חברת החשמל הזמינה חוות דעת כדי לנמק את הריבית הגבוהה בגיוס בארה"ב

>> הנהלת חברת החשמל הזמינה מפרופ' חיים בן-שחר ומד"ר אשר בלס חוות דעת על גיוס החוב השנוי במחלוקת שביצעה החברה בארה"ב בינואר 2009. חוות הדעת הוזמנה בעקבות הביקורת שנמתחה על החלטת החברה לצאת לגיוס - ועל תוצאותיו חסרות התקדים. חוות הדעת הוגשה באחרונה למבקר המדינה, הבודק בימים אלה את גיוסי החברה בחו"ל תוך התמקדות בגיוס האחרון, בינואר.

מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "בן-שחר ובלס עובדים עם החברה באופן קבוע בנושאי רגולציה וכספים, ובמסגרת זו התבקשו השניים לבדוק את נושא גיוסי החברה".



כפי שנחשף ב-themarker, בסוף 2008 החליטה חברת החשמל לצאת לגיוס של 200 מיליון דולר בהנפקת אג"ח למשקיעים מוסדיים בחו"ל בהובלת ג'יי.פי מורגן וסיטי בנק. זאת, בתוך מסגרת חוב של מיליארד דולר שאותה אישר דירקטוריון החברה חודשיים לפני כן, כמענה להחזרי החוב בהם נדרשת החברה ב-2009, בסכום כולל של כ-6 מיליארד שקל.



מדובר היה לפיכך בגיוס "גישוש", שנועד לבחון את תנאי השוק - לאור המשבר הפיננסי העולמי שחוו השווקים באותם הימים. בחברת החשמל חששו מריביות גבוהות יחסית בעת זו, והזהירו כי ריבית הגיוסים בחו"ל עשויה להגיע ל-10%. ואולם, למרות זאת, נסגרה ההנפקה בריבית דולרית חסרת תקדים של 9.375% (ריבית אפקטיבית של 9.83%), וזו אף הורחבה ל-500 מיליון דולר. לפי דיווחי סוכנויות הידיעות, החברה נקבה בריבית גיוס התחלתית בטווח 9.5%-9.75%. בחברת החשמל עוד כינו את ההנפקה "הצלחה", ואולם מיד לאחר ההנפקה עלה הביקוש לאגרות החוב והביא לעליית שוויין בשוק המשני בשיעור של 10%-15%.



תוצאות ההנפקה עוררו ביקורת ציבורית ותמיהה בקרב שוק ההון המקומי, בגלל הריבית הגבוהה שבה נסגרו, וההערכות כי מרבית האג"ח נרכשו לבסוף בשוק המשני בידי גופים מוסדיים מישראל. בעקבות הביקורת אף הודיעה רשות החשמל כי לא תכיר לחברה בריבית גיוסים שתחרוג מן התקרה שנקבעה לה.



בנוסף לגיוס זה, עוסקת בדיקת מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשראוס, בשתי הנפקות אג"ח נוספות שביצעה החברה בקרב משקיעים מוסדיים בארה"ב. מדובר בהפצת אג"ח בהיקף 250 מיליון דולר באמצעות גולדמן סאקס ודקסיה קרדיט בינואר 2008, וכן בגיוס חוב בסך מיליארד דולר, אליו יצאה החברה בספטמבר 2008 בהובלת סיטי וליהמן ברדרס (שהתרסק שבועות לאחר מכן). ההנפקה נסגרה בריבית דולרית של 7.25%, כשהיא רושמת ביקושי יתר של 5 מיליארד דולר.



היתה זו הפעם הראשונה שבה הושמעה ביקורת בשוק ההון המקומי כלפי הבחירה לגייס סכומים אלה בריבית שכזו דווקא בחו"ל - כאשר לפי הערכות, מוחזקות כיום מרבית האג"ח שהופצו בידי גופים ישראלים.