מה מסתתר מתחת למסכה של עודד שריג

>> אחד התיקים החמורים בתולדות רשות ההגבלים העסקיים עסק בפרשת קרטל המרצפות. במשך 14 שנה עסקו שמונה חברות המרצפות הגדולות בתיאום מחירים, בחלוקת השוק ובקביעת מכסות ייצור. לאחר ההרשעות ב-2002 החל בבית המשפט הדיון בעונשים. מכיוון שהעונשים נגזרים מהנזק שנגרם לצרכנים, ביקשו המורשעים להגיש לבית המשפט חוות דעת שתטען כי לציבור לא נגרם נזק.

לא היה פשוט לגייס מומחה שיסכים לבצע את העבודה, עד שנמצא פרופ' עודד שריג, שמסקנתו היתה: "החברות לא גרפו לכיסיהן רווחים כלשהם וקהל הצרכנים לא ניזוק". התביעה הגישה חוות דעת שקבעה כי הניתוח האמפירי שעשה שריג שגוי, אינו עושה שימוש בכלים מקצועיים ואינו משתמש בנתונים באופן סביר. גם השופט דחה את חוות דעתו וקבע כי היא בלתי מקצועית ולא עקבית.



השבוע הופיע שריג לראשונה בפומבי, כממונה החדש על שוק ההון, כאשר קיבל לידיו את המסקנות הסופיות של ועדת חודק. בשלב זה קשה לדעת באיזה צד של המתרס ניצב שריג, ומה יגיד עליו שופט ההיסטוריה בעוד חמש, עשר או 14 שנה. קשה לדעת אם שריג ידחוף את יישום המלצות חודק או שיהיה הקברן שלהן. קשה, כי למרות שהחליף בתפקיד את ידין ענתבי, מי שחתם על כתב מינוי הוועדה ואף אימץ את מסקנות הביניים שלה, לא נתן תחושה שהוא מאמין בה. שריג אמנם פיזר הצהרה ממלכתית שיפעל "להגדלת הביטחון של החוסכים לפנסיה", אך נראה כאילו הובל אליה יותר מאשר הוביל. וזה חבל, כי ועדת חודק היא רק עניין אחד משלל הנושאים שעומסים את שולחנו של הממונה החדש.



גם באוצר עדיין לא הצליחו לעמוד על טיבו של הפרופסור שנכנס בשערי המשרד, ולא בטוחים עד כמה הוא מחויב לתפקיד החשוב. אחד הנושאים שכבר בקרוב יעסיקו את שריג הן הפרשות החמורות שהתרחשו בחברת מנורה-מבטחים. השאלה היא כיצד יטפל בממצאי החקירה של משרד רואי החשבון ברלב בעניין, שהועברו לפני חודש. האם יראה בכך מבחן למנהיגותו וידאג להסקת מסקנות כואבת, אפילו שידידו מתקופת שירותו בבנק הפועלים, פיני רובין, הוא עורך הדין של מנורה.



עוד פרויקט חשוב לפנסיה שלנו היא המסלקה הפנסיונית שתקועה בגלל התנגדות חברות הביטוח וסוכני הביטוח. בשיתוף יו"ר רשות ני"ע זוהר גושן, על שריג לטפל באגרסיביות בניגודי העניינים בשוק ההון, בסגירת מחלקות החיתום והנוסטרו בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח, ובהגברת השקיפות והפיקוח.



יחד עם שאר חברי דירקטוריון בנק הפועלים, חטף גם שריג ביקורת חמורה על תפקוד הדירקטוריון, אך העתיד שלו (ושלנו) בידיו: הוא יכול להעביר את המשמרת שלו בשרידות ובדאגה שלא יקרו אסונות, או להיות האיש שיבצע את המהפכות הפיננסיות של העשור הבא.



אם יבחר בדרך השנייה, שמור לו מקום של כבוד בשוק ההון הישראלי. אם יבחר באפשרות הראשונה, הוא יחזור לנסות את כוחו בחוות דעת מוזרות לבתי משפט ולתפקידו הקודם כדיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים, המופקד על קתדרת שרם-פודים-קלנר למימון - שלישיית אנשי עסקים שלא שילמה את חובותיה למשקיעים - בלי להשאיר חותם משמעותי.