>> "העליות בשוקי ההון בעולם יצרו תחושה כאילו המשבר הכלכלי תם ומעתה צפויה ירידה חדה בהיקף הקריסות של חברות בעולם, אבל המציאות הפוכה" - כך אמר ל-themarker דוד מילגרום, מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח אשראי, בססח.
לפי תחזית בססח, ב-2010 צפוי גידול של כ-2% בקריסות של חברות בעולם. מילגרום: "מספר החברות שיקרסו במדינות היעד המרכזיות של היצואנים הישראלים יזנק בשיעור של עד 15%, לאחר שב-2009 חל גידול של 32% במספר הקריסות בעולם".
לדברי מילגרום, "כל מי שנמצא באופוריה וחושב שאם שוק ההון התאושש זה סימן שיצאנו מהמשבר, או שנצא ממנו ב-2010, טועה טעות מרה. אנחנו עדיין רואים היקפים גדולים מאוד של קריסות ב-2010, וזה התרחיש האופטימי. התרחיש האופטימי פחות הוא שעם החרפת הקשיים בכמה מדינות באירופה שלא יוכלו לעמוד בהחזר חובות - כמו יוון, ספרד ואיטליה - ייווצר כדור שלג שיכניס את העולם לסחרור חדש, ומגמת הקריסות של חברות תהיה חזקה מאוד".
מילגרום מבהיר כי מבחינת היצואנים הישראלים, הרמה הגבוהה של קריסות הצפויה ב-2010 היא תמרור אזהרה - לא כל עסקת יצוא חדשה כדאית. לדבריו, המשך המצב המשברי מהווה הכבדה נוספת על היצואן הישראלי, לצד שער החליפין הנמוך של השקל מול הדולר ורמת ביקושים נמוכה בהשוואה לתקופה שלפני המשבר.
התחזית מתבססת על נתונים שצוברת חברת יולר הרמס, מבעלי בססח לצד הראל השקעות וביטוח חקלאי, המבטחת עסקות יצוא בכ-800 מיליארד יורו בשנה ולצורך זה עוקבת אחר יציבות חברות מייבאות. נתונים אלה עוברים ניתוח בבססח בישראל, המבטחת עסקות ביותר מ-12 מיליארד דולר בשנה.
"ליולר הרמס יכולת לגבש פרספקטיבה לגבי יציבות חברות ומגזרים לפי פיגורים בתשלומים", אמר מילגרום. "התחזית בנויה על מודל שפותח בחברה, המתרגם שינויים ברמת האבטלה, בצמיחה, בסחר החוץ ובאינפלציה לקריסות של חברות. המודל עובד בדרך כלל בהצלחה רבה מ-1997".
"אנחנו נמצאים ברמה הגבוהה ביותר אי פעם של היקף הקריסות", אמר מילגרום. "בשנתיים האחרונות הגענו לגידול עצום של כ-80% במספרן לעומת 2007. לכולם נדמה, שהמשבר עבר ושאנחנו צפויים לרדת לרמות נורמליות. אבל, הנתונים מראים שאנחנו עדיין ברמה גבוהה מאוד של קריסות.
"כשבוחנים את ארצות היעד העיקריות של היצואנים הישראלים יוצא, שבפרופיל היצוא הישראלי, יש רמה 10%-15% של המשך עלייה בקריסות של חברות", אומר מילגרום. "המודלים מראים שאם המגמה החיובית בעולם תימשך, ב-2011 צפויה ירידה במספרן של הקריסות".
למה לא רואים עדיין ירידה בהיקף הקריסות של חברות?
"אפקט הזמן מאוד מכביד על חברות שנמצאות במצב גבולי. חברות נותרו ללא אוויר והבנקים פחות סובלניים עכשיו. הם אומרים ללקוח 'חלפה שנה וחצי ואתה מספר לנו סיפורים, כשצריכה להיות התאוששות בעולם, ואתה צריך להיות במצב יותר טוב?'. ואז הם סוגרים את הברזים".
מה זה אומר מבחינת היצואנים?
"אני לא מקנא ביצואנים הישראלים, צפויה להם שנה מאוד קשה. הם צריכים להתמודד עם שער חליפין לא נוח, ביקושים שגדלו אבל לא חזרו למה שהיה ערב המשבר ובנוסף עם לקוחות שקשה להם לשלם, ושחלקם לא משלם - או כי הם חדלי פירעון או כי הבנקים לוחצים אותם ואז לא משלמים לספקים. לכן זו שנה מאוד לא קלה ליצואנים".
איך זה מסתדר עם הצפי של ארגון המדינות המפותחות (oecd) לעלייה של 7% ביצוא הישראלי ב-2010?
"תחזית oecd סבירה מאוד. צריך להבין את זה לטווח הארוך. ראינו איך היצוא ברבעון הראשון של 2009 יורד ב-30%. כמובן שגם אחרי ירידה כזו העולם לא נעצר. ניקו מלאים ובגלל שהעולם ממשיך להתקיים, חידשו הזמנות. 7% זה סביר אבל לא מביא לרמת היצוא הישראלי לפני המשבר. יהיה פער ואולי בסוף השנה נגיע לרמה שהיתה ערב המשבר.
אתם מוכרים את הביטחון שהלקוחות ישלמו. אתה לא מדבר מפוזיציה?
"אני לא בא ואומר 'חברים, אתם חייבים לבטח אשראי אחרת יתמוטט עליכם עולמכם'. אנחנו מציגים נתונים על מספר פשיטות הרגל וסיכוני האשראי כתוצאה מכך. כל אחד יכול לשקול אם לגדר את הסיכונים ואיך. דבר נוסף, המספרים הללו מבטאים גידול במספר הקריסות, לא את עוצמתן. במשבר האחרון ראינו, שדוקא חברות גדולות קרסו, כמו נורטל וג'נרל מוטורס, והותירו נזקים של מיליארדי דולרים.
"את הכתובת של הנפילות הללו ראינו על הקיר. היו יצואנים ישראלים, שהתרענו בפניהם שצריך לצמצם חשיפה מול החברות הללו, לקחת ביטחונות ולהיערך למצב שיקרסו. עם נורטל לא היה לנו קל. היו כמה יצואנים שראו בה לקוח מרכזי שהגדיל את היקף הרכישות מהם. אמרנו שהחברה עומדת לפשוט רגל תוך כמה שבועות. הן לא האמינו לנו כל כך, אבל נזהרו וזה היה מזל".
מהן ההצעות ליצואנים ישראלים?
"אני מציע להם, ראשית, להיות מודעים לסיכונים. יש נטייה חשובה מאוד להגדיל מכירות. אבל אנחנו רואים את תופעת 'הלקוח הנודד'. מישהו באירופה, שהגיע למצב שהוא מתקשה לשלם לספקים אירופים, מכיוון שחברות ביטוח האשראי הפסיקו לכסות אותו, מחפש ספק שימכור לו באשראי פתוח חדש ומוצא את היצואן הישראלי. הישראלי אומר 'איזה יופי, יש לי לקוח חדש'. אנחנו מנתחים ולא פעם רואים שזה מישהו עם פיגורים בתשלומים. צריכים להיות מודעים מאוד לסיכון האשראי, לנתח היטב עם חברות מידע ולבחון אפשרות לגדר סיכונים באמצעות ביטוחי סחר חוץ".
-
ביטוח אשראי
חברות ביטוח אשראי כמו בססח מוכרות ביטוח שמפצה יצואן על נזק שעלול להיגרם לו אם לקוח שלו בחו"ל לא ישלם, כתוצאה מקושי כלכלי, חדלות פירעון או אירוע פוליטי
"מספר פשיטות הרגל במדינות שישראל מייצאת אליהן יזנק השנה ב-15%"
מאת אורה קורן
28.2.2010 / 7:51