באפט במכתב השנתי למשקיעים: "אם משהו יקרה לברקשייר - זו תהיה אשמתי"

>> "בעיני, דירקטוריון של מוסד פיננסי ענקי בוגד בתפקידו אם אינו מתעקש שהמנכ"ל יישא באחריות מלאה לניהול הסיכונים" - כך כתב שלשום המשקיע המיליארדר וורן באפט, יו"ר חברת האחזקות ברקשייר התאוויי, במכתב השנתי שלו לבעלי המניות.

במכתב תקף באפט בחריפות את המנכ"לים והדירקטורים של המוסדות הפיננסיים שנפגעו במהלך המשבר, אך לא הודחו מתפקידם או לא סבלו מהשלכות התנהלותם הכושלת: "אם המנכ"ל אינו מסוגל להתמודד עם דרישות התפקיד, הוא צריך לחפש משרה אחרת. אם הוא נכשל, והממשלה נאלצת לספק לחברה שלו ערבויות או מימון, ההשלכות הפיננסיות עבורו ועבור הדירקטוריון שלו צריכות להיות חמורות".



באפט, שמשכורתו מסתכמת ב-100 אלף דולר בשנה זה עשרות שנים, גם תקף את המשכורות המנופחות של בכירי המגזר הפיננסי. "המנכ"לים והדירקטורים של החברות הכושלות יצאו ברובם ללא פגע", כתב. "ההון שלהם אולי פחת בשל האסונות להם היו אחראים, אך הם עדיין חיים חיי פאר. ההתנהגות של אותם מנכ"לים ודירקטורים צריכה להשתנות. אם המוסדות שהם מנהלים והמדינה שבה הם פועלים נפגעו בעקבות חוסר האחריות שלהם, עליהם לשלם מחיר כבד. המנכ"לים, במקרים רבים, נהנו מגזרים פיננסיים גדולים מדי, וכעת יש להפעיל גם מקלות משמעותיים כלפיהם".



עוד כתב באפט: "בעלי המניות הם לא אלה שחיבלו בפעילותן של חברות הפיננסים הגדולות במדינה, אך הם אלה שנשאו בנטל, כש-90% או יותר משווי אחזקותיהם נמחקו ברוב המקרים של קריסה. בסך הכל, הם הפסידו יותר מ-500 מיליארד דולר רק בארבע הקריסות הגדולות ביותר של השנתיים האחרונות. לומר שהם חולצו הוא לעשות צחוק מהמונח חילוץ".



בין היתר פירט באפט במכתב השנתי את פילוסופיית ההשקעות של החברה, את ביצועיה בשנת 2009 ואת תחזיותיו לשנה הקרובה. בשבת דיווחה ברקשייר התאוויי על זינוק של 61% ברווחיה השנתיים, הודות להשקעותיה בשוק הנגזרים ועל רקע זינוק של כ-2,600% ברווחיה ברבעון הרביעי של 2009, שבו רשמה רווח של 3.06 מיליארד דולר. השווי המאזני של ברקשייר, המדד החביב על באפט עצמו להערכת הצלחת החברה, זינק ב-2009 ב-21.8 מיליארד דולר - הקפיצה השנתית החדה מעולם.



עם זאת, במונחי שווי מאזני למניה, עלה השווי המאזני ב-2009 ב-19.8% ל-84,487 דולר למניה, לעומת 70,530 דולר בסוף 2008 - פחות מעלייה של 26.5% שרשם מדד המניות 500 s&p בשנה שעברה. זו השנה השביעית בלבד מאז השתלט באפט על ברקשייר ב-1965 שהצמיחה בשווי המאזני של החברה נמוכה מעלייתו של מדד 500 s&p. מאז 1962 עלתה ברקשייר בממוצע ב-20.3% מדי שנה לעומת תשואה שנתית ממוצעת של 9.3% של מדד 500 s&p.



מרבית המכתב השנתי הוקדשה להצגת פעילות החברה בפני המשקיעים החדשים הרבים שנוספו באחרונה בעקבות פיצול מניות החברה ורכישת מפעילת הרכבות ברלינגטון נורתרן סנטה פה (bnsf) - הרכישה הגדולה בתולדותיה. פרשנים ציינו כי הנימה העולה מהמכתב הרבה פחות עגומה ופסימית מזו של המכתב של שנה שעברה, וכי באפט ביקש לנצל את המכתב כדי להסביר לבעלי המניות החדשים את העקרונות שעל פיהם הוא מנהל את ברקשייר זה כמעט מחצית מאה שנים. "ברקשייר דבקה בעקרונות הללו זה עשרות שנים, ותמשיך לעשות זאת גם זמן רב אחרי שאסתלק", ציין.



"ההגנה שלנו טובה מההתקפה"



לדברי באפט, אף כי ברקשייר היכתה את ביצועיו של מדד 500 s&p מאז תחילתו של המשבר הפיננסי - "ההגנה שלנו הייתה טובה מההתקפה שלנו, והדבר צפוי להימשך. בשנה שעברה סיפרנו לכם על התנאים יוצאי הדופן שהיו קיימים בשוקי האג"ח הקונצרניות והמוניציפליות, ושניירות הערך האלה היו זולים באופן מגוחך לעומת האג"ח הממשלתיות של ארה"ב. גיבינו עמדה זו באמצעות כמה רכישות, אך הייתי צריך לעשות הרבה, הרבה יותר. הזדמנויות גדולות מגיעות רק לעיתים נדירות, וכשיורד גשם של זהב צריך להצטייד בדלי, לא אצבעון. החיסרון הגדול שלנו הוא שהיתרון שהיה לנו בביצועים התכווץ באופן דרמטי ככל שהפכנו לגדולים יותר, ומגמה בלתי נעימה זו עתידה בוודאי להימשך".



בנוסף התייחס באפט לרכישות עתידיות שעשויה ברקשייר לבצע. "צ'רלי (מאנגר - סגן יו"ר ברקשייר - א.ש) ואני נמנעים מעסקים שאיננו מסוגלים להעריך את עתידם, לא משנה כמה המוצרים שלהם מלהיבים", כתב. "בברקשייר אנחנו דבקים לעסקים שניתן לצפות ברמת ודאות סבירה את רווחיהם עשרות שנים קדימה. וגם אז, אנחנו מבצעים הרבה טעויות".



באפט עסק במכתב גם בביצוע השקעות במהלך תקופת המשבר הכלכלי. "לעולם לא נהיה תלויים בנדיבות של זרים. ברקשייר לעולם לא בונה על כך שהיא תהיה גדולה מכדי ליפול", כתב. "כאשר המערכת הפיננסית חטפה דום לב בספטמבר 2008, ברקשייר היתה בצד שסיפק נזילות והון למערכת, לא בצד שהתחנן לה. בשיאו של המשבר הזרמנו 15.5 מיליארד דולר לעולם העסקים אשר אחרת היה יכול לפנות רק לממשל הפדרלי לעזרה".



"ישקר תרשום שיאים"



במכתבו שיבח באפט שניים מיורשיו הפוטנציאליים, מנכ"ל גייקו, טוני נייסלי, ומנכ"ל חטיבת ביטוח המשנה של ברקשייר, אג'יט ג'יין. "טוני הצטרף לחברה בגיל 18. היום, בגיל 66, טוני עדיין רוקד אל המשרד בכל יום, כפי שאני עושה בגיל 79. שנינו ברי מזל, משום שאנחנו עובדים בעסק שאנחנו אוהבים. התלהבתי בנוגע לגייקו כשביקרתי לראשונה במטה החברה בינואר 1951, כסטודנט בן 20, והודות לטוני אני אפילו יותר נרגש כיום", כתב באפט. על ג'יין, אמר באפט כי "במשך השנים הוא בנה את החטיבה לענקית יחידה במינה בעולם הביטוח, כשהצוות שלו מונה 30 איש בלבד. אם אני, צ'רלי (מאנגר) ואג'יט אי פעם נהיה בספינה טובעת, ותוכלו להציל רק אחד מאתנו, הצילו את אג'יט".



על ישקר הישראלית, שבה רכשה ברקשייר נתח של 80% מהמניות ממשפחת ורטהיימר תמורת ארבעה מיליארד דולר ב-2006, כתב באפט: "שום דבר לא עוצר את ישקר - לא מלחמות, מיתון או מתחרים. לשתי המתחרות הגדולות שלה היתה שנה קשה מאוד, שבה פעלו בהפסד. אף כי תוצאותיה של ישקר ירדו באופן משמעותי ב-2009 לעומת 2008, החברה דיווחה על רווחים. כשפעילות הייצור תתאושש, ישקר תרשום שיאים חדשים. צוות ההנהלה המדהים שלה - איתן ורטהיימר, יעקב הרפז ודני גולדמן - ידאג לכך".



אמנם באפט לא סיפק במכתבו לבעלי המניות של ברקשייר תחזיות בנוגע לכלכלת ארה"ב, אך התייחס למצבו של שוק הדיור האמריקאי כשאמר כי "בתוך כשנה, הבעיות בשוק הדיור צריכות להיות בחלקן הגדול מאחורינו, למעט בתים יקרים ובתים באזורים שבהם המלאי גדול מדי. המחירים יהיו נמוכים בהרבה מרמתם בתקופת הבועה, אך עבור כל מוכר או בנק שייפגעו יהיה קונה שירוויח. משפחות רבות שלא יכלו להרשות לעצמן לקנות בית לפני שנים אחדות יוכלו כעת לעשות זאת, לאחר פקיעת הבועה". באפט ציין כי התאוששות בשוק הדיור תיטיב עם כמה חברות של ברקשייר החשופות במיוחד לשוק הדיור, כמו יצרנית הצבע בנג'מין מור ויצרנית השטחים שו אינדסטריז.



"נכנסו ל-2008 עם קופת מזומנים של 44 מיליארד דולר, ומאז רשמו גם רווחים תפעוליים של 17 מיליארד דולר", כתב באפט. "עם זאת, בסוף 2009 קופת המזומנים שלנו הצטמצמה ל-30.6 מיליארד דולר, כאשר 8 מיליארד דולר מתוכם יופנו לרכישת bnsf. עשינו שימוש בהמון כסף במהלך התוהו ובוהו של השנתיים האחרונות. זו היתה תקופה אידיאלית למשקיעים. אווירה של פחד היא ידידתו הטובה ביותר של המשקיע, ואלה שמשקיעים רק כשהפרשנים חיוביים משלמים מחיר כבד על תחושת הביטחון חסרת המשמעות שלהם. בסופו של דבר, מה שחשוב בעסקים הוא כמה אתה משלם על חברה, ומה שהחברה הזאת מרוויחה בעשור או שניים הבאים".



במסגרת דו"חותיה הכספיים דיווחה ברקשייר גם על הגדלת אחזקותיה ביצרנית התרופות סנופי-אוונטיס ובענקית הקמעונות הבריטית טקסו. ברקשייר הגדילה את אחזקותיה בסנופי-אוונטיס ב-14% ל-1.9% ממניות החברה, ואת החזקותיה בטסקו ב-3.1% ל-3% ממניות החברה.



כמו כן התייחס באפט להשקעותיה של ברקשייר בשוק הנגזרים, שעוררו חששות בקרב המשקיעים במהלך המשבר הכלכלי והסבו לה הפסדים של 1.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2009, שגררו אותה להפסד רבעוני ראשון מאז 2001. במכתב למשקיעים הוא ציין כי החברה רשמה מאז שלושה רבעוניים רווחיים על השקעותיה בנגזרים - רווח של 2.35 מיליארד דולר ברבעון השני, רווח של 1.73 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ורווח של 1.05 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2009.



"נ.ב. בואו ברכבת"



"אנחנו שמחים שיש ברשותנו את חוזי הנגזרים שלנו", כתב. "עד כה הם הניבו לנו רווחים משמעותיים, ואנו צופים כי הם ימשיכו להניב לנו רווחים נוספים עד שיפוגו. במשך זמן רב השקענו בנגזרים שצ'רלי ואני חושבים שהם זולים מדי, בדיוק כפי שאנחנו משקיעים במניות ואג"ח זולות, ואכן דיווחנו לכם לראשונה על אחזקותינו בחוזים כאלה בתחילת 1998.



"הסכנות שחוזי נגזרים מציבים הן לרוכשיהם והן לחברה כולה - סכנות שמהן הזהרנו במשך זמן רב, ושעשויות להיות הרסניות - עולות כאשר החוזים האלה משמשים לצורכי מינוף. בברקשייר מעולם לא קרה דבר כזה, ולעולם לא יקרה. זו העבודה שלי לדאוג שברקשייר תתרחק מבעיות כאלה, והן אני והן צ'רלי מאמינים שמנכ"ל לא צריך להאציל את ניהול הסיכונים. זה פשוט חשוב מדי. בברקשייר אני יוזם ומפקח על כל חוזה נגזרים שברשותנו, למעט החוזים שברשות כמה מחטיבותינו וקשורים לפעילותן. אם ברקשייר אי פעם תיקלע לצרה זו תהיה אשמתי המלאה, ולא בגלל שיפוט לקוי של ועדת סיכונים או סמנכ"ל לניהול סיכונים".



בסיום מכתבו הזמין באפט את בעלי המניות של ברקשייר לאסיפה השנתית של בעלי המניות, שתיערך במאי. בהתייחסו לרכישת bnsf, אותה רכשה באפט תמורת 34 מיליארד דולר, בנוסף לחובות בסך 10 מיליארד דולר, כתב באפט לבעלי המניות: "נ.ב. בואו ברכבת".



באפט מודה בכישלון ההשקעה בנטג'טס: "איכזבתי אתכם"



>> לא לחינם קרוי וורן באפט "האורקל מאומהה". משקיעים רבים בכל העולם עוקבים אחר פעולותיו בדריכות, והוא נהנה לחלוק את סודות הצלחתו. אולם גדולתו של באפט היא גם בהודאה בכישלונותיו. חברת המטוסים הפרטיים נטג'טס, ופעילות כרטיסי האשראי של חברת הביטוח גייקו, הן דוגמאות לכישלונות כאלה, אשר באפט התייחס אליו במכתבו למשקיעים.



באפט רכש את נטג'טס, אשר מאפשרת לעשירים ולחברות לחכור מטוסים פרטיים, ב-1998 תמחורת 725 מיליון דולר, לאחר שבמשך שלוש שנים היה בעצמו לקוח של החברה. באפט לא התערב בענייניה של נטג'טס ונתן לחטיבה להתנהל בכוחות עצמה, אך בשנה שעברה נהפכה החברה ל"בעיה גדולה עבור ברקשייר התאוויי", כתב באפט במכתב למשקיעים.



2009 היתה שנה קשה לנטג'טס, בעיקר בשל המשבר הכלכלי העולמי, אשר הוריד את הביקוש לחטיבת המטוסים. החטיבה פיטרה בתחילת השנה שעברה 300 איש, שהיו 5% מכוח האדם שלה. ברבעון הרביעי של 2009 רשמה חטיבת נטג'טס הפסד לפני מס של 180 מיליון דולר, מה שהביא את ההפסד השנתי שלה ל-711 מיליון דולר, בשל מחיקות ועלויות הקשורות לפיטורים. ב-2008, לשם השוואה, הרוויחה החטיבה 213 מיליון דולר.



"החוב של החברה זינק מ-102 מיליון דולר בעת הרכישה, ל-1.9 מיליארד דולר באפריל 2009", כתב באפט במכתב למשקיעים. "ללא עירבון של ברקשייר לחוב הזה, נטג'טס כבר מזמן היתה פושטת רגל. בוודאי איכזבתי אתכם כשנתתי לנג'טס להגיע למצב זה", הוסיף. אולם בנוגע לעתידה של נטג'טס, באפט אופטימי יותר. באוגוסט 2009 הוא מינה את יד ימינו, ומי שרבים רואים כממשיכו הפוטנציאלי כמנכ"ל החברה, דייוויד סוקול, לעמוד בראש החטיבה, ובמכתבו בסוף השבוע כתב כי סוקול "חילץ את החטיבה".



"נטג'טס עשויה לחזור לרווחיות ב-2010 בהנחה שלא תהיה הידרדרות נוספת בכלכלת ארה"ב או פעילות שלילית המכוונת כלפי בעליהם של מטוסים פרטיים", נאמר בהודעת ברקשייר, עם פרסום הדו"חות לרבעון הרביעי.



אם נטג'טס היא דוגמה לחטיבה שבה באפט לא התערב רבות במהלך השנים, חטיבת הביטוח גייקו היא דוגמה לחטיבה שלה מעורבותו של באפט אולי הזיקה. במכתב כינה באפט את הרעיון שלו להנפיק כרטיסי אשראי של גייקו "כישלון יקר מדי, שאת כולו אני יצרתי".



לדברי באפט, הוא העריך שהכרטיס ימשוך לקוחות עם אשראי טוב - אך טעה. פעילות כרטיסי האשראי של גייקו הניבה לחטיבה הפסד של 6.3 מיליון דולר. "מנהלי גייקו, אני חייב להדגיש, מעולם לא היו נלהבים בנוגע לרעיון שלי", כתב באפט. "הם הזהירו אותי שבמקום לקבל את הקרם דה לה קרם של לקוחות גייקו, אנחנו נקבל גם את ה... בואו נקרא להם 'לא קרם דה לה קרם'. אני רמזתי בעדינות שאני מבוגר יותר וחכם יותר. הייתי רק מבוגר יותר".



רונית דומקה