עמירם סיון: לא נפטר עובדים קבועים ולא נפגע בשכרם

מאת סמי פרץ



"יש לי שני תנאים: הראשון, לא מדברים על המשכורת שלי; השני, לא מדברים על המשך הכהונה שלי בבנק" - כך אמר עמירם סיון כאשר התבקש להתראיין. סיון משך בחודשים האחרונים הרבה מאוד כותרות, הן מתוקף היותו בעל השכר הגבוה במערכת הבנקאית והן בשל השמועות על האפשרות שיסיים את תפקידו בבנק לפני שחוזהו יגיע לסיומו. בשבועות האחרונים נרגעו קצת הרוחות בבנק הפועלים במה שקשור למלחמת הירושה וסיון לא מעוניין לפתוח שוב את הדיון בסוגייה. לגבי השכר, סיון, שהודיע יחד עם שאר חברי הדירקטוריון וההנהלה של בנק הפועלים על הפחתת שכרו ב-7% ב-2002, היה מעדיף שהמסר הזה יעבור לעובדיו בלבד. אפשר כי התגובות הציניות (היו גם חיוביות) לצעד, שיכנעו את סיון לא להפוך אותו למנוף יחצ"ני.



אתמול נפגש סיון עם חברי ועד העובדים של הבנק והציג בפניהם את תוכנית ההתייעלות שאותה הוא מתכוון ליישם ב-2002. עקרונות התוכנית הם: צמצום של מצבת כוח האדם ביחידות ההנהלה הראשית (את המחיר ישלמו כ-400 מעובדי חברות כוח אדם המועסקים כיום בבנק), פתיחת התקשרויות עם ספקים והפחתת שכר לבכירי הבנק. כעת נדרש סיון להפוך את העקרונות הללו למעשים בשטח, מה שדורש העברת אנשים מתפקידים וסגירת יחידות מסוימות (סניפי הסופרמרקטים ייסגרו ברובם). סיון מצהיר כי העיקרון שינחה אותו יותר מכל בביצוע התוכנית הוא לשמור על התרבות הארגונית של הבנק, לפיה כל צעד יבוצע תוך שיתוף פעולה עם הוועד, וללא פיטורי עובדים. סיון שולח מסר מעודד נוסף לעובדיו: הוא לא מתכוון להחיל את הורדת השכר גם עליהם. "חלק מהעובדים מקבלים שכר נמוך וחלק מקבלים שכר גבוה יותר, ואני לא יכול לעשות קיצוץ סלקטיווי בשכר, לכן אנחנו לא מקצצים להם. אני רוצה שתהיה להם מוטיווציה בעבודה. אני נגד פיטורי עובדים משום שיש לזה מחיר וקשה להחזיק מערכת לאורך שנים כשהעובדים חוששים", אומר סיון.



אילו זה היה תלוי בחלק מבעלי השליטה בבנק, נראה כי הם היו מעדיפים תוכנית ייעול אגרסיווית יותר, גם על חשבון פגיעה בתרבות הארגונית. בעלי המניות הם בעצמם אנשי עסקים שאמורים להחזיר הלוואות ושעסקיהם נפגעו. סיון מסרב להתייחס לשאלה אם יש מחלוקות עם הבעלים בעניין זה, ומציין כי התוכנית אושרה במועצת המנהלים. סיון גם מזכיר כי תד אריסון המנוח הכריז עם רכישת הבנק כי אין לו כוונה לפגוע בתרבות הארגונית של הבנק.



לגבי הספקים סיון פחות דואג למוטיווציה, ומאמין שבתקופה כזו הם יגלו הבנה לצורך בהתייעלות: "כשהרווחיות היתה בעלייה, לא חשבנו לבצע תוכנית כזו, אבל כעת זה הכרחי. אנחנו רוצים גם לנצל את העובדה שגם הספקים שלנו יכולים לתרום משהו לקיצוץ. אני מדבר על ספקים בתחומי הניקיון, הבינוי, השיפוץ, ההדפסות, הנייר ועל עורכי דין. נבוא לאותם ספקים ונבקש שיורידו את המחירים ב-15%-10%. כולם יקבלו פחות השנה".



מי שעוד ייפגע השנה הם הלווים הגדולים של הבנק, שייאלצו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר מאלה שהורגלו אליהם בעבר. ההתייקרות הזו תשתקף במרווח הפיננסי שגובה הבנק מאותם לווים ובדרישה לחיזוק ביטחונות. סיון: "אנחנו חושבים שרמת הסיכון שלנו צריכה להשתקף במרווח הפיננסי. המרווח הממוצע של העסקות שנעשו בחודש האחרון גבוה מזה שהיה לפני כמה חודשים. זה לא רק המרווח, אלא מכלול של פעולות ובהן חיזוק ביטחונות, פחות נון ריקורס. נכון הוא שיש כיום פחות עסקות וגם ההיקפים לא גדולים".



בחודשים הקרובים יכניס הבנק לשימוש מערכת חדשה שתאפשר הקצאה יעילה יותר של ההון בהתאם לתשואה בפעילות מול לקוחות גדולים ובינוניים. מדובר בשיטה מדעית שמשקללת את דירוג הסיכון של הלקוח, את עלות ההון שמקצה הבנק לפעילות מול אותו לקוח ואת הרווח הכלכלי המופק מפעילות זו. עד כה נעשתה הפעילות הזו בצורה אינטואיטיווית, ובבנק מעריכים כי המערכת החדשה תסייע לו לנהל בצורה יעילה יותר את הונו ואת תיק האשראי שלו.



סיון היה ממובילי המאבק בדרישת המפקח על הבנקים להגדיל את ההפרשות הכלליות לחובות מסופקים, צעד שיקטין את רווחי הבנקים בכמיליארד שקל ב-2001. לדבריו, מלכתחילה ההתנגדות לא היתה לביצוע ההפרשה עצמה, אלא לשיטה. כיום, כאשר ברור שההפרשה הזו היתה במקומה, אומר סיון כי מה שעשה את השינוי לא היה דרישת המפקח, אלא מתקפת הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר. "ב-10 בספטמבר עוד היינו אופטימיים וחשבנו שנראה שנת 2002 אחרת. אירועי הטרור בארה"ב יצרו שינוי בהתייחסות ובצורת החשיבה שלנו, ולכן היה צורך בביצוע ההפרשות הגדולות".



סיון מתקשה לספק תחזית לגבי שנת 2002, לנוכח מה שהוא מגדיר "מספר נושאים שהוודאות בהם לא גדולה". הוא מתכוון, בין השאר, למצב הכלכלה העולמית, לעימות עם הפלשתינאים ולהתפתחויות הקואליציוניות והשפעתם על היכולת לנהל מדיניות תקציבית ומוניטרית מאוזנת. "השנה אני רואה סיכון גדול יותר מבעבר בפעילות המשקית. בתיירות אני לא צופה שיפור ב-2002, וגם לא בנדל"ן, אם כי שם המצב פחות חמור כי יש פחות התחלות בנייה. גם בענפי התקשורת השונים יש בעיות. השיקולים בביצוע הפרשות לחובות מסופקים הם לא רק לגבי מצבו הנוכחי של הלקוח, אלא גם בראייה עתידית. למשל בענף הנדל"ן, יש צורך בהפרשות לא רק כשהחברה בקשיים ולא מצליחה למכור דירות, אלא גם כשאתה צופה שהמגמה השלילית בענף לא תשתפר".



סיון מצהיר כי אין הוא מתכוון לקצץ בתחום הפיתוח העסקי. גולת הכותרת של הפיתוח היא הקמת מערך בנקאות גלובלי ובראשם בנק סיגניצ'ר בארה"ב, שהצליח לגייס תוך חודשים ספורים נכסים בסך 700 מיליון דולר. ההשקעה הזו מוגדרת בבנק כאסטרטגית והיא משתלבת במדיניות הבנק לפתח את פעילותו הבינלאומית בניהול נכסים פיננסים. "יש דברים שהאטנו השנה, אבל כל מה שאסטרטגי - נשאר. אני לא מפסיק את ההשקעות האלה, כי אני צריך לבנות את העתיד שלנו", אומר סיון.



באשר להתפתחויות האחרונות בשוק ההון אומר סיון כי החזרה של הציבור לבורסה היא צעד טבעי בעקבות הירידה בריבית באלטרנטיווה השקלית. להערכתו, אין מדובר בצעד חד פעמי: "אני לא חושב שתנועות ההון בעקבו