המחוקק הכריז עלי מלחמה

>> מה בעצם אני רוצה? שיהיו לי המון ספרים וגם שכמה שיותר ספרים שלי יגיעו לכמה שיותר קוראים. פשוט, לא? אני רוצה ספרייה גדולה, עמוקה, מלאת גוונים שכולה שלי.

עד לאחרונה חייתי בגן עדן. בשנים האחרונות, מחירי הספרים יורדים, רשתות השיווק מתחרות על כיסי והמבצעים חורגים הרבה משבוע הספר המסורתי - ובהתאם גם הספרייה האישית שלי גדלה מאוד. נוספו לה ספרות מקור יפה ומתורגמת, ספרי עיון ומחשבה וכמה ספרי שירה. באותה העת כתבתי כמה ספרים שתפוצתם הצנועה הגיעה ליותר קוראים בישראל ממה שיכולתי לצפות. בכל מקום שראיתי את ספרי במבצע, שמחתי. ידעתי שהספרים הם העיסוק הרוחני שלי, אבל לא משענת פרנסתי העיקרית. לכן נהניתי כפליים מהידיעה כי המסרים שלי מגיעים למעגלי קוראים רחבים בשל מחירם השווה לכל נפש של ספרי.



פתאום מתברר שאני הוא אויב התרבות מספר אחד בישראל - גם רוצה ספרים בהנחה וגם רוצה שיקנו את ספריו בזול. אבל המחוקק הכריז עלי מלחמה. הוא רוצה למנוע ממני מלהפיץ את ספרי ברבים ולא רוצה שאקרא יותר מדי. את ספרי הוצאתי בשתי הוצאות שונות, ודעתו של המו"ל שלי פשוט לא מעניינת אותי. אני לא עבד של המו"ל ולא עושה דברו. היחסים שלי עם המו"ל מושתתים על ההבנה שהוא האמצעי והספרים שלי הם המטרות. אני כותב את מחשבותי, טיעוני וערכי ומבקש לחלוק אותם עם הציבור. המו"ל והמפיץ הם הפלטפורמה שלי. לצערי, בלעדיהם אני לא יכול. פתאום נשמעים קולות של גורמים הטוענים כי הם יודעים יותר טוב ממני לשאת ולתת על תמלוגי. הם מבינים יותר טוב מרשת השיווק המוכרת את ספרי היכן וכמה זמן יש להציב את הספר הזה. והכי חשוב - הם גם כלכלנים גדולים הרבה יותר מכולנו והם יקבעו את מחיר הספר ואת מבצעי מכירתו.



מצטער, אבל אני לא רוצה את הטובות שלכם. אל תתערבו לי בספרייה ולא בין הדפים, צאו משם מיד. המבצעים האלה טובים לי ואני רוצה שהם ימשיכו תמיד, כדי שגם ילדי וגם חבריהם ייהנו מעוד דור אחד של ספרים אמיתיים לפני שגם התעשייה המסורתית הזו תקרוס בפני הבלי הטכנולוגיה של העולם.



אני יודע שיש כאלה שבאמת רוצים להציל את הספרות והסופרים. אני מבין ללבם אבל אם מישהו רוצה לתמוך בי כסופר, יתכבד ויעשה זאת בלי להטיל עלי מס נוסף כקורא. תנו לי לכתוב ותנו לי לקרוא. אין שום היגיון בחקיקה המנסה למנוע תחרות ובתמורה מבטיחה לי פחות ספרים על מדפי. מי רוצה לחזור למדינה שמפקחת לי על מחירי הלקרדה והספרים?



חוק שכזה מן הסתם יעזור למישהו, מלבד למחוקקים. לסופרים המתקשים לכתוב או להפיץ החוק הזה ייתן כמה גרושים, במחיר גירושם של רבים מחנויות הספרים. חבל. אם מישהו הוא אכן אביר ספרות אמיתי ואצילי, יטרח וייאבק על הקמת קרן תרבות לאומית לעידודה של ספרות מקור איכותית, כמו התמיכה הניתנת לקולנוע, לתיאטרון ולמוסיקה. והחשוב מכל, שיפעל למען כך שהממשלה תחזיר את הספרות למרכז תוכנית הלימודים, כדי להכשיר את דור הקוראים הבא. ממילא הם כבר יידעו מה לקנות ואיפה.



הכותב היה יו"ר הכנסת ויו"ר הסוכנות היהודית