לא לחובבי מלונות נוחים ומסעדות פאר: מסע אל הטבע הפראי בגויאנה

ניו יורק טיימס בנעלי הליכה ובבגדי שינה, משפשפים את קורי השינה מעינינו, עשינו את דרכנו בג'יפ דרך בורות ומהמורות בסוואנת רופונוני בדרום מערב גויאנה שבדרום אמריקה. בעוד השמש זורחת מעל הרי קאנוקו, חלפנו על פני עדרי בקר, נשרים שחורים מפוטמים ולהקות של חסידות, כפופות כמו אנשים זקנים.



לפתע, ענן אבק וצעקות של גברים: אנחנו מתקרבים ליעד שלנו. עצרנו את הג'יפ, השקפנו אל המישור וראינו דוב נמלים גדול, שעיר וממורמר למראה מזנק במהירות גבוהה לעברנו, ובעקבותיו שלושה בוקרים אינדיאנים-אמריקאים, שחייכו אלינו בעודנו מגששים אחר המצלמות שלנו.



כיצד הגעתי למרדף אחר דובי נמלים במקום נידח זה? ראשית, סבתי נולדה וגדלה בג'ורג'טאון, בירת גויאנה, וסיפוריה אודות קופים, תוכים והפלגות על נהר דמררה הצבוע בחום שוקולדי הביאו אותי לגמור אומר בלבי לבקר במדינה, שנותרה בעיניי מסתורית ומסקרנת.



שנית, גויאנה באמת מרוחקת ממסלולי התיירים. כפי שכתב אוולין וו ב-"92 ימים", ספר זיכרונות המסע שפירסם ב-1932, זהו מקום "של תרבויות מתנגשות ושל מצבי התפתחות שבהם הרעיונות, שנלקחו מהמסורות הקדומות, משתנים באורח מוזר אל מול הנטע הזר".



גויאנה, המדינה דוברת האנגלית היחידה בדרום אמריקה, מסתתרת בין ונצואלה, ברזיל וסורינאם, ואינה זוכה לפופולריות רבה בקרב התיירים. בשנים האחרונות מנסה המדינה למשוך תיירים אל הנופים המהממים, אל חיי הטבע הפרועים ואל המורשת האינדיאנית-אמריקאית המפוארת, ומשווקת את עצמה כגן עדן לשוחרי ההרפתקאות ולחובבי התיירות האקולוגית.



הגעתי מלונדון עם אמי ועם שני אחיי לבירה הפוסט-קולוניאלית ג'ורג'טאון, ותוך זמן קצר יצאנו לפנים המדינה. מרבית הטיולים המאורגנים נעשים לאורך אותו נתיב כפרים: עברנו בטיול דרך שמורת הטבע ארופוינט בצפון ג'ורג'טאון, ואז דרומית דרך החוות של דדנוואה וקרנמבו ואל הכפר האינדיאני-אמריקאי סומרה שבסוואנת רופונוני. אז חזרנו על עקבותינו לעבר מרכז המחקר אייווקרמה בלב המדינה, שם מתגוררים האורחים לצד החוקרים העוסקים בסוגיות של קיימות בניהול יערות גשם.



כשמגיעים לפנים המדינה אפשר לשכוח משיטוט לבד, עקב היעדר הכבישים וההיצע הדל של מקומות הלינה והאוכל באזורים הכפריים. אל תחשבו לרגע לטייל ביערות הגשם בלי מדריך מקומי, אלא אם אתם מצוידים בכל הדרוש כדי להתמודד עם תנינים, עם עכבישי אלמנה שחורה ועם צרעות ארסיות.



קופי עכביש מקפצים



הבידוד תרם להתעוררות התיירות האקולוגית ברחבי המדינה, שנבנית בעזרת סיוע זר וידע אמריקאי מתוך כוונה לתת למבקרים חוויה אישית, מעמיקה ובלתי אמצעית. בסורמה, כפר קטן בן כ-300 תושבים השוכן בסוואנה פתוחה בצפון רופונוני, מושכת האכסניה האקולוגית זרם תמידי של מבקרים.



ביום הראשון שלנו בסורמה קמנו ב-04:30 כדי לפגוש את המדריך שלנו, גארי סוויי, בן הכפר בעל ידע בלתי נדלה על עולמות הצומח והחי באזור. הוא הוביל אותנו לחופה אפלה של יער גשם מקומי, שם הבטנו ביראה בקופי עכביש שקיפצו וצווחו על צמרות העצים מעל ראשינו. "הם לא אוהבים בני אדם בטריטוריה שלהם", אמר לנו גארי ברוגע. "לפעמים הם זורקים ענפים או אפילו עושים צרכים כדי לגרש אותנו". הבטנו למעלה, וידאנו שאין קופים בדיוק מעלינו, והמשכנו לטפס בזמן שגארי הצביע על פרחים ועל פרפרים ססגוניים. ברקע נשמעו צווחות הקופים.



מאוחר יותר באותו יום חתרנו במורד נהר בורו-בורו, בעודנו חולפים על פני עופות טוקן גדולים ונחילים של נמלים שלדברי גארי ידועות לשמצה בשל עקיצותיהן - המכאיבות ביותר בין כל החרקים הידועים לאדם. כשהשמש עמדה לשקוע חזרנו למחנה, תשושים ומוכנים ללילה תחת שמי הסוואנה עטורי הכוכבים.



רמה כזאת של בידוד אינה מתאימה לכל אחד. בחוות קרנמבו פגשנו זוג תיירים מפרנקפורט שגילו כי בגויאנה אין שמורות טבע מטופחות, יינות צוננים ובקתות נטולות לטאות, כפי שמקובל בטיולי ספארי אופנתיים, ומיד הזמינו טיסת צ'ארטר פרטית שתיקח אותם בחזרה לג'ורג'טאון.



אך היעדר הגינונים ואמצעי הנוחות המודרניים מאפשר לגויאנה לשמור על ייחודיותה ועל היופי הפראי שלה, בשונה ממדינות אחרות בדרום אמריקה ובמרכזה.



כשחזרנו לחוות דדנוואה מהסיור שלנו בסוואנה, פניתי לאחת המדריכות שלנו ושאלתי אם היא מתוסכלת מכך שמספר כה קטן של אנשים מבקר במדינה שלה. היא השתהתה ולבסוף אמרה: "ובכן, גויאנה היא לא בשביל כל אחד. אי אפשר לצאת לתצפית על דובי נמלים בקבוצה של 20 איש".



הג'יפ קיפץ מעל מהמורה נבזית במיוחד, וראשינו נחבטו בתקרה. "בנוסף", היא אמרה, "גויאנה מיוחדת. זה לא מקום לבוא אליו לנופש - צריך להיות מוכנים לבוא לכאן. אם לא, אולי אנחנו לא באמת רוצים אתכם".



איך מתכננים את הטיול? קשה לטייל באזורים הפנימיים של גויאנה ללא עזרתה של חברת נסיעות. למרבה המזל, יש כמה חברות בריטיות ואמריקאיות שמציעות חבילות המותאמות לפי העדפות המטיילים. מרביתן מתואמות עם ארגונים מקומיים, והעלות דומה למדי בכל החברות. ? חברת journey latin america הבריטית: טיול בן שבועיים עשוי לעלות 3,000-4,000 דולר לאדם, תלוי בכמות האנשים בקבוצה. החבילה שלנו, של שלושה שבועות כולל טיסות לג'ורג'טאון מלונדון, תחבורה מקומית, מדריכים, לינה וארוחות, עלתה כ-5,500 דולר לאדם. 44-208-747-8315 journeylatinamerica.co.uk ? אקו אדוונצ'ר אינטרנשיונל: מציעה הרפתקת יערות גשם ושיט ברופונוני החל ב-1,711 דולר לאדם. 1-888-710-9453 eaiadventure.com ? אקו-ונצ'רס טרוול: מציעה טיול של שבועיים לסוואנה וליערות הגשם החל ב-3,506 דולר לאדם. 1-800-743-8352 ecoventurestravel.com



איפה ישנים? בג'ורג'טאון, לנו באכסניית קארה, מבנה קולוניאלי מקסים מהמאה ה-19 שכולל מסעדה, בר ושירותי אינטרנט. המחיר לחדר סטנדרטי מתחיל ב-125 דולר. quamina street 294; carahotels.com; 592-225-5301



ביזנס & פלז'ר



טבע פראי בעולם



גיא בלושינסקי



מנכ"ל קבוצת הנדל"ן g-group



אל האמזונס



העיר מנאוס, בירתה של מדינת אמזונס שבצפון מערב ברזיל, שוכנת לגדות נהר הריו נגרו, שמתחבר לאמזונס באזור רווי ג'ונגלים מדהימים. אני ממליץ בחום על שיט שיוצא ממנאוס ומגיע בין השאר לנקודת החיבור של הריו נגרו עם האמזונס. במסע נכנסים לג'ונגלים, רואים יערות טרופיים, פוגשים בתושבי האזור ונתקלים בחיות מוזרות ובצמחים יוצאי דופן".



תמי לנדסמן



מנכ"לית ערוץ "דיסני" ישראל



על עץ ביער אפריקאי



"lake manyara tree lodge הוא מלון יוקרתי בלב יער מרהיב בטנזניה שבאפריקה, שבו עשר סוויטות מפנקות ומפוארות, הבנויות על עצי מהגוני. בכל סוויטה יש חלונות ענקיים שמעניקים הרגשה כי החדר הוא חלק בלתי נפרד מהיער. ספא בלב הטבע הפראי או חווה עם אוכל אורגני ישכיחו מכם את כל מה שהשארתם במשרד. גם אם אתם לא ילדי טבע יש סיכוי שלא תרצו לחזור".



דני וולרו



מנכ"ל יקבי עמק האלה



להאכיל את הקופים



"אני ממליץ בחום לבקר בלטיסיה, עיר קטנה בלב הג'ונגל של קולומביה. מלטיסיה אפשר לצאת לאינספור טיולים שהם חגיגה לאוהבי הטבע. ברציף הדייגים שוכרים סירה ומדריך ויוצאים לשיט בין יובלי האמזונס. בדרך רואים תוכים מרהיבים, שלל עופות ביצה ועצלנים הנעים באטיות בין ענפי העצים הגבוהים. במרחק של שעת הפלגה מלטיסיה נמצאת שמורת קופים שאפשר להאכיל. כשהם מזהים את הבננות שבידי המטיילים, הם יורדים מיד מהעצים".



אלירן מודן



הבעלים של חנות "מטפטים" בהוד השרון



לגדות הנהר



"שמורת צ'ובה בבוטסואנה שבאפריקה זכורה לי כאחד המקומות היפים שביקרתי בהם: שמורה המשלבת נופים מדהימים ואינספור חיות ממינים שונים, אך אינה עמוסה במטיילים ומאפשרת לך להרגיש לבד בטבע. בשמורה זורם נהר הצ'ובה, בית גידול לעופות מים, לתנינים, להיפופוטמים ועוד. אחד המראות היפים בשמורה הוא עדר פילים שמגיע לנהר כדי לשתות. אפשר להצטרף לשיט בנהר או לצאת לנסיעה בשמורה".