מוכרים ובוכים

בעשור האחרון חסכה יפעת סכום כסף נאה שיספיק לה, בתוספת מתנה מההורים, להון ראשוני עבור רכישת דירה. יפעת היא צרכנית פיננסית נבונה והשקיעה את הכסף באפיקים שונים בשוק ההון.



בדצמבר 2009, לאחר שצברה רווח של כ–20% על תיק ההשקעות שלה, עשתה יפעת את הצעד - וחתמה על חוזה לרכישת דירה. את רוב הכסף היא אמנם תשלם רק בסוף 2010, אבל מכיוון שהיא כבר לא יכולה להרשות לעצמה לקחת סיכונים, עוד באותו יום נתנה פקודת מכירה לכל התיק והעבירה את הסכום למק"מ לתקופה של חצי שנה בתשואה מובטחת של כ–1%.



בשבועות הבאים ראתה יפעת איך השוק ממשיך לעלות בעוד שהיא מתבוננת מהצד. מדד המעו"ף מרוחק 10% מהשיא, ואז 8% מהשיא, 5% מהשיא... יפעת מצאה עצמה בודקת מדי יום מה עשו האפיקים שבהם נהגה להשקיע ומחשבת כמה היתה יכולה להרוויח אם היתה ממתינה עוד קצת - עוד 1,000, 2,000, 3,000 שקל. היא ראתה את הרווח הפוטנציאלי שפיספסה בזמן שלפיקדון אשר בו החנתה את הכסף נוספו רק כמה גרושים.



נשמע מוכר? לכל משקיע קל להתחבר לתחושות של יפעת. אף שהמצב הפיננסי שלה אחרי המכירה לא השתנה בעקבות תנודות השוק, היא לא הצליחה לנטרל את תחושת התסכול שקיננה בה. זו בדיוק התחושה שעלול להרגיש כל מי שהחליט לא להשקיע בבורסה בזמן שהיא עולה וביום אחד נותנת תשואה של שנה במק"מ.



ככה זה עובד. אנו לא חיים בוואקום וגם בחיי היום יום כל דבר שאנו עושים או מקבלים נמדד באופן יחסי. אם הצלחנו להתמקח עם המוכר בחנות ולהוריד את מחיר הספה שקנינו ב–500 שקל, נהיה מאושרים. ואולם אם נגלה שחבר שלנו קיבל על אותה ספה הנחה של 800 שקל, אז כבר תדעך השמחה.



באותו אופן, לאחר שאנו קונים או מוכרים דירה אנו ממשיכים לעקוב בעיתון אחר העסקות ולחפש בכמה נמכרו דירות אחרות באותה השכונה, כדי לראות אם המחיר שקיבלנו או שילמנו טוב יותר או שיצאנו פראיירים. כמובן שזה לא ישנה בכלום את התוצאה.



באמצע ינואר הפך השוק בבת אחת את הכיוון והחל לרדת. גם ההרגשה של יפעת השתפרה בבת אחת. היא קיבלה חיזוק להחלטה שעשתה חודש קודם לכן והרגישה שלמה אתה. האם זה שינה במשהו את התוצאה? כמובן שלא, ואולם באותה נקודת זמן זה שינה את תחושת ההחמצה של יפעת.



לתחושה הזו קוראים דיסוננס קוגניטיבי - מושג ידוע בפסיכולוגיה, שרבים מכם ודאי שמעו עליו. אנו מחפשים חיזוקים להחלטותינו לאחר שהן כבר הוצאו לפועל כדי להרגיש עמן שלמים יותר, ומנגד מתעלמים מממצאים הסותרים את ההחלטה או מייחסים להם משקל נמוך יותר.



במלים אחרות, אפשר לומר שאנשים מחפשים אינפורמציה שיכולה לתת להם הרגשה טובה. אם משקיע החליט לא להשקיע במניה מסוימת ולאחר זמן קצר גילה שהיא עולה ועולה, הוא כבר ימצא הסברים שיעידו על כך שהיא בכל זאת מסוכנת מדי, ויעשה הכל כדי להימנע מקריאת כתבות שסותרות את החלטתו.



מחקרים רבים מראים שלא רק בעולם ההשקעות יש לאנשים נטייה להתאים בין האמונות שלהם לבין החלטות שהם מקבלים, ולעשות זאת לאורך זמן. במקרה של יפעת, המתח שנוצר בין החלטתה למציאות שלא יכלה לחמוק ממנה יצר דיסוננס, שגרם הרגשה לא נוחה.



יפעת קיבלה החלטה נכונה במכירת התיק. באותה מידה שהשוק עלה הוא גם היה יכול לרדת - והפעם, שלא כמו במפולת של 2008, היא לא היתה יכולה להמתין בסבלנות לשינוי המגמה. הבורסה היא לא מקום לסיבובים מהירים עבור מי שלא יכול לסכן את כספו. בטווחים קצרים ובינוניים שוק ההון יכול להפתיע, ובגדול, ובמיוחד בעידן הגלובלי שבו אירועים במקומות מרוחקים משפיעים כמעט על כל מקום בגלובוס.



כשהשוק עולה או יורד, אנו גם נוטים לחשוב שכך יהיה בהמשך. זאת הסיבה העיקרית לכך שציבור המשקיעים מתקשה להרוויח לאורך זמן: הוא נכנס בשיא, לאחר תקופה של עליות, ובורח בשפל, מתוך מחשבה שהירידות יימשכו.



מספיק להסתכל על השנים האחרונות כדי לראות שרק מעטים מצליחים לחזות מה יקרה. קלישאה חבוטה בשוק ההון אומרת שלא כדאי לנסות לתפוס סכין נופלת - כלומר קשה לתזמן את סוף הירידות - ובאותה מידה קשה לתזמן את סיום העליות. לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא דוגמאות: מעטים צפו את הקריסה בשוק בספטמבר 2008 ומעטים יותר צפו עליות של 50%–80% ב–2009.



ובכל זאת, קשה להימנע מהתחושות של יפעת. עם זאת, אפשר לנסות למזער אותן. אם אנו מחליטים שהמקום של הכסף שלנו אינו בבורסה וחיסלנו השקעות, צריך להימנע מלהסתכל לעתים קרובות מה הן עשו לאחר המכירה. דרך נוספת להימנעות מתחושת ההחמצה היא להשאיר סכום קטן של 5% או 10% באפיקים המסוכנים. כך, אם השוק עולה, לא מרגישים החמצה - כי חלק מהכסף מקבל תשואה גבוהה יותר; ואם השוק יורד, ההפסד אינו גדול - ואפשר לשמוח ששאר הכסף בחוץ.



יפעת נהגה כמו משקיע נבון, גם אם בדיעבד יתברר שהיא מנעה מעצמה רווח נוסף. כשאנו משלמים ביטוח רכב איננו מצטערים בסוף השנה שלא ניצלנו את הביטוח ולא רואים בתשלום "זריקת כסף", משום שאנו מבינים כי התשלום הכרחי כדי להגן על עצמנו במקרה של הוצאה גבוהה. באותה מידה איננו צריכים להרגיש מתוסכלים אם אנו מחוץ לשוק כשהוא עולה. הוויתור על רווח אלטרנטיבי הוא הביטוח של יפעת למקרה שהשוק ייפול עם הכסף שלה לדירה.