יש יותר משגיחי כשרות ממפקחים על הכסף והמזון שלנו

>> "אין לי אנשים. תוסיף לי כמה תקנים". כמה פעמים שמעתם את זה? האם יש מנהל, רגולטור, שר או מפקד שלא מתרץ תמיד כל כישלון או מחדל במחסור באנשים?



את התירוצים האלה ניתן לשמוע לא פעם גם מרגולטורים שונים הפועלים בישראל. הציפיות של הציבור מהמפקחים על הבנקים, על הביטוח, על המסחר בניירות ערך, על המזון שאנחנו אוכלים ועל התרופות שאנחנו צורכים הן שמישהו ישגיח עלינו. בעיניים שלנו, האזרחים, אנחנו רוצים לדעת שכספי המסים שאנו משלמים מספקים לנו את הצרכים הבסיסיים שלנו ברמה נאותה: חינוך, בריאות, ביטחון אישי והגנה על נכסינו ורכושינו. אספקת השירותים הללו נמצאת באחריותם של כמה מוסדות ורשויות ציבוריים. מדי פעם, כשיש פאשלה גדולה ואנחנו באים לרשויות בטענות, התשובה שניתנת לנו היא: "אין לי מספיק אנשים".

אם בוחנים את רשויות הפיקוח השונות הפועלות בישראל, מתברר שמספר האנשים שמגינים על הנכסים שלנו, המזון והתרופות שאנחנו צורכים - אינו גדול. בפיקוח על הביטוח, שתפקידו לדאוג ליציבות כל הגופים שמנהלים את כספי הפנסיה שלנו (ביטוחי חיים, גמל ופנסיה), מועסקים 120 איש; בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מועסקים 140 איש; ברשות ההגבלים העסקיים, שתפקידה למנוע פעילות אנטי-תחרותית וצרכנית עובדים 75 איש; ואילו ברשות ני"ע, שאחראית על תקינות הפעילות בשוק ההון ובקרנות הנאמנות, מועסקים 190 איש. כלומר, כ-500 איש בסך הכל עוסקים בדאגה לניהול אחראי ותקין של כל הנכסים הפיננסיים של הציבור ובמניעת פעילות אנטי-תחרותית במגזר העסקי כולו. האם זה מספיק? שאלה טובה.



ניקח תחומים אחרים. כמה אנשים עוסקים בהגנה על בריאותינו? במשרד הבריאות פועלת יחידה המפקחת על יצרני המזון ויבואני המזון לישראל. כמה אנשים מועסקים בה? 100. יחידה אחרת במשרד הבריאות עוסקת בפיקוח על נושאי בריאות הסביבה (מים, ביוב, מוסדות חינוך, ים וחופים ומוסדות אשפוז), ובה מועסקים כ-140 עובדים. הפיקוח על ייצור ושיווק תרופות כולל 24 מפקחים. בשורה התחתונה, 264 אנשים עוסקים בפיקוח על כל המזון והתרופות שאנחנו צורכים.



לעומת זאת, יש תחום אחד בישראל שהוא מפוקח לעילא. נדייק: שיש בו מספר עצום של מפקחים. מנחשים כבר באיזה תחום מדובר? כן, הכשרות. בישראל פועלים אלפי משגיחי כשרות. רובם מועסקים על ידי המסעדות ויצרני המזון, אבל גם המדינה והרשויות המקומיות מעסיקות קרוב ל-200 משגיחי כשרות. מדובר כאן בעסק לכל דבר שמייצר הרבה מאוד פרנסה לרבנים וספקי תעודות כשרות, ומאחוריהם עומד לובי משומן מאוד של המפלגות הדתיות, שדואגות לקיומו של מגזר המשגיחים. זה לא הופך את תחום הכשרות לכשר יותר מבחינת איכות הפיקוח עליו, אבל זה אולי מלמד משהו על סדרי העדיפויות בישראל.



לאמץ שיטות פיקוח חדשות ואפקטיוויות יותר



הדיון האמיתי צריך להתנהל לא בשאלה כמה מפקחים יש בכל רשות, אלא בטיב ובאפקטיביות של הפיקוח. לציבור יש ציפייה לקבל שירות מלא והולם בתחומים שהוזכרו, וכשרגולטור אומר שהוא לא יכול לטפל בדברים חשובים מאוד מבחינה ציבורית כי "אין לו אנשים", זה מעורר שאלות לגבי טיב הפיקוח. כל רגולטור יכול לטעון שתחת אחריותו יש מאות או אלפי גופים מפוקחים ועשרות נושאים. רשות ניירות ערך צריכה לפקח על 800 חברות ציבוריות ו-1,200 קרנות נאמנות, ואילו משרד הבריאות צריך לפקח על עשרות אלפי מסעדות וכך הלאה.



נקודת המוצא בניהול היא שאין היגיון בהצבת מפקח על כל מפוקח. זה לא ישים ולא כלכלי. גם הנטייה להוסיף עוד ועוד אנשים כל אימת שמתקשים להגיע ליעד מסוים היא אנטי-ניהולית. לכן, רשויות הפיקוח צריכות לאמץ שיטות פיקוח חדשות ואפקטיוויות יותר שיתבססו על ההתפתחות הטכנולוגית האדירה בתחום מערכות המידע, ובעיקר, לשפר את האכיפה.



אף רשות בישראל לא מתקרבת למיצוי הפוטנציאל של אכיפת הכללים והחוקים שהיא אמונה עליהם. בכל תחום יש הפרות גסות של החוק, תרמיות, תרגילים וקומבינות שהופכים את החוק לצחוק ואת ההוראות להמלצות. במובנים רבים, הפשע כן משתלם. בכל ענף יספרו לכם איך עובדים בעיניים על המפקחים האמונים עליהם. הרגולטורים השונים יודעים זאת ויודעים גם לזהות חלק ניכר מהפרצות בענף. אבל מחסור בידע, במערכות מידע, באנשים, בזמן, בחקיקה ובכלי אכיפה תמיד משאיר חורים גדולים. במרחב הזה סובל הציבור מהגנה עלובה של הרשויות והרגולטורים.



הכלי שבו בוחרת כעת רשות ניירות ערך הוא מקרה מבחן חשוב לכלל הרשויות הפועלות בישראל. בימים אלה מובילה הרשות חקיקה שנועדה להעניק לה כלים לאכיפה יעילה יותר של חוקי ניירות ערך. אם החוק יאושר, תזכה הרשות בשני כלי עבודה חשובים: מתן אפשרות להטלת קנסות מינהליים; ואפשרות להטלת צעדי אכיפה מינהליים. בשני המקרים יקבל יו"ר הרשות עוצמה גדולה הרבה יותר מזו שיש לו כיום. במקביל, משלימים ברשות הקמת מערכת מידע מתוחכמת מאוד, המבוססת על אלגוריתמים, שתסרוק את מיליארדי הפעולות שנעשות בשוק ההון ותזהה, על פי פרמטרים שיוגדרו לה, הפרות של דיני ניירות ערך.



המשבר הפיננסי הגלובלי סיפק לנו הוכחה חותכת לכך שמה שדרוש לשווקים הפיננסיים אינו עוד רגולטורים, אלא רגולציה חכמה יותר. שהרי כל הרשויות הרגולטוריות בארה"ב ואירופה התגלו במערומיהם כשהמערכות הפיננסיות קרסו. עוד הוראה, עוד הנחתה ועוד רשות רגולטורית לא יפתרו דבר. לעומת זאת, מערכות מידע וטכנולוגיה חכמות יותר, אכיפה חזקה יותר ושיתוף פעולה בין רשויות, הם המתכון לקפיצת מדרגה בפיקוח על השירותים החיוניים בישראל.



נ.ב.



בעל פאב סיפר שהוא לא סוגר את בית העסק שלו בתשעה באב, על אף האיסור לפתוח בתי עינוגים ביום זה. מדוע? כי הקנס היה כל כך נמוך שדי היה במכירת משקאות לשלושת המבלים הראשונים באותו ערב כדי לכסות על הקנס. זה ממחיש את הצורך באכיפה קשוחה יותר - הן מצד הרשויות והרגולטורים והן מצד בתי המשפט.