>> לפני כ-35 שנה רכשנו מגרש בתל אביב. לאחר שנים ארוכות בהן עמד נטוש, החלטנו לממש את זכויותינו עליו ולבנות קוטג' דו-משפחתי. שכרנו אדריכל, שילמנו את כל ההיטלים והאגרות בסך 750 אלף שקל, ואז פנינו למציאת קבלן מבצע.
בידינו היו הצעות רבות מקבלנים טובים (וטובים פחות) אך מששמע עורך הדין שלנו מזה 15 שנה על תוכניותינו - המליץ לנו על חברו הקבלן, עליו הרעיף שבחים למכביר, ולא הרפה - עד ששיכנע אותנו.
דחינו את כל ההצעות האחרות שעמדו לפנינו וחתמנו חוזה עם הקבלן יקירו של עורך הדין (והיקרן מכולם). הצעתו עמדה על 470 אלף דולר תמורת בנייה "עד המפתח".
עורך הדין ערך את ההסכם בינינו בצורה רשלנית ביותר. העיקר שצורף לוח תשלומים לקבלן לפי סעיפי העבודות. לוח זה היווה בסיס למניפולציה בידי הקבלן, אשר התקדם עם עבודות "שיש עמן שכר", בעוד הוא דוחה עבודות שאין תגמול בסיומן לסוף (למשל עבודות החניון).
במהלך העבודה הסתבר כי בקירות היו סטיות משמעותיות, שהיה צורך ליישרן בשכבת טיח שהגיעה עד עובי של 12-15 ס"מ ואשר הקטינה את חללי הבתים. 2 "מרפסות אנגליות" (במשקל 4 טון כ"א) בוטנו ללא יתדות ברזל וכשבעלי העיר לו על כך - התריס הקבלן בפניו "אתה רוצה שאני אפרק כדי להוכיח לך שיש ברזל בפנים"? לא היה צורך בפירוק, שכן אחת המרפסות התמוטטה וקרסה ללא עזרתו.
גם גרמי המדרגות בשני הבתים לא נבנו לפי התקן. הקבלן ניסה להתחמק בתירוצים שונים, וניסה לאלתר תיקונים ב"טלאים", כשלבסוף הכריז חגיגית ש"הכל תוקן". נקבעה פגישה באתר בנוכחות האדריכל ומהנדס הבניין (שגם לא ביצעו את מלאכתם הפיקוח כהלכה). בפגישה נגלה כל הבלוף, והוחלט כי יש להרוס את גרמי המדרגות ולבנותם מחדש.
בשלב זה שיחררנו את הקבלן והבאנו אחר במקומו, אשר הרס ובנה את המדרגות מחדש בעלות של 75 אלף שקל. לפני שפוטר הקבלן, הוא גבה מאיתנו כספים (עפ"י הרשימה הנ"ל). כיוון שהוא התקדם רק בסעיפים המזכים בתשלום, הוא קיבל מאיתנו 48% מהסכום הכולל, בעוד בפועל בוצעה עבודה של לא יותר מ-33%, כשאף השלד לא גמור, וזאת מבלי להתייחס לטיב העבודה הירוד.
חבולים ואובדי עצות פנינו לעזרה למהנדס ביקורת המבנה, אשר הפנה אלינו מפקח "נאמן ביותר". רק שאז התברר כי המפקח "הנאמן" בחר לעבודות רק מי שעשה איתו "קומבינות", וכך מצאנו את עצמנו משלמים סכומים נוספים על עבודות שאינן מתקדמות. גם את המפקח "הנאמן" שיחררנו, ביחד עם הקבלן שהביא.
משלא היה לנו בית לגור בו, נאלצנו לשכור דירה, כשכל ציודנו מאוחסן בקונטיינר ואנו חיינו כצוענים . כל חסכונותינו התמסמסו, ונטלנו הלוואת גישור נוספת (לזו שכבר קיבלנו). ושוב נכנס לחיינו קבלן-מפקח נוסף, אשר אמנם סיים את הבנייה, אך בלי גימור מלא: במקומות אחדים חסרות מרצפות, מילוי הרובה בין המרצפות נעשה ברשלנות והיה עלינו לעשותו מחדש, ועוד כהנה וכהנה.
כך, נאלצנו להביא ביוזמתנו פועלי בניין נוספים, חשמלאים ושרברבים לסיום הנדרש, כדי לאפשר מגורים ולתקן ליקויים, שכבר החלו לבצבץ (כבעיות צנרת, נזילות, סתימות בניקוזים, משאבות שהותקנו שלא כהלכה ולא עבדו, נקודות חשמל ללא מתגים ומתגים שלא הובילו לשום מקום).
לבסוף, זכינו להיכנס ל"בית החלומות" חבוטים ומרוששים, תשושי-כוח וללא שמחת חיים.
ייסורי הבנייה העצמית
לאה ש.
26.2.2010 / 9:56