ד"ר מרטין שמיץ מאבד את האמון ביעקב גבע

מאת יורם גביזון



חברות ישראליות בתחום המכשור הרפואי זיהו ב-2000 וב-2001 את הפוטנציאל בשוק המניות בשווייץ. חברות ישראליות כמו קרד גרד ואורידיון חוו ביקוש מוסדי וכיסוי אנליטי יסודי ונרחב. קרד גרד אף נרשמה כחברה שווייצית, לא לפני שמרבית בעלי המניות הראשונים מכרו את מניותיהם באפריל 2001.



אירוע זה היה תמצית ההבדל בין השוק השווייצי לישראלי. קשה לראות כיצד ניתן לבצע הצעת רכש בשוק הישראלי, שבה מממשים בעלי מניות ויזמים את כל מניותיהם מבלי שמנהלי השקעות בגופים מוסדיים ירימו גבה.



עמיתיהם השווייצים בגיבוי מחלקות המחקר שלהם לא נרתעו. בנק ההשקעות UBS הפיץ באפריל 2001 בתוך יום את 2.4 מיליון מניות שמכרו בעלי העניין בקרד גרד בתמורה ל-115 מיליון דולר, כלומר במחיר של 48 דולר למניה. משקיעים ובעלי מניות, כגון קרן פולריס 1 וחברות מקבוצת שרם פודים קלנר מכרו מניות קרד גרד ב-28 מיליון דולר; תומס לנגר, לשעבר מנהל בסאיטקס, מכר מניות ב-9.7 מיליון דולר; והפרופ' שלמה משיח מכר מניות ב-6.2 מיליון דולר. אלו ואחרים הרוו את צמאונם של השווייצים למניות של חברות מכשור רפואי.



אתמול הופתעו מנהלי ההשקעות בבנקי השקעות בשווייץ ובעולם מאזהרת ההכנסות שפירסמה החברה לרבעון הרביעי של 2001 ול-2002, ולא הסתירו את אכזבתם מביצועי החברה, וחלקם אף מרמת השקיפות של החברה.



קרד גרד - שפיתחה מערכות ניטור לחולי לב וריאה, ומפעילה מוקדים ומרכזי שירותי חירום בעיקר לחולי לב - הודיעה אתמול שהכנסותיה ברבעון הרביעי של 2001 יסתכמו ב-12 מיליון דולר, כלומר ב-70% פחות מהערכות האנליסטים לרבעון זה וב-60% מתחת לרמת המכירות של הרבעון השלישי ב-2001.



גזית ציין כי סביר להניח שהירידה החדה בהכנסות תעביר את קרד גרד להפסד ברבעון הרביעי של 2001. הפעם הגיבו המשקיעים השווייצים במהירות, ומניית קרד גרד קרסה ב-44% ל-36.5 פרנקים שווייציים.



נציגי המשקיעים השווייצים והבינלאומיים לא התפעלו מרמת השקיפות של קרד גרד, ואכן מנהליה הקפידו להיצמד להסברים כלליים ולקוניים: דחיית הזמנות ופגישות בשל האווירה הבינלאומית, המשבר הכלכלי בעולם, החשש מטיסות, וסירוב של רשויות לקבל החלטות על רכש והשקעות.



ד"ר מרטין שמיץ מבנק לוידס בציריך הביע את אכזבתו בסגנון בוטה יותר: "השקיפות בקרד גרד לא היתה טובה בעבר, ואינה משתפרת". שמיץ הביע תמיהה בשם לקוחותיו מדוע קרד גרד לא הקדימה להזהיר כבר במחצית נובמבר 2001 את משקיעיה והוסיף: "אנשים מאבדים אמון. מוטב שתבהירו מה קרה".



האנליסטים הזרים מיקדו את שאלותיהם בסיבת הנפילה הקשה במכירות, אך כל שחילצו ממנכ"ל החברה, יעקב גבע וסמנכ"ל הכספים, דן גזית, הוא שעיקר הבעיה בשוק הבינלאומי. האכזבה של בתי ההשקעות הזרים היתה לא רק בגין ביצועי העבר הקרוב, אלא בשל תחזיתה של קרד גרד ל-2002.



גבע פתח את שיחת הוועידה באומרו כי הרבעון הרביעי הוא אירוע חד פעמי והביע אופטימיות רבה לגבי עתידה של החברה. גבע וגזית צפו שהחברה תצמח ב-20% ב-2002, אבל התחזית דווקא העצימה את האכזבה וחוסר הביטחון של האנליסטים.



אחד מהם הסביר: "צמיחה של 20% על בסיס תחזית ההכנסות המתוקנת ל-2001, שהיא 93 מיליון דולר, פירושה שתסיימו את 2002 במחזור של 120 מיליון דולר. אתם מגיעים ליעד של 2001 באיחור של שנה".



אזהרת ההכנסות ל-2002 כנראה לא חיזקה את אמון האנליסטים בדבריו של גבע שמדובר באירוע חד פעמי. גבע ניסה להפיס את האווירה החשדנית שהתפתחה בשיחת הוועידה, אבל התקשה לשכנע אותם.



אחד מהם האיר את הקריסה במכירות ברבעון הרביעי של 2001 מזווית שונה. לדבריו, החברה משווקת את מוצריה ושירותיה לשני מגזרים בענף הרפואה: מוצרי טלמדיסין לחברות שמספקות שירותים רפואיים של ניטור ומעקב, וחברות ביטוח רפואי שצורכות שירותים אלו באמצעות החברות שנרכשו על ידי קרד גרד בארה"ב. לדבריו, גמישות הביקוש של גופים אלו למצב הכלכלי אינה גבוהה ואינה יכולה להסביר נפילה כה קשה במכירות.



גבע חלק עליו, ואמר שהמצב הכלכלי פגע בחברות רבות וגרם לדחייה בהחלטות רכישה. תשובה זו עוררה את השאלה המתבקשת מאנליסט הולנדי: "אם אתם מעריכים שהזמנות שאמורות היו להתקבל ברבעון הרביעי של 2001 יתקבלו ב-2002, מדוע אינכם צופים שתהיה צמיחה מהירה יותר מהקצב המתון של 20% שעליו אתם מדברים?"



תשובת מנהלי קרד גרד היתה שבעקבות המצב הכלכלי וחוסר הוודאות החליטו לנקוט גישה שמרנית על אף האופטימיות הבסיסית שלהם. התשובה לא שיכנעה את האנליסטים, שחזרו אליה בגרסות שונות ולא במקרה.



קרד גרד, שגייסה 140 מיליון דולר ב-2000 ו-2001 וביצעה הצעות מכר בשווי כולל של 200 מיליון דולר, השתמשה בסכומים שגייסה לרכישת חברת שירותי החירום Life Watch בתחילת 2000 תמורת 11 מיליון דולר. החברה רכשה ברבעון הראשון של 2001 את חברת QDS, שמתמחה בשירותי תקשורת רפואית תמורת 18 מיליון דולר. שתי רכישות אלו העבירו לחברה 120 אלף מנויים בארה"ב. זאת, לאחר שרכשה באוגוסט 2000 את חברת אינסטרומדיקס מסן דייגו קליפורניה, שהתחרתה בה בייצור מכשירי ניטור, תמורת 30 מיליון דולר.



בעקבות מסע רכישות זה הכריזה קרד גרד ביולי 2001 על מיזמים משותפים עם חברת סורין האיטלקית להספקת שירותי רפואה מרחוק בתחום מחלות הלב, לאחר ששבועיים קודם לכן נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין חברת המכשור הרפואי מדטרוניק לחברה הבת Life Watch. הסכם אחר שלא פגע כנראה במניה היה החוזה עם ממשלת אינדונזיה ביוני 2001 להקמת המרכז הלאומי של רפואה מרחוק.



יבול עשיר של מיזמים פעילות ורכישות יניב ב-2002 הכנסות של 120 מיליון דולר, כך שאפשר להבין ללבם של האנליסטים האירופאים המאוכזבים מכך ששאלו אם אסיה היא שגרמה לבעיה, אבל נתקלו במידע קמצני של גזית שהסכים לומר רק שהמיזם באינדונזיה נמצא בהליכי עבודה ולא התייחס ישירות לשאלה אם המרכז כבר פועל.



ייתכן שחלקם יחשוב שהאירוע החד פעמי היה דווקא הצמיחה המהירה ברבעון השלישי של 2001, שבו הציגה החברה רווח של 6.6 מיליון דולר במחזור