי גם בניגוד לדעתו של חזקיהו. בפועל זה בלתי אפשרי. אמנם מבחינה פורמלית הדירקטוריון הוא שבוחר ביו"ר. אבל החוק נותן לוועדת המניות של לאומי שבראשות מרגלית נוף זכות וטו. כלומר, היא יכולה להתנגד לבחירת יו"ר מסוים, ואז הבחירה מבוטלת.
נוף גם חייבת להתייעץ על היו"ר עם המפקח על הבנקים. התייעצות זו היא הרבה יותר מסתם פגישת נימוסים. כי ברגע שחזקיהו יאמר לנוף שהוא מתנגד למינוי זה או אחר וגם יהיו לו נימוקים טובים הנוגעים ליציבות הבנק, אין סיכוי שנוף תתעלם מדבריו.
ואולם אפילו אם יקרה הבלתי אפשרי והיא לא תלך לפי "ההתייעצות" עם המפקח, תמיד יוכל חזקיהו לשבור את הכלים ולצאת בגלוי לתקשורת כדי לומר: האיש לא מתאים. ואני רוצה לראות איך מישהו ממנה יו"ר לאחר הצהרה כזו.
לחזקיהו יש גם את נשק יום הדין. הוא צריך לבדוק אם היו"ר המיועד הוא fit&proper. כלומר, אם הוא מתאים וראוי לתפקיד. זו סמכותו המוחלטת והוא תמיד יכול לקבוע שהאיש לא ראוי. הפחד מהכרזה כזו ייאלץ כל מועמד שחזקיהו לא מכבד לפרוש מהמרוץ עוד לפני גזר הדין.
לכן, בפועל חזקיהו הוא זה שיבחר את היו"ר הבא של בנק לאומי. אמנם בדרך עקיפה, אמנם בדרך מפותלת ונסתרת, אך מי אומר שהדרך הגלויה היא תמיד גם הדרך היעילה?