ארגוני העובדים ביוון בשביתה בת 24 שעות: שיבושים בתחבורה, בשירותי הרפואה ובחינוך

ארגוני העובדים ביוון השביתו הבוקר את שירותי התחבורה, השירותים הרפואיים ומתקני החינוך למשך 24 שעות. זאת, במחאה על כוונת ראש הממשלה יורגוס פפאנדריאו, לערוך קיצוצים כדי להקטין את הגירעון הגדול באיחוד האירופי.



פקחי שדות התעופה ביוון, עובדי המכס והמסים, נהגי האוטובוסים והרכבות, רופאים בבתי חולים ממשלתיים ומורים, שובתים היום במחאה על כוונת הממשל להקפיא את המשכורות וגיוסי העובדים, ולקצץ את הבונוסים. גם העיתונאים ביוון הצטרפו לשביתה, ועיכבו את הדיווחים העיתונאיים לתושבי המדינה.



"האנשים ברחובות יעבירו את המסר לממשלה, אבל בעיקר לאיחוד האירופי, לשווקים ולשותפים שלנו באירופה. הצרכים שלהם לא נמצאים בעדיפות נמוכה יותר מצורכי השוק", אמר יאניס פנאגופולוס, נשיא איגוד העובדים במגזר הפרטי gsee, לערוץ הטלוויזיה net tv אתמול. "אנחנו לא אלה שיצרו את המשבר", הוסיף.







זוהי השביתה השנייה החודש שנערכת ביוון. ב-10 בפברואר שבתו עובדי המגזר הציבורי למשך 24 שעות. היום הם יצטרפו לעובדי המגזר הפרטי, הכולל 2 מיליון עובדים, לאחר שהאיחוד האירופי קבע כי על ממשלתו של פפאנדריאו להעלות את המסים ולערוך קיצוצים נרחבים יותר בתקציב.



חברים בארגוני סחר ביוון חסמו אתמול את הגישה לבורסת המניות באתונה, במחאה על הקיצוצים עליהם הודיעה ממשלת יוון במטרה להקטין את הגירעון התקציבי. יורגוס פרוס אחד ממארגני השביתה, אמר כי הממשלה היוונית פוגעת בבעלי ההכנסות הנמוכות ביוון בצורה בלתי הוגנת.



השביתה היא הפרק הנוכחי בסיפור ארוך. שנים של בזבוז פרוע, הלוואות בריבית נמוכה, אי ביצוע רפורמות פיננסיות ושחיתות עמוקה, הותירו את יוון חשופה לנזקי המשבר הכלכלי. הממשלה הסוציאליסטית בראשות יורגוס פפנדריאו, ירשה חלק גדול מהמשבר עם עלייתה לשלטון באוגוסט, אך כמעט לא עשתה דבר לתיקון המצב. זאת, מאחר שהסוציאליסטים הבטיחו במסע הבחירות לא שלקצץ בהוצאות הממשלה.



כעת נאלץ פפנדריאו להפר את ההבטחה. הוא העלה את המסים על הדלק, הטבק והאלכוהול ואת גיל היציאה לפנסיה בשנתיים, הודיע על קיצוצי שכר במגזר הציבורי ועל תקנות חדשות ונוקשות נגד משתמטים מתשלום מסים.