חזקיהו עוצר את גיוסי ההון בבנקים

>> המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, בולם את גיוסי ההון של הבנקים. שלשום קיים חזקיהו שיחות טלפון עם ראשי הבנקים וביקש מהם לעצור חלק נכבד מהנפקות ההון שתיכננו לבצע בחודשים הקרובים.



גיוסים אלה אמורים להתבצע בהנפקות אג"ח ייחודיות, שבהן מכיר בנק ישראל לצורכי חישוב הלימות ההון של הבנקים (הון משני עליון). לפי הוראות בנק ישראל, הבנקים רשאים לגייס עד ל-25% מההון העצמי שלהם באמצעות הנפקות אלה. המשמעות של מניעת ההנפקות עלולה להיות הקטנת ההון העצמי של הבנקים - דבר שעלול לפגוע ביכולתם להעניק אשראי חדש.

לפי ההערכות, הדרישה נובעת משינוי שבוצע בתקינה הבינלאומית החדשה "באזל 2" לגבי ניהול סיכונים בגופים פיננסיים. ככל הנראה, בבנק ישראל חוששים כי לפי ההנחיות הבינלאומיות החדשות, מכשירי ההון המשני העליון לא יוכלו להיות מוכרים כהון לצורכי מתן אשראי. בבנק ישראל ובמערכת הבנקאות לומדים את דרישות באזל 2, כדי להחליט אם יש צורך בשינוי מהותי של איגרות חוב אלה כמכשיר גיוס הון.



הבנקים: חזקיהו היה צריך לתת פתרון חלופי



במערכת הבנקאות הופתעו מדרישת חזקיהו. בבנקים תיכננו לבצע בתקופה הקרובה גיוסים של מיליארדי שקלים באמצעות מכשירי ההון שאותם חוסם כעת בנק ישראל. אתמול העריכו במערכת הבנקאות כי דרישת חזקיהו אינה צפויה להשפיע על הכרה בהלימות ההון בגין שטרי הון משני עליון שגייסו הבנקים ב-2009. עם זאת עולה השאלה אם חזקיהו יבקש להחיל את הדרישה על גיוסים שבוצעו מתחילת 2010. הבנק היחיד שגייס ב-2010 הון באמצעות שטרי הון משני הוא בנק לאומי (2.3 מיליארד שקל).



אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, אמר אתמול: "ההנחה היא שבעתיד מכשירי ההון המורכבים יהיו בתנאים פחות אטרקטיביים למשקיעים, ולכן סביר שבמכשירים אלה עלויות הגיוס יהיו גבוהות יותר. לאומי שכבר גייס הון, הצליח להוזיל לעצמו את עלויות המימון לשנים הבאות".



בבנקים ציינו כי מכיוון שתוכניות הגיוס נחסמו בפניהם, הותיר אותם חזקיהו ללא פתרון וללא מכשיר גיוס חלופי. לדבריהם, חזקיהו היה צריך לתת פתרון חלופי.



ייחודם של הבנקים לעומת שאר החברות הוא בכך שההון העצמי שלהם מורכב מכמה רבדים, כאשר יותר ממחציתו מהוות איגרות חוב הניתנות להמרה למניות או כאלה הנושאות תנאי תשלום ריבית ייחודיים שמאפשרים לבנקים להתייחס אליהן כאל חלק מההון העצמי - בניגוד לשאר החברות שאינן כוללות את האג"ח שגייסו בהון העצמי.



בבנקים, כמו בכל חברה, קיים הון ראשוני שהוא הון מניות. נוסף על כך קי-ימים סוגי הון "היבריידים" שהם איגרות חוב ושטרי הון אשר בתנאים מסוימים ניתן להפוך אותם למניות, במקרים שבהם הבנק עלול להיקלע למצוקה שמקשה עליו לעמוד בתשלומי הריבית.



המאפיין הזה מאפשר לבנקים להתייחס לאיגרות החוב האלה כאל הון עצמי, ולא כאל התחייבות.



"ההון המשני העליון הפך למכשיר פופולרי"



שלושת סוגי איגרות החוב שניתנים להכרה כהון הם שטרי הון המסווגים כהון ראשוני מורכב, כתבי התחייבות נדחים שהונפקו לתקופות ארוכות המסווגים כהון משני, ואיגרות נוספות המסווגות כהון משני עליון, שהן איגרות החוב שאותן בנק ישראל דורש כעת מהבנקים להפסיק להנפיק.



ההון המשני העליון הוא אמנם סוג של איגרות חוב, אך יש לו שלושה מאפיינים ייחודיים שהופכים אותו נחות בהשוואה לאיגרות החוב אחרות. מאפיין אחד - כתבי ההתחייבות הנדחים קודמים לשטרי ההון המשני העליון בסדר הנשיה בעת פירוק. מאפיין שני - ישנם מקרים שבהם מופסקים תשלומי הריבית של שטרי ההון המשני העליון. למשל, אם במשך שישה רבעונים רצופים הבנק לא רשם רווח מצטבר - הבנק רשאי לא לשלם את הריבית, והריבית נצברת ומשולמת כאשר הבנק מתחיל להציג רווח. מאפיין שלישי - ישנם במקרים שבהם שטרי ההון המשני העליון מומרים למניות כדי לחזק את הון הבנק בתקופה של הפסדים.



כדי להגיע ליחס הלימות הון שדורש בנק ישראל, הבנקים יכולים כיום לגייס חלק מההון כהון מניות (ראשוני) וחלק כהון משני. "הבנקים יכולים לגייס כתבי התחייבות נדחים (הון משני רגיל) בהיקף של 50% מסך הון המניות הראשוני. נוסף על כך הבנקים יכולים לגייס הון משני עליון גם כן בהיקף של 50% מההון הראשוני", מציין גלזר. "מרבית הבנקים נמצאים קרובים מאוד לטווח הגיוס המקסימלי בהון המשני הרגיל, ובשנה האחרונה ראינו אותם מגדילים את ההון בעיקר באמצעות גיוס של הון משני עליון שהפך למכשיר פופולרי". לדבריו, אחת הסיבות שההון המשני העליון הפך למכשיר פופולרי היא הקלה שנתן בנק ישראל בתקופת המשבר, ולפיה ניתן להכיר בכתבי התחייבויות מסוימים במסגרת ההון המשני העליון, גם אם לא ניתן להופכם למניות.



גיוסים עצומים ב-2009



הבנקים נכנסים ל-2010 לאחר גיוסים עצומים שהגדילו את ההון המשני העליון שלהם. לפי הדו"חות הכספיים של בנק הפועלים, ההון המשני העליון של הבנק הסתכם בסוף הרבעון השלישי של 2009 ב-3.26 מיליארד שקל, שתרמו ליחס הלימות ההון 1.21%. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2009 גייס בנק הפועלים 1.7 מיליארד שקל בהון ראשוני עליון.



בההון המשני העליון של בנק לאומי הסתכם בסוף רבעון שלישי של 2009 ב-3.94 מיליארד שקל, מתוכו גייס הבנק ב-2009 מיליארד שקל. ההון המשני העליון תרם ללאומי 1.6% להלימות ההון.



לדיסקונט יש 1.5 מיליארד שקל הון משני עליון, כאשר מתוך סכום זה 1.2 מיליארד שקל גויסו מתחילת 2009. ההון המשני העליון תורם להלימות ההון של דיסקונט 1%. למזרחי טפחות יש 1.8 מיליארד שקל הון משני עליון התורם כ-2% להלימות ההון של הבנק. בבינלאומי הסתכם ההון המשני העליון ב-346 מיליון שקל, שתורם 0.38% להלימות ההון של הבנק.



שטרי ההון המשני העליון יפדו לאורך הזמן - דבר שיקטין את ההון של הבנקים ויוריד את הלימות ההון שלהם. כל הבנקים נמצאים כיום לאחר הגיוסים בהלימות הון גבוהה מדרישות המפקח (12%). ואולם כדי להמשיך לצמוח ולתת אשראי לציבור על הבנקים למצוא דרך אחרת לגייס הון - אם באמצעות מכשירי הון שיתפתחו בעתיד ואם באמצעות הגדלת ההון הראשוני בהזרמת כספים על ידי בעלי השליטה.