פיננסים - טיפים ועצות בנושאי כספים, קרנות וביטוח

שמחה לאידם של הבנקים



אין דבר משמח יותר משמחה לאידם של הבנקים,
ואכן הפחתת הריבית ב-2% מספקת ללקוחות
סיבה טובה לכך. זה כמובן לא ישפר במאומה
את המצב של אותם לקוחות, אך גם שמחה לאיד
אינה עניין של מה בכך בימים אלה.



הבנקים אינם נוהגים לשלם ללקוחותיהם ריביות
זכות על יתרות זכות בחשבונות העובר ושב
(עו"ש). יחידי הסגולה הנהנים מריביות זכות
על יתרות כאלה הם לקוחות עסקיים גדולים או
לקוחות פרטיים הנחשבים איכותיים במיוחד.

מקבלי משכורת מן היישוב ומשקי הבית אינם נהנים מריבית זו. נהפוך הוא.
במקרה שלהם הבנק הוא שנהנה. הבנק משקיע עודפים אלה בפיקדונות יומיים
בבנק ישראל, וזוכה לקבל ממנו ריבית. על פי הערכות הבנקים, סך היתרות
המצרפי בחשבונות העו"ש מגיע בממוצע לכ-10 מיליארד שקל. חשבון פשוט
מעלה שכל 1% על סכום זה שווה 100 מיליון שקל במונחים שנתיים.



לפיכך, הורדת הריבית ב-2% לפני שבועיים, מקטינה את רווח הבנקים מיתרות
הזכות בעו"ש בכ-200 מיליון שקל במונחים שנתיים. מדובר ב-200 מיליון
שקל שהבנקים היו אמורים להרוויח רק על השקעת יתרות הזכות שלקוחותיהם
לא טרחו להפקיד באפיק כלשהו. הבנקים ימצאו, מן הסתם, את הדרך לפצות
את עצמם על הפסד זה, אם באמצעות ייקור עמלות ואם באמצעות המצאת עמלות
חדשות.



בנק המזרחי הכריז השבוע על שירות חדש בשם "עו"ש חכם", המאפשר ללקוחות
בעלי שכר נטו של 15 אלף שקל ליהנות מריבית זכות על יתרות בעו"ש. בכל
פעם שהחשבון יהיה בזכות, הבנק ירכוש עבור הלקוח מק"מ. כאשר החשבון
יהיה ביתרה שלילית, הבנק ימכור מק"מ ויאפס את החשבון. הבעיה היא
שסידור זה מיועד לבעלי הכנסה גבוהה בלבד. יש לקוות שהבנק יפנה בעתיד
לקהל יעד רחב יותר.



יושבי קרנות



הריביות הנמוכות בפיקדונות השקליים מטות את נכסי הציבור לאלטרנטיבות
אחרות ובראשן קרנות הנאמנות. בשבוע האחרון ניתן היה לזהות מגמה של
הסטת כספים מפיקדונות שקליים לאפיקים אחרים, למשל לאפיקי מניות.
הכניסה לשוק המניות בעיתוי הנוכחי נראית כמו ברירת מחדל.



כך למשל, לפי ריביות הטבלה (התעריפון הרשמי) שמפרסמים הבנקים, ריבית
הזכות לפיקדון של עד 10,000 שקל לחצי שנה הגיע בבנק לאומי ל-0%.
הריבית שמשלם בנק הפועלים לפיקדון דומה הגיע ל-0.4%. כלומר, פיקדון
בסך 10,000 שקל יניב 20 שקל בסוף התקופה. פיקדון של 100 אלף שקל למשך
חצי שנה בפועלים יניב ריבית של 0.6%, כלומר 300 שקל.



בפועל, משלמים הבנקים ריביות גבוהות מאלה הנקובות בטבלה הרשמית. בעיקר
כשמדובר בלקוחות טובים. אך גם כך אטרקטיוויות ההשקעה בפיקדונות
שקליים נחלשה, ולכן הציבור מחפש אפיקים אחרים.



נראה כי המפקידים מזהים את קרנות הנאמנות כאחת האלטרנטיבות הראויות.
מיום ההודעה על הורדת הריבית ועד סוף דצמבר, גייסו קרנות הנאמנות 4
מיליארד שקל. ביומיים הראשונים של ינואר הגיעו הגיוסים ל-2 מיליארד
שקל. סך נכסי הקרנות היו בתחילת דצמבר 55.4 מיליארד שקל, והגיעו בסוף
דצמבר ל-62.2 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של כ-7.6 מיליארד שקל בערך
הקרנות בחודש אחד. חלק מהגידול נובע מכניסת כספים חדשים, וחלק מעליית
ערך הנכסים בשווקים השונים.



שי ברק, מנכ"ל אילנות דיסקונט, אמר כי 70% מהגיוסים היו בשבוע האחרון
של דצמבר בשל ההודעה על הורדת הריבית. לדבריו, התפלגות הגיוסים בשבוע
האחרון היתה:33% לקרנות המתמחות במט"ח; 51% לקרנות המתמחות באג"ח
מדינה ואג"ח כלליות; כ-17% לקרנות מנייתיות. בקרנות השקליות היו
פידיונות של כ-1.4 מיליארד שקל בתקופה זו. להערכתו מרבית הפידיונות
עברו לקרנות האחרות שהוזכרו. כמו כן, נרשמו גיוסים נמוכים לקרנות
שקליות המתמחות בטווח הקצר יותר.



זרות לא מבוטחת



במסגרת המדיניות הממשלתית למאבק באבטלה, החל בימים אלה מבצע גירוש
עובדים זרים בלתי חוקיים. לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
בישראל כ-200 אלף עובדים זרים מחציתם בלתי חוקיים.



לפני חודשיים פורסם צו המרחיב את שירותי סל הבריאות לעובדים זרים,
ומחייב את המעסיקים לבטח אותם ללא קשר למצבם החוקי. כמו כן הורחב סל
הבריאות שזכאים עובדים אלה לקבל, וכיום הוא זהה כמעט לחלוטין לסל
הבריאות של תושב ישראל כדת וכדין.



הצו החדש אמנם הרחיב את השירותים הניתנים לעובדים הזרים בהתאם לסל
הבריאות, אך חובת המעסיקים לבטח את העובדים יצרה בעיה: אדם פרטי
המעסיק עובד ניקיון יום בשבוע חייב לשלם עבורו ביטוח בריאות. לא
סביר, אומרים בענף, כי מעסיק המשלם לעובד 500 שקל בחודש, יבטח אותו
בכ-200 שקל בחודש.



כמו כן עלולה להיווצר בעיה בכך שלעובד של כמה מעסיקים יהיו כמה
ביטוחים. הפתרון יכול להיות שכל המעסיקים יבטחו את העובד במשותף. אך
הדבר דורש שיתוף פעולה, ותחלופת המעסיקים מקשה על העניין.



בענף הביטוח מעלים פתרון נוסף. העובד ירכוש בעצמו פוליסת ביטוח בחברת
ביטוח. הוא יבקש מכל מעסיק שיוסיף למשכורתו החודשית את הסכום היחסי
הרלוונטי, כלומר בהתאם למספר ימי העבודה שלו אצל אותו מעסיק.



סוכנות הביטוח דווידוף וחברת הביטוח שילוח מקבוצת הראל, השיקו עם מתן
הצו החדש, פוליסות ביטוח מתאימות.



באחרונה השיקה גם חברת איילון פוליסת ביטוח דומה. עלות הפוליסה של
איילון היא 2.2-1.5 דולר ליום, בהתאם לרמת סיכון התעסוקה של העובד
הזר, ותק בעבודה ומדינת המוצא שלו. המחיר של דוידוף הוא 1.8-1.6 דולר
ליום. הראל גובה 1.87-1.65 דולר ליום.