עקבה אכילס

>> בצדי שדרת הדקלים בכניסה לעקבה מונחים צינורות סגולים. אלה צינורות מי ביוב מטוהרים המשמשים את הגינון הציבורי. הפרויקט הוא במימון האיחוד האירופי, במסגרת הסיוע למדינות מתפתחות שישראל לא נהנית ממנו, בהיותה מדינה מתקדמת. אך לאחר ביקור בעקבה ובאילת בחודש שעבר לא ממש ברור מי מהן המדינה המתפתחת.

ב-2008 נסענו לעקבה כדי ללמוד על הפיתוח התיירותי הצפוי אצל השכנה המזרחית. הירדנים דיווחו אז על פרויקטים בהשקעה של 6 מיליארד דולר, על אלפי חדרי מלון מתוכננים, על מרינות רחבות ידיים, לגונות כחולות, וילות לעשירים וגורדי שחקים - ממש דובאי ליד מטע התמרים של קיבוץ אילות.



לפני שנתיים היו אלה רק הבטחות גדולות והדמיות מחשב מרשימות אבל בינתיים קרמו אלה עור ולבנים והשכנה המזרחית של אילת, שהבטיחה ליהפך ליעד תיירותי מספר אחד במפרץ אילת, מממשת את ההבטחות בצעדי ענק. אילת נותרה מאחור.



בין המשקיעים בפרויקטים נמנים איש העסקים הירדני סביח אל מסרי וקרנות השקעה פאן-ערביות, משקיעים מסעודיה ומדינות המפרץ, איהאב חרירי, אחיו של ראש ממשלת לבנון ומשקיעים לבנוניים נוספים. הפרויקט הראשון שעומד על תלו הוא טאלא ביי, 18 קילומטרים מדרום לעקבה לכיוון סעודיה.



מה יש שם? כל מה שהובטח, גם אם נשמע בזמנו דמיוני. וילות נופש מהודרות מסוידות לבן, כולן מכורות. הבוגנוויליות מעטרות את צדי המדרכות, בלגונה עוגנות יאכטות שערך אחת מהן מיליון דולר לפחות, מלון רדיסון סאס נפתח לפני שנה ומלון מובנפיק, בבנייה נמוכה ובצבע חמרה, נפתח רשמית על ידי המלך עבדאללה השני בבנובמבר 2009; מלון הילטון מתוכנן להיפתח ב-2011.



אבל זה לא הסוף, ממש לא. תוכנית האב של עקבה מורכבת משני פרויקטים נוספים: אילה וסאראיה (ראו תיבה). לאור קצב המימוש המרשים בפרויקט טאלא ביי, אין שום סיבה לחשוב שגם הם לא יתרוממו במהרה.



אחד אפס לירדנים



הפרט העצוב ביותר בסיפור התיירותי הזה הוא שכל השוואה שנערוך בין הישגי אילת לאלה של עקבה בשנתיים האחרונות, תסתכם בתוצאה אחת בלבד - אחד אפס לירדנים.



בעקבה נבנה מרכז כנסים גדול ומתוכננים אולמות כנסים נוספים, מגרשי גולף, פארקי מים, מיטב מותגי המלונאות בעולם, שדה התעופה ייהפך למרכז לוגיסטי, מסחרי ותיירותי. נמלי הסחורות יעברו דרומה. מה מכל זה קרה באותו זמן באילת? כלום.



ב-2008 היו בעקבה 2,300 חדרי מלון. כיום יש 4,200 - תוספת של 1,900 חדרים. וכמה נוספו באילת? אפס. בעקבה נמצאים כעת 3,700 חדרים בבנייה ו-3,800 חדרים בשלב תכנון. ובאילת? מבטיחים מ-2006 להוציא מכרזים ללגונה המזרחית.



אמנם באילת יש יותר בתי מלון - והתפוסה גבוהה יותר, אבל מומחים טוענים שזאת רק שאלה של זמן. לאחר שנים ארוכות שבהן אילת היתה כוכבת הים האדום, נראה כי עקבה עומדת לקבל את הכתר. כבר כעת מספר התיירים השנתי בערים, נכון ל-2009, הוא כמעט זהה עם יתרון קל לעקבה: 241 אלף תיירים זרים לעומת כ-220 אלף באילת.



זה כמובן לא מקרי. מרוץ החימוש התיירותי החל ב-2001, כאשר המלך הכריז על 375 קמ"ר של העיר וסביבותיה כעל אזור כלכלי מיוחד עם מושל מקומי עצמאי. התנאים כוללים הטבות ותמריצים כלכליים ליזמים, בהם מס הכנסה בשיעור 5% בלבד על הרווח, פטור מתשלום מס עבור דיווידנדים ורווחים ופטור מתשלום מס שנתי על הקרקע, אזור פטור ממכס, היעדר מגבלות על גובה ההון העצמי הראשוני, היתרי עבודה לעובדים זרים ועוד.



הירדנים צופים כי עד 2020 יעמוד מספר החדרים בעיר על כ-12,750 ומספר התיירים יגיע ל-900 אלף בשנה. באילת אין כרגע תוכניות פיתוח ארוכות טווח והתקווה היא כי מספר התיירים יעלה בשנים הקרובות ב-25%. אין בכך די כדי להתחרות בתוכנית הירדנית.



ההצלחה אינה רק במהירות המימוש, אלא גם בהיקפים: בעוד שתוכנית האב דיברה על השקעה בהיקף של 6 מיליארד דולר עד 2020, היקף ההשקעה עד 2010 הגיע כבר ל-18 מיליארד דולר, אומר מנהל השיווק של אזור עקבה, אמג'ד שטנאווי. "בזכות פעולות שיווק הגענו לפי שלושה מהמתוכנן. עכשיו אנחנו מתחילים לשווק פרויקטים מלונאיים קטנים ובינוניים ברמה של 1-3 כוכבים", הוא אומר.



"הדגם הכלכלי של עקבה הצליח כל כך, שהוא ישוכפל באזורים נוספים בירדן, בהם זרקא, אירביד ופטרה", אומר סמו סמוראי, מנהל היחידה לשיתוף פעולה אזורי בעיריית אילת.



אותו קהל יעד



אחת הבעיות המרכזיות במאבק התיירותי מול עקבה הוא דווקא המחירים הגבוהים. בניגוד למלונות סיני שמתחרים באילת על המחיר, המלונות בעקבה ממוצבים כמעט באותה רמת מחיר ויוקרה כמו באילת. "המלונות בעקבה וגם בצד הירדני של ים המלח הם כולם מליגה א'", אומר מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, עמי אתגר. "אלה מלונות מרשתות בינלאומיות יוקרתיות כמו קמפינסקי, מריוט, מובנפיק, ואינטרקונטיננטל. הם המלה האחרונה בעיצוב ובחדשנות".



יוסי פישר, משנה למנכ"ל כלל תיירות, מציין כי המלונות בעקבה מכוונים לשוק התיירות האיכותית שאילת כיוונה אליו - כלומר מדובר בתחרות ראש בראש על אותו קהל יעד בדיוק. שטנאווי מאשר: "המחירים הגבוהים זה האתגר שלנו. עלות ההשקעה והתפעול במלונות מאוד גבוהים. אנחנו מנסים לשכנע את התיירים באמצעות השירות שאנחנו נותנים".



עבור מלונות אילת מדובר במכה שהשפעתה כבר ניכרת בחבילות התיירים. "אם בעבר ישראל היתה עיקר התוכנית וירדן היתה הנספח, כיום עיקר השהות היא בירדן ולישראל מגיעים לזמן קצר", אומר אתגר.



"לפי שעה לא מורגשת תחרות מעקבה", חולק עליו מנכ"ל רשת מלונות פתאל, גדי פריבר: "מצרים היכתה בנו בגלל המחיר הנמוך, אבל בירדן המחירים די דומים לשלנו. לעקבה יש עוד דרך ארוכה עד שתגיע לתשתיות שבאילת. אם נתעורר עכשיו, נקים מרכז כנסים והפטור ממע"מ לתיירים יישאר - אני מאמין שידינו תהיה על העליונה".



מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבתאי שי מציין שגם לעקבה ישנן מגבלות: "אמנם הייחוד של אילת היה בתיירות הבינלאומית - וכעת כשהיא עיר שבה הישראלים פוגשים אחד את השני, זה פחות אטרקטיווי. אבל גם בעקבה בונים על השוק הערבי, כמו שאנו בנינו על הישראלי. מה יש לעשות בעקבה? יום אחד נוסעים לפטרה, ואז?"



"צריך כסף פרטי"



זה לא שלאילת אין יתרונות. נהפוך הוא. היתרון הגדול של אילת הוא בהיותה העיר היחידה בריביירת הים האדום עם תשתית עירונית מפותחת - להבדיל מעקבה ומסיני. "יש תיירים רבים שמחפשים מוצר כזה כמו האתרים בספרד או באנטליה, אבל גם בזה נכשלנו והמלונות באילת חיים כיום כמעט רק מישראלים. האם לצורך כך השקיעה המדינה מיליארדים?" טוען פישר.



"אם עקבה וירדן יכולות לעשות זאת, כל שכן יכולה ישראל. כל מה שדרוש זה לקבל החלטה ברמת ראש הממשלה - ולתת לה עדיפות לאומית", אומר ד"ר אסף מידני, מרצה למשפט וממשל במכללה האקדמית תל אביב-יפו, שחקר את הפוליטיקה של קביעת המדיניות בענף התיירות בישראל. "הבעיה היא שישראל סובלת מחוסר יכולת למשול. מלבד זאת, תוואי המלונות באילת הוא צפוף, מין גבב של בתי מלון בלי תכנון, בעוד שבעקבה המלונות מותאמים לסביבה, בבנייה נמוכה ומרווחת".



הפתרון הוא פיתוח המוצר התיירותי, אומר אתגר: "ישראל משלמת על אי הפיתוח. יש לה אתרים בעלי כוח משיכה עצום, אבל אפשרויות הלינה אינן מתקדמות מספיק בירושלים ובאילת, ולכן תיירים רבים לא נשארים ללון".



מי שכבר ויתר לגמרי על האופציה הציבורית ושם את כל יהבו על הכסף הפרטי הוא נשיא התאחדות המלונות, אלי גונן. לדעתו אין ספק שהצלתה של אילת תלויה בהקמת קזינו עם מרכז כנסים. "אני לא רואה פתרון אחר. אין לנו ברירה אלא שהסקטור הפרטי יביא את הכסף".



אין זה רעיון חדש. איש העסקים שלדון אדלסון ניסה במשך 18 שנים לקדם הקמת קזינו ומרכז כנסים באילת עד שהתייאש. "חשבו שאני עושה זאת בשביל כסף, אבל הצעתי זאת כדי לפתח את התיירות ואף אחד לא הקשיב לי", אמר בצער ב-2007 לערוץ 10 ובמקום זאת הקים את מלון הוונישיאן במקאו עם קזינו ענק ובעוד חודשיים יחנוך את המיזם החדש שלו - מרינה ביי בסינגפור, בהשקעה של 5.5 מיליארד דולר. בימים אלה דיווח שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, כי החל בדיונים על אפשרות של הקמת קזינו ומרכז כנסים באילת.



פישר מסכים עם ההנחה שהמוצא יגיע מיזמים פרטיים: "אחד היתרונות של עקבה לעומת אילת הוא שדה התעופה, המאפשר נחיתת מטוסים רחבי גוף. שדה תעופה זה נדל"ן. שהמדינה תערוך מכרז, או שתחכיר או תמכור את שטח שדה התעופה ליזם שיתחייב להוציא אותו מהעיר, לבנות קזינו ומרכז כנסים". אבל מידני אינו אופטימי: "פיתוח אילת צריך להיות בין-משרדי. בהצטרפות של ישראל ל-oecd יש אולי ניצוץ של תקווה בכך שנאלץ לתכנן תוכניות ארוכות טווח".



תוכניות על הנייר



בעיריית אילת בהחלט מודאגים. אלי לנקרי, ממלא מקום ראש העיר אילת: "אפשר רק להתקנא ביכולת הביצוע בעקבה, בעוד שבאילת יש סטגנציה זה שנים רבות. תיירות היא נשמת אפה של אילת. אבל נראה שבממשלה הפנימו שחייבים לפעול ומהר, כי אחרת יש מקום לדאגה. עכשיו המבחן הוא מבחן התוצאה - האם התוכניות ייצאו מהכוח אל הפועל".



ומה מתוכנן? שיווק קרקעות להקמת 2,200 חדרי מלון בלגונה המזרחית; הקמת מגרש גולף תקני ובית מלון יוקרתי על שטח של 1,200 דונם בצפון העיר ולא הרחק משם - שכונת וילות. בנוסף, מוקם פארק קרח גדול בהשקעה של 100 מיליון שקל.



אשר לפרויקט אקווריה - הפרויקט הענק של יזמים אמריקאים שאמור לכלול עיר בידור דוגמת דיסנילנד, פארק מים ומגרשי גולף בהשקעה של 300 מיליון דולר, שנמצא כבר שנים בדיונים - אומר לנקרי כי "עדיין לא נואשנו. יש מקום לאטרקציה מרכזית כזו באילת".



גם במשרד התיירות מדווחים על פעולות שננקטו: "בחודש הבא תחל תוכנית פיתוח בהיקף של 60 מיליון שקל מתקציב משרדי האוצר והתיירות ועיריית אילת הכוללת, בין היתר, פיתוח החופים, הטיילות והמרכז התיירותי. בנוסף, ב-2009 נבחרה חברה הבוחנת את מיצובה של אילת, וממנה ייגזרו דפוסי הפעולה, הן בתחום התשתיות והן מההיבט השיווקי. אחת הפעולות שבהן מתרכז המשרד היא הבאתן של חברות תעופה לבצע טיסות ישירות לאילת, ובמסגרת זו יוזם המשרד שיתופי פעולה, שבהם ניתן לחברות סיוע רב ככל הניתן. ב-2009 הוקצו 11 מיליון שקל לטובת מתן רשת ביטחון לטיסות שכר ישירות לאילת".



וילות ב-2 מיליון דולר, מגרשי גולף ולגונות ארוכות - הפרויקטים הבאים של עקבה



>> אילה (ayla) הוא פרויקט עצום ממדים בהשקעה של 4.5 מיליארד דולר לאורך גבול ירדן ישראל. עד 2012 ייבנו בו בתי מלון בהיקף של 2,000 חדרים, מגדלי מגורים, וילות, מגרש גולף, פארקי מים, אולמות קונגרסים ומסחר ובעיקר - ארבע לגונות באורך של 19 קילומטר שייתוספו לחוף, המשתרע על פני 27 קילומטר. באילה ירוכז כל הספורט הימי של העיר.



סאראיה הוא פרויקט ענק במרכז עקבה, שנבנה בהשקעה של 1.6 מיליארד דולר. הוא יכלול בנייה למגורים ולנופש, וכן חמישה מלונות, שניים של חברת סטארווד ושלושה של רשת ג'ומיירה היוקרתית מדובאי. בנוסף ייבנו וילות וקוטג'ים למגורים. מחיר דירה בפרויקט הוא כ-200 אלף דולר ומחירי הווילות מגיעים ל-2 מיליון דולר.