הנוסחה הנעלמה לשיתוף ציבור

>> עם חשיפת עקרונותיה של תוכנית המתאר החדשה של תל אביב ב-themarker, תהו רבים כיצד תוכנית כה חשובה נותרה הרחק מעין הציבור. בעירייה נטען, כי עריכת התוכנית לא הוסתרה, וכי העירייה אף קיימה הליך שיתוף ציבור, שפורסם בעיתונות, באינטרנט ובמרכזים קהילתיים - וכל אחד יכול היה לקחת חלק בקידום התוכנית.

הדברים נשמעים יפה, ואולם חבר ועד שכונת נוה צדק, שהשתתף בתהליך, סיפר שקשה לומר שהתקיים דיון רציני. הדיון במפגשים שבהם נכח היה לא ממוקד, לא דנו בחלופות ולא קיבלו החלטות. עוד ציין, כי מי שהגיעו לדיונים היו אנשים מקריים, ולא כאלה ששיקפו את הציבור.



מחיפה הגיע סיפור דומה. חברי ועדי שכונות שזומנו לדיון על תוכנית המתאר העירונית העידו בפני התקשורת המקומית כי בפועל לא נערך דיון, אלא שורה של הרצאות על תוכנית המתאר, וכי לא ניתן להם לדווח על בעיות בשכונות שלהם, שניתנות לפתרון במסגרת התוכנית. גם בחיפה, אגב, העירייה מבליטה מאוד את קיומו של הליך שיתוף הציבור, ובין היתר דיווחה על משאלים שפירסמה בין התושבים, לגבי סדרי העדיפויות שלהם לתכנון העיר. למרות זאת, התחושה שמגיעה מהציבור - שונה.



הסיפורים הללו מעידים עד כמה המושג "שיתוף הציבור" זר לעולם התכנון והבנייה הישראלי, שכל כך מורגל בריכוז סמכויות ובהתחשבות מינימלית בדעות הפרט. אם למרות ההודעות של עיריית תל אביב, רבים וטובים שיכלו לתרום לתוכנית לא ידעו על קיום ההליך - כנראה שהדברים לא התנהלו כשורה.



כאן עולה השאלה, מהו בכלל שיתוף ציבור? בניגוד למה שאפשר לחשוב, אין מדובר בוואריאציה מודרנית על הדמוקרטיה העתיקה באתונה. מאחורי כל תכנון, במיוחד בסדר גודל של עיר כמו תל אביב, צריכה לעמוד אסטרטגיה כוללת עם חזון וראייה קדימה ל-20 שנה. לתושב מן המניין אין את הכלים בשביל לגבש פרספקטיבה רחבה כזו, וההחלטה הסופית חייבת להתקבל בעירייה.



מצד שני, הציבור אינו קישוט, ושיתוף הציבור אמור להוות מעין השלמה לתכנון מלמעלה. תושב ותיק בשכונה, שמכיר את מעלותיה וחסרונותיה ואת צורכי התושבים, יכול לעתים להצביע עליהם בצורה טובה יותר מאשר מתכנן שרואה בה משבצת אורבנית; מתכננים תושבי העיר יכולים להביא היבטים נוספים על אלה שהובאו בתכנון המקורי; וגופים ירוקים יכולים להצביע על השלכות תכנוניות בתחום של איכות סביבה.



התגובות השליליות שנשמעו בתל אביב ובחיפה כלפי התנהלות העיריות בעניין, מעלות התרשמות, כי אין מנוס מעריכת נוהלים מסודרים ואחידים להליך הזה. הליך מסודר כזה אמור למנוע מצד אחד ציפיות מופרזות של תושבים מעורבים המעוניינים לתכנן את התוכניות בעצמם, אך מצד שני גם להפוך את שיתוף התושבים בהחלטות הרשות למשהו אמיתי וממשי, שאינו מראית עין בלבד.