"הרפורמה של בנימין נתניהו תחסל 60 שנה של תכנון"

>> "ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו מכיר את התכנון בעולם הנאור. אסור שהממשלה תחסל 60 שנה של תכנון שנעשה עד היום" - אומרת האדריכלית דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, התפקיד הבכיר ביותר בתחום התכנון במשרד.

הדברים נאמרו בכנס חירום ציבורי בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שיזמה החברה להגנת הטבע בכמה ערים ביום רביעי שעבר. "כשקראתי את חוק התכנון והבנייה החדש הבנתי שיש לו שלוש מטרות", אומרת רצ'בסקי, "להבטיח את שליטת הממשלה בהחלטות של מוסדות התכנון, להוסיף למוסד התכנון המקומי יכולת לחלק הטבות לגורמים שונים ולהיפטר אחת ולתמיד ממערכת התוכניות המחוזיות והארציות ששומרות על השטחים הפתוחים עבור הציבור".



רצ'בסקי הגיעה למשרד הפנים בתחילת שנות ה-80, אז שימשה כמנהלת אגף תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות. ב-95' היא מונתה לראש מינהל התכנון במשרד, ובאמצע 2002 יצאה לגמלאות. כשפרשה מתפקידה המשרה לא אוישה עד אפריל 2004, אז נכנס לנעליה האדריכל שמאי אסיף, שנמנה על תומכי הרפורמה במוסדות התכנון ומי שפועל לקידומה.



"להוסיף כוח אדם צעיר"



"לפני כשנה פנו אלי ממשרד ראש הממשלה שאייעץ להם כיצד לזרז הליכים הקשורים לרפורמה", אומרת רצ'בסקי בראיון ל-themarker.



"אמרתי להם שאם רוצים לקצור הישגים בתקופה קצרה, כל שעליהם לעשות הוא פשוט להוסיף כוח אדם ודם צעיר ורענן. בעת הקמת המדינה עבדו במוסדות התכנון 200 איש, וכשאני נכנסתי לתפקיד הועסקו בהם 202 איש בלבד. במקביל, הצעתי לממשלה לעשות רפורמה ברישוי, כדי שהיתרי בנייה יונפקו בהליך מזורז יותר. זה שינוי מאוד הכרחי שלא יגרום לזעזוע במערכת ויוכל לספק תוצאות בזמן קצר. ואולם ההצעות שלי כנראה לא היו מספיק מפתות".



עיקרי הרפורמה מדברים על הוספת סמכויות לוועדות המקומיות על חשבון הוועדות המחוזיות, מה דעתך על כך?



"הוספת סמכויות לוועדות המקומיות תאפשר להן לקבל החלטות שעד היום לא היו בסמכותן. התוכנית מאפשרת, למשל, להוסיף זכויות בנייה בשיעור של 50% בתוכניות מסוימות. אני לא אומרת שתהיה שחיתות, אבל בהחלט עשוי להיות מצב שיינתנו הטבות ליזמים בסדר גודל שלא היה קודם. לנבחרי הציבור יש אג'נדה, הם נבחרים לכמה שנים ומחויבים לבוחרים שלהם. כאשר המערכת פועלת בעיקר על ידי נבחרי ציבור, וזה מה שיקרה כאן, אי אפשר להגיד שיש בה איזונים ובלמים".



איך זה עשוי להשפיע על השטחים הפתוחים, הציבוריים?



"נכון להיום המערכת היא היררכית, כאשר יש תוכניות ארציות המתייחסות לגנים לאומיים ושמורות טבע ונוף, ותוכניות מתאר מחוזיות שעיקרן לשמור על השטחים הירוקים ולהפוך אותם לאזורי נופש ופנאי לכל עם ישראל. כאלו הן התוכניות לשימור בקעת הנדיב, סביבות נחל הירקון ונחל איילון. כעת, הרפורמה מכניסה סעיף שמאפשר לבטל תוכניות מחוזיות תוך שנתיים מיום אישורן ולשנות ייעוד שטחים, בין השאר, לתשתיות ולמטרות אחרות".



בכל אופן, הרפורמה עדיין לא אושרה וניתן עדיין לשנותה, בין השאר, על ידי הגשת התנגדויות. אז על מה המהומה?



"הרפורמה המוצעת כוללת 240 סעיפים. היא כל כך מורכבת עד שזו תהיה יומרה מצדי להגיד שאני בקיאה בכל פרטיה. אנשים עמלים ללמוד אותה וקשה מאוד להיכנס לכל המבוכים שבה. יוזמי הרפורמה ממלאים עמודים רבים עם עשרות הגדרות, מועדים ולוחות זמנים חדשים, מקימים ועדות לפה ולשם וממציאים מונחים חדשים. הבעיה היא שמערכת התכנון הנוכחית המדולדלת בכוח אדם תצטרך להתכונן זמן רב לחוק החדש וכאן יהיה הבלגאן והכאוס.



"הרפורמה מאפשרת, למשל, קידום תוכניות במוסדות התכנון מבלי שמונו כל אנשי המקצוע. בנוסף, אם עד עכשיו חלק מהמינויים היו בסמכות מוסדות מקצועיים כמו הטכניון, כעת המינויים ייעשו על ידי שר הפנים. לכן אי אפשר שלא לחשוש שחלק מהמינויים יהיו פוליטיים", אומרת רצ'בסקי.



"הרפורמה גם מכניסה סעיף שאוסר את הקלטת הפרוטוקולים של הדיונים הפנימיים וכך מונע שקיפות. לא רק זאת, היא כוללת רשימה ארוכה מאוד של ועדות חדשות, כאשר רק לעשות לוגיסטיקה ולמנות חברים, אנשי מקצוע בלתי תלויים כאדריכלים, גיאוגרפים ומתכננים ולבדוק את ניגוד העניינים שלהם ולמצוא להם מזכירים ואולמות ייקח לא מעט שנים. זה מכניס את כל המערכת, שעובדת כיום בחסר, להפסיק לעבוד וללמוד את החוק החדש. בעבר, כאשר ביקשו למנות אנשי מקצוע בלתי תלויים, התהליך לקח שנתיים ומתוך 130 מועמדים שהתנדבו, מונו לבסוף רק 23".



מה קורה במדינות המערב?



"עוד לא הגענו למצב של העולם הנאור בכל הקשור לשיתוף הציבור. ואולם בכל זאת יש כמה דברים שהטמענו במהלך השנים בהתייחס לשמירה על הריאות הירוקות והשטחים הציבוריים. ברפורמה, כפי שהיא מוצעת כיום, אנו עשויים להפסיד הרבה הישגים ולהידרדר למצב שכיום הוא נחלתן של מדינות מתפתחות. גם בבלגיה ובהולנד לא מקימים גורד שחקים בתוך שנה וגם לא בתוך שנתיים. אולי בסין זה קורה. אני חברה בארגונים בינלאומיים ומקצועיים חשובים ביותר, הייתי סגנית נשיא באחד מהם, הרציתי ב-oecd כשליחת הממשלה ואני יכולה להגיד שקיים יחס של הערכה וכבוד לתכנון בישראל. אני מקווה מאוד שמקדמי הרפורמה יתעשתו ויבינו שחלק מהדברים מביאים כליה על עבודה שהושקעה שנים רבות".



שינויים בדלת האחורית



כבר נעשו ניסיונות בעבר לשנות את חוק התכנון והבנייה?



"כמעט כל ממשלה בתחילת כהונתה יוצאת בהכרזה כזו. בפועל הדברים לא פשוטים. הרפורמה הנוכחית לקחה ניירות שונים ואיחדה את כולם לחוק גרנדיוזי אחד. למה לא מונה אחרי ראש מינהל תכנון? שר הפנים בתקופתי היה אלי ישי, שקידם רעיון שראש המינהל לא יהיה מתכנן בהכשרתו, אלא כל גורם אדמיניסטרטיבי אחר. הרעיון לא צלח, ושנתיים לאחר פרישתי מונה אברהם פורז לשר הפנים שאייש את התפקיד במתכונתו החוקית. כעת, כשמסתכלים על הגדרות החוק החדש, כתוב בפירוש שראש מינהל תכנון לא חייב להיות בעל הכשרה מקצועית בתכנון ובבנייה. הוא יוכל להיות עו"ד מוצלח או כל פקיד אחר. בהחלט קיימת כוונה לשנות את המעמד המקצועי של התפקיד הכי חזק במשרד הפנים בדלת האחורית".



מדוע הממשלה כל כך להוטה לבצע את הרפורמה?



"הממשלה הזו התחייבה לפני שנבחרה לבצע רפורמות ולזרז את הליכי התכנון והבנייה. זה לגיטימי לגמרי שהממשלה תרצה שהמדינה והכלכלה יתפתחו ושיהיו עסקות מכניסות כסף, אבל כל זה חייב להיעשות תוך שמירה על זכויות הציבור ועל איזונים ובלמים. הרפורמה, כפי שהיא מוצעת כיום, עשויה להשפיע באופן משמעותי על שלטון החוק ועל שוק הנדל"ן, ובטווח הרחוק לפגוע בילדינו ולגרום למצב שהם אולי ירצו לברוח מכאן למקום אחר".