בורר נוצץ, הכרעה מהירה - הפרטת בתי המשפט כבר כאן

השבוע, שש שנים לאחר שהוגש הערעור, נתן סוף-סוף בית המשפט העליון את פסק הדין ששוק ההון כה חיכה לו בפרשת דסק"ש-ישקר. אמנם האיחור במקרה זה היה חריג ובית המשפט הצדיקו בעומס הכללי שמוטל עליו ובכך שמדובר בפרשה מורכבת מהרגיל, ואולם המקרה מאפשר בחינה של הבעיות והחולשות של מערכת המשפט.

התמשכות ההליכים המשפטיים ועינוי הדין שנגרם לצדדים בגינה, העומס הכבד המוטל על שופטים, חוסר הוודאות בנוגע לתוצאות ההליך בשל שיקול הדעת הרחב המסור לשופטים, סדרי הדין הנוקשים - כל אלה הביאו בשנים האחרונות לכרסום במעמדם של בתי המשפט.



אחד הכללים הבסיסיים בג'ונגל קובע שבטבע אין ואקום - חולשה של האחד תנוצל באופן מיידי לחיזוק האחר. בג'ונגל המשפטי של ישראל, חולשת בתי המשפט גורמת לחיזוק מוסדות הבוררות והגישור, שמספקים שירותי הכרעה חלופיים בסכסוכים.



בשנתיים האחרונות הוקמו שלושה מוסדות בוררות: המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, יתרו ומוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין. אלה מצטרפים למוסד הישראלי לבוררות עסקית, שהיה כמעט יחיד בשטח יותר מ-15 שנה. מוסד נוסף, מוסד הבוררות הבינלאומי של ה-icc, עוסק בסכסוכים עסקיים בינלאומיים וחיזק את אחיזתו בישראל, באמצעות נציגו הישראלי עו"ד גדעון פישר.



מוסדות אלה מאגדים בתוכם מאות בוררים, רובם עורכי דין ושופטים בדימוס, לצד רואי חשבון, מהנדסים ובעלי מקצועות אחרים שמכריעים בסכסוך המשפטי או המקצועי שמובא בפניהם.



אפילו המדינה, שהיא צד למשפטים אזרחיים רבים, הכירה לא מכבר בנחיצות ההליך. היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, הותיר אחריו חוות דעת מהפכנית שתומכת, לפי קריטריונים מסוימים, בהפניית סכסוכי המדינה לבוררות. גם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, בורר מבוקש לשעבר, תומך בהפניה להליכים שמחוץ לכותלי בית המשפט, ואף הצהיר שהוא שוקל להעניק לשופטים יכולת לכפות על צדדים המתדיינים בבית משפט להעביר את עניינם לבוררות.



הבעיה עם הצעתו של נאמן נעוצה בכך שהליך הבוררות יקר יחסית, ועלול להביא למעשה להפרטה של שירותי המשפט הציבוריים. מי שיהיה לו כסף לשכור בורר יקר ומוערך יזכה בהכרעה מהירה ומושכלת. אחרים ייאלצו להסתפק בפחות, או להמשיך לנהל את ענייניהם בבתי המשפט המסורבלים. בנוסף, בוררות היא הליך המתנהל בחדרי חדרים, ואינו פומבי. פנייה גורפת של בעלי דין לבוררויות עלולה לכרסם ביכולתם של בתי המשפט לקבוע תקדימים משפטיים עקרוניים, המהווים את אחד מהנדבכים המרכזיים בהתפתחות המשפט, וכן לפגוע בזכות הציבור לדעת.



themarker ערך בדיקה לגבי השירות שמספקים מוסדות הבוררות המרכזיים, ובחן את הדומה והשונה בין המוסדות. מהבדיקה עולה כי שופטים לשעבר שפרשו מבתי המשפט הם בין הבוררים המבוקשים ביותר בשוק הפרטי. לצדם מככבים עורכי דין בכירים כמו אלי זהר, שמואל זיסמן, עמי אסנת, יחזקאל ביניש ואחרים. למוסדות הבוררות אין בלעדיות על הבוררים, שרבים מהם פועלים במקביל בכמה מוסדות. שכר הטרחה של בורר יוקרתי יכול לטפס ל-2,250 שקל.



המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים



העומדים בראש: נשיאת המשכן דליה רבין, יו"ר הדירקטוריון עו"ד דורון סטריקובסקי




שנת ייסוד: 2008



דרישות סף מבוררים: ניסיון של לפחות עשר שנים בתחום עריכת דין, או בתחום התמחות הבורר. ניסיון בניהול בוררות או בשפיטה.



הבוררים המבוקשים: השופטים לשעבר אורי גורן, בועז אוקון, ברכה אופיר-תום, ידין טימור, ציפורה ברון, נסים ישעיה, יעקב שמעוני, אביטל בית נר, דוד גלדשטיין, ד"ר בילהה כהנא ועוד.



תעריפי שכר של בוררים: 1,000-1,900 שקל לשעה. הסכום מחולק בין הצדדים ונקבע לפי ניסיון הבורר ומיומנותו.



כיצד ממומן המוסד: "המשכן" גובה שיעור משכר הבורר, שנקבע באופן פרטני מול כל אחד מהבוררים. כל צד בבוררות משלם אגרה לפתיחת תיק בסך 1,000 שקל. על הוצאות מיוחדות כמו הקלטות הדיונים נגבה תשלום נוסף.



מספר בוררויות: ב-2008 התקיימו כ-55 בוררויות וב-2009 יותר מ-140 בוררויות וגישורים. בין השאר התקיימה במשכן הבוררות בין קבוצת הכדורגל הפועל ר"ג לבין יורוקום נדל"ן בעניין הריסת אצטדיון המכתש בגבעתיים, הבוררות בין משרדי הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי לראובני-פרידן; והבוררות בסכסוך הרכבת הקלה בירושלים.



יתרון יחסי: מתקיים הליך מזורז שבמסגרתו מתנהלים דיונים ברצף, כדי להביא לסיום הבוררות בתוך חודש בלבד. הדיונים נערכים במשרדי המשכן כוללים מערכת לתיעוד הישיבות במגדל המוזיאון בתל אביב. למשכן סניפים בחיפה ובבאר שבע.



יתרו - פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט




העומדים בראש: היו"ר והמייסד עו"ד ישראל שמעוני, והנשיא פרופ' אהרן נמדר



שנת ייסוד: 2009



דרישות סף מבוררים: ניסיון של עשר שנים לפחות בבוררות וגישור, מזג שיפוטי והתמקצעות בתחום.



הבוררים המבוקשים: שופט המחוזי בדימוס עבד אל רחמן זועבי, עו"ד אלי זהר, יחזקאל ביניש, נעמי אסיא, ישראל שמעוני ופרופ' אהרן נמדר.



תעריפי שכר של בוררים: 750-2,250 שקל לשעה. הסכום מחולק בין הצדדים ונקבע לפי ניסיון הבורר ומיומנותו.



כיצד ממומן המוסד: שליש משכר הטרחה שמשולם לבורר מופרש למוסד לכיסוי הוצאותיו.



מספר בוררויות: המוסד סירב למסור נתונים.



יתרון יחסי: קשרים נרחבים עם מוסדות לבוררות וגישור בינלאומיים. במוסד נהוגה שיטת "הבוררות המקוונת" - כתבי הטענות נשלחים במייל, הבורר מעיין בחומר, בודק עובדות וטענות, ומקבל החלטה שמועברת לצדדים במייל.



המוסד הישראלי לבוררות עסקית




העומדים בראש: נשיא המוסד השופט בדימוס אמנון סטרשנוב.



שנת ייסוד: 1991



דרישות סף מבוררים: ותק של שמונה שנים בתחום



הבוררים המבוקשים: עוה"ד אלי זהר, שמואל זיסמן, עמי אסנת ויהודה רווה.



תעריפי שכר של בוררים: 350-700 שקל לשעה מכל צד. הסכום נגזר מסכום התביעה.



כיצד ממומן המוסד: עמותה ללא מטרות רווח. לא נגבה דבר מהכנסות הבורר. הצדדים משלמים למוסד דמי פתיחת תיק, בהתאם לגובה התביעה. בתביעה עד 150 אלף שקל משולמים 1,200 שקל דמי פתיחת תיק ו-700 שקל עבור שעת ישיבה משני הצדדים יחד. בתביעות של 150-500 אלף שקל משולמים 0.8% מסכום התביעה הנוסף שמעל 150 אלף שקל ו-800 שקל עבור שעת ישיבה משני הצדדים. תביעות של חצי מיליון עד מיליון שקל - 0.6% מסכום התביעה הנוסף מעל 150 אלף שקל ו-1,000 שקל עבור שעת ישיבה משני הצדדים. תביעות בסך 1-5 מיליון שקל - 0.5% מסכום התביעה הנוסף ו-1,200 שקל עבור שעת ישיבה משני הצדדים.



מספר בוררויות: בחמש השנים האחרונות התקיימו כ-400 תיקים - ממוצע של כ-80 תיקים בשנה.



יתרון יחסי: המוסד הוותיק ביותר בישראל. המוסד מנהיג פיקוח של הנשיא על פסק בורר בתוך 30 יום מהגשת הסיכומים.



המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין




העומדים בראש: יו"ר מועצת המנהלים עו"ד צבי פירון, ראש הוועדה לאישור בוררים, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס השופט אורי גורן.



שנת ייסוד: 2009



דרישות סף מבוררים: בוררים בערכאה ראשונה - ניסיון של חמש שנים רצופות בעריכת דין בישראל; בתפקיד שיפוטי או משפטי בשירות המדינה; בהוראת משפטים באוניברסיטה או במכללה למשפטים. בוררים בערכאת ערעור - ניסיון של בוררות במוסד במשך חמש שנים, או שופט לשעבר, או עו"ד בעל ותק של 15 שנה במקצוע.



תעריפי שכר של בוררים: השכר נקבע על ידי הבוררים. הלשכה פועלת לגיבוש מסלול מהיר, שלפיו בתביעה של עד סך 250 אלף שקל הבורר יקבל שכר כולל של 7,500 בסך הכל משני הצדדים.



כיצד ממומן המוסד: מתוקצב כחלק מתקציב לשכת עורכי הדין. אנשי מנגנון ותפעול שוטף עובדים בשכר. מועצת מנהלים, חברי הנהלה והוועדה לאישור בוררים פועלים בהתנדבות.



מספר בוררויות: מאז דצמבר 2009 נפתחו כ-40 תיקים.



יתרון יחסי: גוף ללא כוונת רווח, מתדיינים ובוררים אינם צריכים לשלם למוסד דבר.



מהו הליך בוררות וכמה הוא עולה?




בוררות היא הליך משפטי המתנהל בין צדדים המסכימים שהמחלוקות ביניהם יוכרעו על ידי בורר מוסכם ולא על ידי בית משפט. ההכרעה בבוררות מחייבת את הצדדים (בשונה מהליך גישור) ואפשר לערער עליה לבית המשפט רק במקרים חריגים המנויים בחוק.



בוררות עסקית מתנהלת כמו משפט, אך בתנאים נוחים יותר. הצדדים מתכנסים בדרך כלל במשרדו של הבורר. הבורר, בהסכמת הצדדים, יכול לייעל את ההליך ולקבוע שאינו כבול לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט. עם זאת, הדיון מוקלט בדרך כלל ומתומלל כמו בבית משפט. יש חקירות ראשיות ונגדיות, מוגשות ראיות ובסוף נכתב פסק בורר.



אין בישראל נתונים רשמיים על מספר התיקים המופנים לבוררויות מדי שנה. בכנס שהתקיים באחרונה לכבוד השקת המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, אמר יו"ר המוסד עו"ד צבי פירון, כי יש כ-200 תיקי בוררות בשנה המתנהלים בישראל. ואולם מהנתונים שהועברו על ידי המוסדות לבוררות, נראה כי מספר התיקים גדול יותר.



מלבד הבוררים הפעילים דרך המוסדות השונים לבוררות, יש בוררים ידועים שפועלים באופן עצמאי. בין השמות הבולטים נמנים עורכי הדין המוערכים רובי בכר, דורי קלגסבלד, ישראל (רלי) לשם, וכמובן רם כספי. בוררים מבוקשים אחרים הם שופטי העליון בדימוס הנשיא מאיר שמגר ויצחק זמיר.



בורר פרטי, שהוא שופט שלום בדימוס או עורך דין, יכול לגבות שכר טרחה של 200-250 דולר לשעה. שופט מחוזי בדימוס כבר יגבה 300-400 דולר לשעה, ואילו שופט עליון בדימוס או עורכי דין בכירים יגבו 400-500 דולר לשעה.