האם הקיץ מגיע בפברואר ?

בשבועיים האחרונים זכינו למזג אויר יוצא דופן. באמצע פברואר הגיעו שמים כחולים, שמש מחממת וחום של אביב. חלקנו כבר התחלנו להוציא את החולצות הקצרות מהארון, ואפילו קצת להזיע. אבל הינה סוף השבוע הקרוב חוזר לו החורף (הישראלי).



וממזג אויר לשווקים. אין ספק, ש-2009 היתה שנה יוצאת דופן. עליות בשוקי המניות בארץ ובעולם היו פנטסטיות. עליות אלו תודלקו בחלקן מצפירות ההרגעה שהגיעו מארה"ב ומאירופה. ההתערבות המאסיבית של הבנקים המרכזיים בעיקר בארה"ב ובבריטניה, יותר משהזרימה נזילות לשווקים החזירו את הגורם הכל-כך חשוב באותה תקופה - אמון. אמון שהבנקים המרכזיים יעשו כל שביכולתם על-מנת למנוע קריסה של המערכת הפיננסית. אמון שנפגע באופן חמור עם הנפילה של lehman brothers (זוכרים?).



אבל מעבר לאמון, הנזילות העצומה שהוזרמה לשווקים, שבעיקרה באה לידי ביטוי בשערי ריבית אפסיים, דחפו את ציבור המשקיעים להגדיל את הסיכון ולעבר שוקי ההון בנסיון לקבל תשואה מעבר לריביות האפסיות שמעניקים אפיקי החסכון חסרי הסיכון (הפקדונות הבנקאיים, אגרות החוב הממשלתיות).



בשבועות האחרונים עוסקים כולם ב-exit strategy, בעיקר בשאלה מתי כדאי להתחיל להדק את המדיניות המרחיבה מאוד. הבנק הפדרלי בארה"ב אותת לפני מספר ימים על כוונתו לסיים את המדיניות המוניטרית המרחיבה על-ידי העלאת ריבית הדיסקאונט. מעין בלון נסוי לתגובה של השווקים. מאידך כבר אמש הרגיע הנגיד באמרו כי עוד יש דרך לעבור. בכל מקרה זהו זמן טוב לבחון היכן נמצאים השווקים, והאם פרק המדיניות המרחיבה הנוכחי אכן הזרים דלק לצמיחה בת קיימא.



ראשית בואו נבחן מספר נתונים עיקריים מהכיוון האמריקאי. השוק אולי החשוב ביותר הוא שוק העבודה האמריקאי, ומצב שוק העבודה כפי שהוא מתבטא בדו"ח של משרד העבודה האמריקאי (הדו"ח מתפרסם בכל יום שישי הראשון בכל חודש, וידוע בכינויו כ-non-farm payroll).



לפי הדו"ח האחרון שיעור האבטלה בארה"ב ירד מ-10% ל-9.7%, וכמות המשרות במגזרים שאינם קשורים לחקלאות (nonfarm payrolls) נותרה כמעט ללא שינוי (הנתון עצמו הראה ירידה של 20,000 משרות, אבל מה זה 20 אלף לכאן או לשם אצל האמריקאים). כמות הבלתי מועסקים בארה"ב היא כ-15 מליון איש.



נתון נוסף שהתפרסם לא מזמן הוא מדד אמון הצרכנים. מדד זה משקלל סקר שנערך בקרב משקי הבית על הערכתם לגבי המצב הכלכלי. אינדיקטור זה הראה ירידה ל-46 נקודות מרמה של 56.5 נקודות. היסטורית כל ירידה במדד מעבר ל-5 נקודות נחשבת משמעותית. הירידה במדד היתה אף גבוהה מהתחזיות שצפו ירידה לרמה של 52 נקודות. הערכות משקי הבית מתבססות בעיקרן על מצב התעסוקה במשק האמריקאי, וכפי שראינו עדין לא ניכרת מגמת צמצום באבטלה הגבוהה.



לנתונים אלו מתווספים כרסום מתמשך במעמדו של אובמה כמי שיצליח במטה קסם לפתור את בעיות המשק האמריקאי. יוזמת חוק הבריאות עליה מתעקש אובמה לא מוסיפה לו נקודות בינתיים. ובסיכום שנתי מספר גדל והולך של אמריקאים מבין כפי הנראה שהמשבר רחוק מסיום.



עכשיו מה קורה באירופה. האיחוד האירופי עובר לראשונה בחייו משבר פיננסי כלשהו. יוון אולי היא המדינה בכותרות, אולם בל נשכח שאירלנד עברה בשביל הזה לא מזמן, ושספרד לדעתי קרובה לשביל זה אף היא (בספרד רמת האבטלה נושקת ל-20% בתוספת בעיות מבניות בתוך הכלכלה הספרדית).



הבעיה העיקרית בגוש היורו לאור "משבר חצי האי היווני" היא שכל טיפול יגרור בעיות משלו. תוכנית חילוץ יוונית (שתיפול בעיקר על כתפי גרמניה) תגרור מחאה ציבורית משם ותגרור אי-שקט פוליטי במדינות הגוש. בנוסף חילוץ כזה עשוי לקבוע תקדים מסוכן לחילוץ מדינות שלא עומדות בקו עם מדיניות המטבע האירופי. אי-חילוץ יווני עשויה לגרור מדינות נוספות לתוך הקלחת ולערער את היציבות הפיננסית באירופה. בכל מקרה ולכל כיוון המשמעות העיקרית היא עלייה ברמת האי-ודאות, מן הסתם עלייה ברמת אי-הודאות תגדיל תנודתיות בשווקים.



אז כן, כשם שהקיץ לא מגיע בפברואר, כנראה שלאחר חורף כה סוער ב-2008 התיקון החד של 2009 לא מסמן את בוא האביב בשווקים, וש-2010 תהיה שנה שבה שוקי ההון ייקחו קצת אויר, עד שהצמיחה האמיתית (בעיקר דרך מקומות עבודה) תגיע.



הכותב הוא סמנכ"ל פדגוגי בחברת inside המפעילה מסלולי הכשרה ייחודיים למסחר בשוקי ההון השונים, בשיתוף עם אקדמיות מובילות בארץ.