לשפר את הראייה תוך עשר דקות, להאיץ את ההחלמה של תאי עצב פגועים, למתוח את העור, להלבין את השיניים, להאיץ איחוי עצמות, להעלים חצ'קון, להילחם בהקרחה ולסייע בהפסקת עישון. מה המשותף לכל אלה? כיום אפשר לבצע את כל התהליכים הללו באמצעות תרופת פלא שנמצאת בטבע בכמויות גדולות למדי: קרני אור. להשיג בשמש הקרובה למקום מגוריכם. ועכשיו לפרטים: אלה לא בדיוק קרני אור רגילות. קרני לייזר הן מקורות אור המרכזים אנרגיה בעוצמה גבוהה ומכוונים בדיוק. הלייזר אמנם התגלה כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת, אך לפני שלושה עשורים עדיין נשמעו רבים מהיישומים שלו כמו מדע בדיוני. כיום הטכנולוגיה הזו מתקדמת בצעדי ענק, ולייזר נהפך לאחד התחומים החמים ברפואה.
לצד שימושים בתעשיות תקשורת ואבטחה, בעשור האחרון נרשמה קפיצת מדרגה בשימושי הלייזר הרפואי, והענף העולמי מגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה. גם בשוק המקומי נהפכו שימושי הלייזר לנפוצים בתחומים שונים, ובעיקר בכירורגיה - שם בולטים ניתוחי העיניים להסרת משקפיים - ובתחומי האסתטיקה. מצד שני, יש תחומים בישראל שבהם נמצא השימוש בלייזר בפיגור ביחס למדינות מערביות בעולם, כמו רפואת שיניים או טיפולי פיסיותרפיה. מה שמקשה על המעבר לטיפולי לייזר הוא מחירן הגבוה של המכונות וההוצאות הגבוהות הכרוכות בתחזוקתן. גם רופאים המשתמשים במכשיר מעידים על קשיים תקציביים בתיקון המכונות, וכך נותרים לא פעם מכשירי לייזר מקולקלים ללא טיפול. גם יישום תקנות הבטיחות הנלוות למכשיר מקשה על המעבר.
התקופה האחרונה הביאה עמה בשורה חדשה בתחום: מכונות לייזר לשימוש ביתי. לא מדובר בלייזר לניתוחים סבוכים כמו אלה מעולם הכירורגיה, אלא לייזר לטיפולים פשוטים כמו הסרת שיער וטיפולים קוסמטיים, וכן לטיפולי פיסיותרפיה הנעשים באופן עצמאי בבית. בישראל נמכרו מאות מכונות ביתיות עד כה והעוסקים בתחום מדווחים על גרף מכירות עולה. הם מסבירים כי מחירן הנוח של המכונות - כ-2,000 שקל למכונה - לצד הנוחות שבשימוש עצמאי, מפתים את הצרכנים. גם רופאים מעידים כי התועלות של המכונות עתידות להפוך אותן לפופולריות מאוד.
לא חוזרים למקדחה
למרות היתרונות של הלייזר בתחומי רפואה מגוונים, רופאים לא ממהרים להסתייע בו. עולם הקוסמטיקה הוא דוגמה טובה לעניין: התחום הפך את פניו בעשור האחרון, ומכוני הסרת השיער לצמיתות באמצעות אנרגיית האור כבשו את השוק. לפי הערכות, מכניסה התעשייה המקומית מיליוני שקלים בשנה. אלא שכניסתו של הלייזר לתחום אינה מסתכמת בהרחקת שיער - גם בעיות עור אחרות מטופלות באמצעות לייזר.
"הלייזר מספק פתרון למצבים שהיו קשים לטיפול בעבר, או שלא היה להם טיפול כלל, אבל רק מיעוט מבין רופאי העור משתמשים בו", מסביר ד"ר אכי פרידמן, מומחה לרפואת עור ומין. הוא מזכיר את טיפולי הלייזר בתחום סימני המתיחה, הצלקות והרוזאציה (התרחבות כלי דם בחלקו העליון של העור, הגורמת לאדמומיות), ומוסיף כי גם במסגרות הטיפוליות המוכרות מהעבר - הסרות שיער, רענון, חידוש או קילוף עור הפנים, העלמת כלי דם והעלמת כתמים הנובעים מפיגמנטציה - חל שיפור ניכר באיכות הטיפול, באפקטיביות ובהפחתת הסיכון.
"לצד יתרונות הלייזר, קיימת בעיית העלות - מכשיר לייזר חדש עולה כ-100 אלף דולר", אומר פרידמן. "'דור חיים' של מכשור הוא חמש-שבע שנים, כך שאחרי חמש שנים הערך הכלכלי של המכשור יורד. אפשר להשתמש בו, אבל התעשייה כבר תציע מכשור מתקדם יותר".
תחום נוסף שאימץ בעשור האחרון את הלייזר ככלי עבודה הוא רפואת השיניים. התמרון המוגבל בחלל הפה, לצד יתרון הדיוק שבלייזר, האיצו ברופאים רבים לזנוח את המקדחה - ובמקום, לחטא את תעלות השורש ולהסיר עששת בלייזר. יתרון נוסף שעליו מעידים רופאי שיניים המשתמשים בלייזר הוא שהטיפול לא מצריך הרדמה מאחר שהוא אינו מעביר כאב לסיבי השן.
ועדיין, המכשור היקר גורם לכך שכלי העבודה אצל מרבית רופאי השיניים נותרו הכלים המסורתיים. "כיום הסטודנטים לא מקבלים הכשרה בטיפולי שיניים בלייזר", מספר אורי (שם בדוי), שסיים באחרונה לימודי רפואת שיניים באוניברסיטה העברית. "בקליניקה בהדסה קיימות כיום שלוש מכונות לייזר, שתיים לא עובדות כבר זמן רב. התיקון כל כך יקר כנראה, שפשוט לא שווה לתקן".
"כשהתחלתי להשתמש בלייזר לפני עשור אמרתי לעצמי שתוך עשר שנים ילכו 50% מהרופאים בדרכי, אבל טעיתי בענק", אומר ד"ר אמיל ליטבק, רופא שיניים המשתמש בלייזר לטיפולים. "בישראל פועלים כיום עוד שניים-שלושה רופאים המשתמשים בלייזר. קופות החולים לא יממנו את זה ורופאים פרטיים חושבים שזה יקר מדי". ליטבק, שעוסק גם ביבוא מכשירי לייזר, מספר כי ב-2009 נמכרו בארה"ב שתי מכונות לייזר לטיפולי שיניים בכל יום וכי באופן יחסי לגודלה של ישראל, היתה אמורה להימכר כאן מכונה בחודש. בפועל נמכרת מכונה אחת בשנה.
לליטבק יש הסבר: "למרות התועלות, רופאי השיניים לא עוברים למכשור הזה בגלל בורות, שמרנות וקמצנות. כשאני התחלתי את המעבר, הלייזר נחשב בישראל לשרלטנות, אפילו משרד הבריאות יצא נגדי. מאז, ה-fda (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) נתן את אישורו לטכנולוגיה ועשרות אלפי רופאי שיניים בעולם עברו לשיטת הטיפול הזו. בחמש-שבע השנים האחרונות פורסמו בעולם מאות מחקרים שקבעו מעל לכל ספק שהטיפול בלייזר בתחום רפואת השניים עדיף על פני הטיפול הקונוונציונלי.
"לקוחות שמטופלים בלייזר לא חוזרים למקדחה, הם קוראים לטיפולים 'חוויה מתקנת'. אבל כשמכונת לייזר עולה כ-25 אלף יורו לא כולם הולכים בדרך הזו. לתפישתי, לא רק כרופא, אלא גם כבעל עסק, זה שווה את ההשקעה. עם הלייזר אפשר לעשות כיום כמעט הכל, למעט שתלים. זה 90% מהעבודה".
"ייתכן שזו טכנולוגיה טובה, אבל בינתיים היא לא נגישה", אומר מנגד רופא שיניים מוכר מתל אביב, המשתמש בכלי העבודה המסורתיים. עוד מוסיפים מומחים בתחום כי מעבר לשיקולי העלות, יש טיפולים שהשיטות המסורתיות טובות יותר עבורם. כמו כן, אמצעי הבטיחות הנדרשים והרגולציה בתחום מעמיסים על הרופא במעבר לטיפולי הלייזר.
ניתוחים כירורגיים באמצעות לייזר נעשו בבתי החולים כבר לפני 25 שנה, אבל בעשור האחרון הטכנולוגיה השתבחה ותחומי הטיפול התרחבו. ברור שגם בעשור הקרוב יתרחשו התפתחויות בתחום, אך קשה לקבוע תחזיות משמעותיות. "קשה לומר לאן זה ילך", אומר פרופ' אריה ציגלר, מנהל מעבדת לייזר רב עוצמה באוניברסיטה העברית. "יש הבטחות מלפני 30 שנה שעוד לא קוימו, כמו התפתחות בתחום הטיפול בסרטן. במקביל היו התפתחויות לייזר מרעישות בתחומי הרפואה, התעשייה, הביטחון, התקשורת והמדע - שאיש לא חזה", הוא אומר.
עם זאת, ציגלר מוסיף כי העשור הקרוב עשוי לטמון בחובו בשורות מהפכניות בתחום הטיפול בסרטן באמצעות לייזר: "יש כיום מחקרים בתחום האצת החלקיקים בלייזר, כחלק מתהליך לטיפול בסרטן. קרן הלייזר מאפשרת אספקה של כמות אנרגיה גדולה בפרק זמן קצר מאוד, כך שנוצרת האצת חלקיקים, המתורגמת ליישום לטיפול בסרטן. גם כיום יש מאיץ המאפשר תהליך שכזה, אך הוא יקר מאוד ונמצא בחמישה-שישה מרכזים רפואיים בעולם. אם תירשם התפתחות כזו, אפשר יהיה לטפל בסרטן באופן ממוקד ויעיל יותר". הוא מציין כי כיום עושים שימוש בלייזר ברפואה בין היתר בתחום הזיהוי של תאים ושל זיהומים.
אחת הבשורות המשמעותיות ביותר שעשויות להגיע בעתיד מתחום הלייזר היא טיפול מוצלח יותר בתאי עצבים שנפגעו. פציעות ירי, תאונות דרכים, תאונות עבודה וספורט עשויות לגרום לפגיעה בעצבים פריפריים, כלומר תאים עצביים בגפיים, פגיעות שיכולות להביא לשיתוק. אחד החוקרים הבולטים בתחום הוא ד"ר שמעון רוחקינד, מנהל היחידה לשחזור עצבים פריפריים במרכז הרפואי תל אביב, החוקר את השפעת הטיפול בקרן לייזר בעוצמה נמוכה על פגיעות בעצבים פריפריים, ומשדר הרבה אופטימיות באשר לתוצאות.
מהמחקר של רוחקינד עולה כי כי קרן לייזר - באורך גל של 780 ננו-מטר ובריכוז אנרגיה המותאם ספציפית לעצב הפגוע - מחזקת ומאיצה התחדשות וגדילת סיבי עצב לאחר פגיעה או בהליך שחזור עצב פריפרי. "תהליך השיקום של מטופלים עם פגיעות עצביות כולל כיום פיסיותרפיה, ריפוי בעיסוק וגירוי חשמלי, והמטרה העיקרית שלו היא לשמור על השריר ועל טווח תנועה", מסביר רוחקינד.
"עד היום לא נמצא טיפול קליני שמגביר ומאיץ את ההתאוששות של העצב. מהמחקר עולה כי הטיפול בקרן לייזר בתדר מסוים מאיץ ומגביר באופן משמעותי את תהליך הגדילה וההתחדשות של העצב. המשמעות היא השבת התנועה לגפיים העליונות או התחתונות והפחתה משמעותית של תקופת השיקום", מוסיף רוחקינד וקורא להמשך המחקרים בתחום.
הקולות הספקנים מתמעטים
לייזר לצרכים כירורגיים, שבו עושים שימוש בחדרי הניתוח או במרפאות השיניים כתחליף למקדחה, הוא לייזר בעוצמה גבוהה. בקרני לייזר בעוצמה נמוכה ("לייזר רך") - עושים שימוש למטרות אחרות, בעיקר להאצת תהליכים טבעיים של הגוף. "הלייזר מאיץ את תהליך ההחלמה הטבעי בשל היכולת שלו להמריץ את מחזור הדם", מסביר צבי פרידמן, פיסיותרפיסט במקצועו המשתמש תדיר בלייזר. "שברים בצלעות לא ניתנים לאיחוי וההמלצה לחולים היא 'להמתין שישה שבועות ולא לנשום עמוק'. בטיפולי לייזר יש שיפור באיחוי כבר אחרי שבוע".
הוא מספר כי גם במקרה של סגירת פצעי עור פתוחים וטיפול בפצעי לחץ, הלייזר מסייע בהורדת הנפיחות ובהפחתת הכאב, ובכך מחליף את טיפולי הדיקור הנהוגים. השימוש בלייזר רך מוכר בקרב רופאים - משתמשים בו רופאי שיניים כדי להאיץ את תהליך ההחלמה הטבעי במקרה של דלקות חניכיים; וכן במקרה של תפרים, אז הקרנת האזור בלייזר יכולה להחיש את החלמתו.
בעבר היו ספקות גדולים באשר לתועלות הטיפולים האלה: "כשאתה חותך רקמה או מסיר עששת, אתה רואה מה אתה עושה. בלייזר רך זו השערה. זה כמו שקבוצת הביקורת בניסוי מסוים תגיד שהתרופה משפיעה עליה", אומר כירורג שביקש לא להזדהות בשמו. הוא מוסיף באותה נשימה כי בשנים האחרונות הקולות הספקניים מתמעטים: "הלייזר נהפך לפופולרי בעולם, ורואים אותו במרכזים הרפואיים הטובים ביותר".
מיכאל גידרון, מנכ"ל חברת קל טבע המייבאת מכשירי לייזר בעוצמה נמוכה לשימוש רפואי, מסכים כי הלייזר תופס תאוצה בעולם. "במדינות רבות, כמו ברזיל, גרמניה וארה"ב, שימוש בלייזר רך נחשב לקונוונציונלי. בישראל, למעט בכמה מרכזים רפואיים, הפעילות עדיין בתרדמת".
רואים פוטנציאל לשינוי אצלנו?
"כן, יש שחקנים חדשים וזולים בתחום ייצור מכונות הלייזר, שפריצתם תורמת להתעוררות המקומית וצפויה להמשיך את המגמה".
צבי פרידמן מספר כי "בשוודיה משתמשים בלייזר לטיפול בחולי סרטן. הלייזר אמנם לא מרפא סרטן אבל הטיפול מרחיב את נימי הדם ומאיץ את מחזור הדם. כך התרופות הניתנות לטיפול בסרטן נספגות טוב יותר ואפשר להשתמש במינונים נמוכים יותר שלהן". הדוגמה השוודית מרמזת על טווח השימושים הרחב שצופים מומחים ללייזר הרך, שעיקרם האצת מחזור הדם בחולים שונים כדי להעלות את כושר הספיגה; וייעול השפעתם של טיפולים תרופתיים, שתוביל להפחתת מינונים.
אחת התחזיות הגדולות בתחום מתייחסת ליכולת הטיפול במחלת הסוכרת, שיש הרואים בה את המגפה של המאה ה-21: "טיפול בלייזר יוכל להאיץ את זרימת מחזור דם, וכך תתאפשר ספיגה טובה יותר של אינסולין, שתסייע לשיקום יעיל יותר של תאים שנהרסו", מסביר פרידמן.
בבריטניה משלמים ביוקר
התפתחויות בתחום הלייזר לא צפויות רק במישור המדעי, אלא גם בתחום הטכנולוגיה. "מכונות הלייזר הראשונות היו דומות למכונות כביסה ענקיות", מספר פרידמן, שטיפל באמצעות לייזר כבר באמצע שנות ה-90. פרידמן ומומחים נוספים צופים כי ההתקדמות הטכנולוגית תגרור ייצור של מכונות קטנות יותר, בעלות יכולת לרב-שימושיות. "כבר כיום יש מכונות המאפשרות אורכי קרניים שונים - ולפיכך טיפולים שונים - כמו לייזר לשיוף עור הפנים ולחלופין לטיפול בסימני מתיחה. כל מה שצריך לעשות הוא להחליף את הזרוע במכונה", אומר אכי פרידמן.
התחזיות מדברות גם על שימושים חדשים ללייזר: מכשיר לייזר בשימוש עצמי. תשכחו מתור לפיסיותרפיסט או להסרת השיער: המכשירים העתיידים יגיעו אליכם הביתה. כבר כיום נמכרים מכשירי לייזר ביתיים לשימוש קוסמטי או לצורכי פיסיותרפיה, לרבות טיפול בכאבים ובפציעות. ואולם גידרון מסביר כי מדובר במכשירים בעוצמה נמוכה ביחס למכשור במרכזים הרפואיים, ומוסיף כי מחירו של מכשיר לייזר רך לטיפולים פיסיותרפיסטיים נע סביב 2,000 שקל. בישראל, לדבריו, נמכרו כבר מאות יחידות ממכשור זה.
פרידמן מסכים עם ההשערות לגבי המגמה העתידית. "למה ללכת לרופא או למכון השיער אם אפשר לטפל בבית - והרבה יותר בזול?", הוא שואל. עם זאת, מגמה זו צפויה להוליד גם בעיות. "לקוחות אינם מכירים את המכשיר, את היצרנים שלו, את אמינותו, את איכותו ואת רמתו. בנוסף, אנשים שוכחים את הפן הבטיחותי. כיום רק רופאים מוסמכים לטפל בלייזר בישראל ולא בכדי. היו מקרים של נזקים בעקבות טיפולים לא נכונים עם המכשיר. הסכנה היא שאנשים שירכשו את המכשיר הביתי ישתמשו בו לא נכון או בתדירות לא נכונה".
שימוש עכשווי נוסף בלייזר הוא טיפול בהתקרחות. בתהליך ההתקרחות, כתוצאה מפעילותו של ההורמון דהידרוטסטוסטרון, מופחתת זרימת הדם אל זקיקי השיער, צינורות ההזנה של השערה, וכך היא נהפכת לחלשה עד לנשירה. טיפול בלייזר יעודד זרימת דם ויילחם בהתקרחות. על בסיס הנחה זו מיוצרים מסרקי לייזר שונים, והיצרנים טוענים כי הם ממריצים את מחזור הדם ומחזקים את הקשר בין השערה לקרקפת.
צבי פרידמן משתמש בלייזר גם כתחליף לדיקור בטיפולי גמילה מעישון. "מדובר בטיפול יעיל למי שבאמת רוצה להפסיק לעשן, לא כי 'אשתי אמרה לי'. בבריטניה הטיפול מוכר, ועולה המון כסף".
ואם הלייזר לא עושה את כל העבודה, אנחנו מנסים להקל עליו. בתחום הקעקועים, למשל, יש פתרון להסרה מושלמת של קעקועים באמצעות לייזר, ולא רק טשטוש שלו כפי שנעשה כיום: הדבר מותנה בשימוש מלכתחילה בטכניקות קעקוע מתקדמות שבהן מוחדרות לעור קפסולות צבע המאפשרות את הסרת הקעקוע באופן מושלם.
מהנתונים עולה כי 50% מהמקועקעים שוקלים בשלב כלשהו להסיר אותו ולכן השימוש בקפסולות אמור היה לצבור תאוצה - אך השימוש בהן מצומצם מאוד, מפני שרוב כמעט מוחלט של המתקעקעים לא סבורים שיתחרטו על כך בעתיד. כל עוד זה המצב - הלייזר לא יוכל לסייע לאלה שמבקשים להסיר לחלוטין את הקעקועים מגופם.
רופא אחד, 40 מיליון שקל מניתוחי לייזר
הבשורה הגדולה שהביא עמו הלייזר בעשור האחרון היתה בתחום רפואת העיניים: ניתוח הסרת המשקפיים בלייזר הוא אחד הפופולריים ביותר כיום. בעזרת ניתוח קצר ופרידה מכמה אלפי שקלים, יכולים קצרי הרואי להיפטר מהמשקפיים. ניתוח הלייזר הראשון להסרת משקפיים בוצע ב-1987 בגרמניה. שלוש שנים לאחר מכן הגיעה הבשורה לשוק הישראלי, ומאז התעשייה פורחת. בעולם נותחו עד כה 22 מיליון אנשים, כ-10 מיליון מהם בארה"ב. בישראל נותחו עד היום כ-130 אלף איש, ומחזור ההכנסות של הענף ב-2009 מסתכם ב-70 מיליון שקל.
מחיר ממוצע של ניתוח, ללא סיבוכים משמעותיים, נע בישראל סביב 10,000 שקל. אף שמדובר בהוצאה כספית גדולה יחסית, מנותחים מספרים כי היא משתלמת תוך כמה שנים. "שילמתי על הניתוח 12 אלף שקל, ולפי החישוב שעשיתי, עלות הניתוח שקולה להוצאות של הרכבת עדשות במשך חמש-שש שנים", אומרת מאיה רישטלר, סמנכ"לית מכירות מתל אביב שנותחה לפני שנה וחצי. "להיות קצר רואי זה לא עסק זול. נהגתי להרכיב עדשות מגע, וההוצאה השנתית הגיעה ל-2,000 שקל".
השחקן המקומי הבולט ביותר בענף הוא רשת מרפאות "עיניים" של ד"ר שמואל לוינגר, שייסד את הרשת לפני עשור. "עיניים" חולשת על כ-40% מהניתוחים המבוצעים בישראל. הדומיננטיות של לוינגר בענף עלולה להוביל לכך שניתוחים לא מוצלחים ישפיעו במישרין על גרף המכירות שלו. לכן, לא מפתיע לשמוע אותו יוצא בהצהרות גדולות: "כל מטופל שעבר ניתוח לא מוצלח - ולא משנה איפה - יכול להגיע אלי, ואני אבצע תיקון ללא תשלום", הוא אומר. האם כבר היו מקרים כאלה? "הרבה", משיב לוינגר ומסביר: "1,000 ניתוחים טובים יישכחו באחת, בגלל ניתוח כושל אחד".
השחקן השני בענף הוא המרכז הרפואי של הדסה - הדסה אופטימל - המבצע מדי שנה כ-20% מהניתוחים. לצדם פועלים בית החולים אסותא, אמריקן לייזר, מכון care והמרכז של ד"ר חנא גרזוזי. בשנים האחרונות בחרו מכונים רבים לצאת מהפעילות בענף, כמו "רואים 6/6", מישר, לייזר עיניים רמת אביב, רונית רפאל, אריאל-שורש, מרכז הלייזר בעין טל, אסף הרופא, הרצליה מדיקל סנטר ומרכז הלייזר בבית החולים בנהריה. "בתחום הזה צריך להשקיע הרבה מאוד בציוד, ומכונים שלא עשו זאת - נפלו", מסביר לוינגר את ההתכווצות. "אחזקת המכונים יקרה, ובמקומות אחרים גבו מחירים נמוכים מדי. רופאים לא היו מתוגמלים היטב ולכן התחלפו בתדירות גבוהה. זה רע מאוד לאמינות".
לוינגר מספר כי הוא מחזיק ב-60% מהמחזור השנתי של ניתוחי העיניים בישראל, כ-40 מיליון שקל. איך הגיע להיקפים כאלה? פשוט כי הוא הכי יקר. "אני גובה מחירים כפולים מכל מרכז אחר, אבל אנשים מוכנים להשקיע בעיניים", הוא מסביר. "הם לא בוחנים דווקא את העלויות, אלא רוצים לראות תוצאות. לכן קל לי לשווק את עצמי. רפואת עיניים אינה תחום שמבוסס על פרסום, והשיווק בו מתבסס על דיבורים מפה לאוזן. רשימת הלקוחות הארוכה שלי עובדת לטובתי".
מחירו של ניתוח לייזר ב"עיניים" ובהדסה הוא כ-12 אלף שקל לעומת 8,000-10,000 שקל במכונים קטנים יותר. לוינגר מסביר כי העלויות הגבוהות נובעות מההשקעה בציוד. "המנתח יכול להיות מצוין, אבל יש משקל גדול לציוד שבו הוא משתמש. התוצאות תלויות במידה רבה באיכות המכשור". הוא מציין כי רשת "עיניים" השקיעה בעשור האחרון 30 מיליון שקל בציוד, לצד עלויות תחזוקה של כ-300 אלף שקל בשנה.
ניתוחי הלייזר הם מוצר פרטי, ואינם נכללים בסל הבריאות. מלבד קופת חולים לאומית, המאפשרת לחלק ממבוטחיה לקבל הנחה משמעותית בעלות הניתוח, שאר הקופות לא משתתפות בעלויות. עם זאת, גם מבוטחים של שאר הקופות עשויים לקבל הנחה של עד 15% במכונים מסוימים: חלק מהם ערכו הסכם עם הקופה, וזו ממליצה להם על מכון שעמה יש לה הסכם.
ההחלטה על ביצוע הניתוח, מספר פרופ' יוסף פרוכט, המנהל הרפואי של המרכז הרפואי של הדסה להסרת משקפיים בלייזר, יכולה לקחת שנים: "יש הבדלים בהשוואה בין צעירים למבוגרים. בקרב צעירים ההחלטה מהירה יותר. מבוגרים צריכים הרבה יותר חיזוקים. יש כאלה שלוקח להם עשר שנים להחליט". השוני בתהליך קבלת ההחלטות בולט גם בסטטיסטיקה. מפילוח המנותחים לפי גיל שביצעה "עיניים" עולה כי 50% מהם הם בני 18-25; 32% הם בני 26-35; ו-10% משתייכים לקבוצת הגיל 36-44. רק 8% מהמנותחים חצו את גיל 45.
הניתוח מתבצע רק בעיניו של מי שגילו מעל 18 ושמספר המשקפיים שלו יציב. מעבר לכך, אין מגבלות גיל: "ניתחתי רופא בן 86", מספר לוינגר. התאמת השיטה הניתוחית למטופל תלויה בבדיקת התאמה קפדנית המתייחסת לפרמטרים שונים כמו גיל, מספר המשקפיים, עובי הקרנית, טופוגרפיה של הקרנית, מחלות עיניים ובעיות פיסיולוגיות. 30% מהניגשים לבדיקות נמצאים כלא מתאימים לעבור את הניתוח.
כמובן שבתחום ניתוחי הלייזר בעיניים קיימים גם לא מעט סיכונים, מה שעשוי להסביר את העובדה שרבים מרופאי העיניים הם ממושקפים. "אין 100% הצלחה בניתוחים האלה, והרבה רופאי עיניים לא מוכנים לקחת את הסיכון. העיניים הן כלי חשוב מדי עבורם", אומר פרופ' אלישע ברטוב, מנהל מחלקת עיניים בבית החולים וולפסון.
"יש כישלונות, אנחנו לא אלוהים", מודה לוינגר. "אבל מעולם לא שמעתי על מישהו שהתעוור בעקבות הניתוח, לא בישראל ולא בחו"ל. במקרים מסוימים, כשהמספר עולה שוב, ואי אפשר לתקן את הבעיה כי הקרנית דקה מדי, עלול להתפתח זיהום. זה קורה אם המטופל לא נוטל אנטיביוטיקה על פי המרשם שקיבל מהרופא המנתח, ולא מקפיד על ההוראות.
"בעיה אחרת עלולה להיווצר אם בדיקת ההתאמה לניתוח לא נעשית באופן יסודי, מפני שאז עלולים לנתח מטופל שכלל לא עומד בקריטריונים או לבצע את הניתוח בשיטה שאינה מתאימה לעיני המטופל".
תופעות לוואי שכיחות בקרב מטופלים שעברו ניתוח לייזר מסוג זה הן יובש בעיניים, הסתנוורות מאורות חזקים וקשיים בראיית לילה. כמו כן, המנותח עלול להישאר עם משקפיים במספר קטן, מינוס 1 לכל היותר. "הסיכונים מוזכרים בדרך אגב, אבל הם לא מבוטלים", אומרת איילה (שם בדוי) שנותחה ב"עיניים". "אותי זה פשוט לא עניין, כי רציתי לעבור את הניתוח. הסטטיסטיקה אומרת שהסיכונים הם בשוליים, אז בניתי על הסטטיסטיקה".
"דיברו אתי על הסיכונים, נדמה לי שאפילו אמרו שאני יכולה לאבד את הראייה, שלא תמיד זה מצליח ושלעתים צריך גם לעשות ניתוח תיקון", אומרת רישטלר, שנותחה לפני שנה וחצי בהדסה. "זה מלחיץ, אבל מבחינתי זה היה כמו לקבל חיים. העדפתי לקחת את הסיכון מאשר לחפש את העיניים שלי מדי בוקר כשאני מתעוררת".
טיפולי הלייזר של 2010: נלחמים בהתקרחות, משקמים עצבים ושיניים ומסייעים להפסקת עישון
מאת שרית מנחם
26.2.2010 / 8:09