הפחתת הריבית החדה של בנק ישראל שלה התחייב הנגיד קליין בהסכם עם הממשלה, מביאה לכמה תוצאות לוואי לא צפויות. אחת מהן היא השימוש שיכולים לעשות נישומי המס במקדמות המשלומות למס הכנסה כתוכנית חיסכון בתנאים מועדפים.
רו"ח זמי פליטר, שותף מסים במשרד רו"ח קוסט פורר את גבאי, אומר כי בנסיבות החדשות, עודף של מקדמות המשולמות לשלטונות המס יכולות להניב תשואה עדיפה על זו הניתנת כיום בפיקדון בנקאי רגיל.
ריבית בנק ישראל היא 3.8%, לאחר ההפחתה האחרונה של שתי נקודות אחוז. פיקדון שקלי של סכום לא גדול במיוחד יכול להניב ריבית של 3%, שיכולה להיחשב כתשואה "נאה" למשקיע.
לעומת זאת, כספים המוחזרים על ידי שלטונות המס נושאים הצמדה וריבית של 4%. פליטר אומר כי בנסיבות כאלה יש עדיפות ברורה להיות זכאי לקבלת כספים ממס הכנסה ולא חייב (ראו טבלה).
מהטבלה עולה כי הן ליחיד והן לחברה רגילה משתלם הרבה יותר "להפקיד" כסף במס הכנסה מאשר במוסד כספי, כגון בנק. הפרשי הריבית מתגברים במיוחד כשהנישום הוא חברה, משום שהכנסותיה מריבית והצמדה שמקורן במוסד פיננסי חייבות במס חברות, ואילו הצמדה וריבית המתקבלים ממס הכנסה אינם חייבים במס.
פליטר מדגיש כי חישובים אלה אינם מביאים בחשבון שיקולים של עיתוי ההפקדה ומועד ההחזר. הפקודה קובעת כי החזר מס המגיע לנישום יהיה צמוד ונושא ריבית רק מתום שנת המס שבה נוצרו העודפים.
כלומר, אם עודף מקדמות המס שולמו בתחילת 2001, ההחזר המגיע לנישום יתחיל להיות צמוד ולשאת ריבית רק מתחילת 2002. לעומת זאת, אם הנישום משלם בימים אלה תשלומים השייכים לשומת 2001, ההחזר המגיע לו יישא ריבית כבר מהרגע הראשון של התשלום.
כלל זה נכון גם לגבי הלוואות שלוקחים מהבנק לעומת כספים שהנישום חייב למס הכנסה. על סכומים המגיעים לו מהנישומים, גובה מס הכנסה הצמדה וריבית של 4%, שאינם מותרים בניכוי במרבית המקרים. פליטר מחשב כי בהנחה של ריבית בשיעור 5.5% על הלוואות ממוסד פיננסי המוכרת בהוצאה, הריבית האפקטיווית נטו על הלוואות למס הכנסה גבוהה מזו המוטלת על הלוואה ממוסד כספי (ראו טבלה).
פליטר מציע פתרון המורכב משני חלקים. הראשון הוא עדכון שיעור הריבית בפקודה, כך שתתאים למציאות העסקית החדשה. החלק השני של הפתרון הוא לראות בריבית שמקורה במס הכנסה כהכנסה חייבת מזה, וכהוצאה מוכרת בניכוי מזה. בדרך זו יצטמצמו הפערים שבין הריבית שמוענקת במוסדות הפיננסיים לבין זו שמעניקות (או לוקחות) רשויות המדינה.
עם זאת, ברור שלחברות עסקיות יש מגוון של שיקולים בבואן להחליט היכן להשקיע את כספן, חוץ מאחוז לכאן ולשם בריבית. שיקולים נוספים שיכולים להיות מובאים בחשבון הם רמות של הון חוזר הנדרשות לחברה, וכן היכולת של חברה להשיג תשואה טובה יותר על הכסף על ידי השקעה בליבת הפעילות שלה או במסלולי השקעות נועזים יותר מפיקדון שקלי.
דוברת מס הכנסה מסרה בתגובה כי לרשויות המס אין כוונה כרגע לבצע שינויים בריבית הקבועה בפקודה. עם זאת, היא מוסיפה כי רשויות המס מגלות במהירות עסקים הנוקטים מדיניות קבועה של תשלום מקדמות גבוהות מדי כדי ליהנות מריבית גבוהה.
השפעת לוואי נוספת של הריבית הנמוכה היא הפחתת הכדאיות של לקיחת הלוואה מהמעביד. פליטר אומר כי הלוואה שנותן המעביד לעובד צריכה לשאת הפרשי הצמדה וריבית שנתית מינימלית של 4% כדי שלא להיחשב להטבה כספית החייבת במס. ואולם שיעור כזה של ריבית גבוה בצורה ניכרת לעומת מה שניתן לקבל כיום בכל בנק.
תוכנית החיסכון הטובה בישראל: מס הכנסה
הארץ
4.1.2002 / 9:32