בנק הפועלים מתכוון לסגור בימים הקרובים את מרבית הסניפים שהוא מפעיל בסופרמרקטים, כך מסרו מקורות בבנק.
הקמת סניפי הבנקים בסופרמקטים ורשתות השיווק היתה אמורה ליצור מהפיכה בתפישת השירות ללקוחות, ושינוי באופן שבו נתפש הבנק בעיניהם. לא עוד סניפי בנק מסורתיים, אלא סניפים קטנים וגמישים יותר, שפוגשים את הלקוח בשעות שנוחות לו.
עושה רושם שהבנקים לא הצליחו במקרה זה לצקת תוכן לסיסמאותיהם בשנים האחרונות כמו: פיתוח חוויית הקנייה בבנקאות והפיכת המוסד הבנקאי לידידותי יותר. כחמש שנים אחרי פתיחת הסניף הראשון בסופרמרקט, הבנקים מודים, גם אם לא בפה מלא, כי מדובר בכישלון.
בנק הפועלים יסגור את 11 סניפיו. לדיסקונט 6 סניפים וללאומי שניים. בבנקים סירבו להתייחס לתוכניותיהם העתידיות בעניין זה, אבל ע"פ הערכות, רוב הסניפים ייסגרו.
הפעלת סניף בנק בסופרמרקט בישראל כרוכה בהוצאות של כמה מאות אלפי שקלים לסניף. סכום זה כולל את דמי השכירות שמשלמים לרשת על שטח של 25-70 מ"ר בדרך כלל, מערכות מחשוב וכוח אדם (3-7 אנשים לסניף). בפועל הסניפים האלה לא עמדו בציפיות שתלו בהם, ורשמו הפסדים. כך, למשל, בסניף בסופרמרקט יש 2,800-3,000 לקוחות בממוצע. עלות ההשקעה הראשונית בסניף מסוג זה מוערכת בכ-200-250 אלף דולר. עלות ההפעלה לשנה מסתכמת בכ-2 מיליון שקל. ההכנסה מלקוח ממוצע של סניף בסופרמרקט מוערכת ב-400-500 שקל בשנה, בעוד שהכנסה מאותו לקוח בסניף בנק רגיל מוערכת ביותר מ-1,000 שקל בשנה.
בנק דיסקונט ובנק לאומי היו הראשונים שפתחו סניפי בנק בסופרמרקטים, ב-1997. הפועלים הצטרף מאוחר יותר ובשלב מסוים אף תיכנן פתיחה של כ-20 סניפים כאלה.
האסטרטגיה של דיסקונט היתה שונה מזו של הפועלים ולאומי. דיסקונט ראה בסניף נקודת מכירה של שירותים ומוצרים ללקוחות קיימים, ולא מוקד לגיוס לקוחות. בדיסקונט בוחנים כיום מודלים שונים להמשך הפעילות של סניפים אלה. בבנק אומרים כי לא ניתן למדוד את יעילות הסניפים האלה, מאחר שהם לא משמשים כיחידת רווח כמו סניף בנק. בנוסף, הבנק שוקל להעביר את פעילות סניפי הסופרמרקט לקניונים ולא להשאירה ברשתות השיווק.
בלאומי ובהפועלים המודל היה של סניף לכל דבר, שבו ניתן לפתוח חשבון ולבצע פעילות רגילה. פעילות זו הוגדרה אז כהצלחה מסחררת ע"י הפועלים, שחתם עם השופרסל על שיתוף פעולה הכולל הקמת 20 סניפים.
ע"פ תחזיות הפועלים, ב-2002 היו אמורים להיות כ-10% מסניפי הבנק פזורים ברשתות השיווק. לפי הערכות בענף, בפועל מדובר בפתיחת כמה אלפי חשבונות בלבד לכל סניף כזה. בכל מקרה, היקף הפעילות של לקוחות שפתחו חשבונות בסניפים אלה לא הגיע להיקף הממוצע של לקוח רגיל.
מרכיב משמעותי שלא נלקח בחשבון ע"י הבנקים הוא חוסר היציבות של רשת שיווק במקום מסוים, וחוסר הנאמנות של הלקוחות לאותה רשת. כך, למשל, דיסקונט פתח את הסניף הראשון שלו בסופרמרקט בנתניה, ואולם מיד לאחר מכן נפתחו עוד ארבעה סופרמרקטים בסביבה, ותנועת הלקוחות בסניף ירדה. בסופו של דבר נאלץ דיסקונט לסגור את סניף הבנק שם. על פי הערכות, נדרשת תנועה גדולה מאוד של אנשים, בהיקף של יותר מ-10,000 בשבוע, כדי להצדיק פתיחת סניף.
היתרון היחסי של בנקים גדולים כמו הפועלים ולאומי, שחולשים על כ-66% משוק משקי הבית, לא בא לידי ביטוי. הסיבה לכך היא ששני שלישים מהלקוחות הם ממילא לקוחות שלהם, וכך האפשרות של הפועלים לגייס לקוחות של בנק מתחרה מצומצמת מהאפשרות ההפוכה.
מהפכת הבנקאות בסופרמרקט נכשלה: רוב הסניפים ייסגרו
הארץ
4.1.2002 / 9:07