>> לפני כשלוש שנים נכתב כאן: "הנה הצעה לח"כים המדברים נגד הריכוזיות בשליטה במשק: קדמו חוק למיסוי דיווידנד המועבר בין חברות, כמו בארה"ב. ואולם ספק אם בעלי ההון צריכים לדאוג. הח"כים האלה יתלוננו ויצרצרו - אבל כנראה לא יעשו כלום". כיום הצרצורים נמשכים, אבל אולי הפוליטיקאים מעוניינים במצב הקיים, כדי שיהיה מישהו לנגחו וכך לצבור קולות.
ההצעה פשוטה וקלה ליישום. בארה"ב, דיווידנד שמעבירה חברה בת לחברה אם חייב במס (7%), אלא אם החברה האם מחזיקה 80% בחברה הבת. לעומת זאת, בישראל דיווידנד בין חברות פטור ממס. הפטור מאפשר לאדם בעל הון נתון לשלוט ביותר חברות בנות, כלומר באימפריה כלכלית גדולה יותר, מאשר היה כדאי לו לעשות אילו היה כאן חוק מס כמו בארה"ב.
בעל הון יכול להחזיק שליטה (51%) בחברה שמחזיקה 51% בחברות בנות, שמחזיקות 51% בחברות נכדות, וכן הלאה עם נינות ובנות נינות. אימפריה גדולה הבנויה כפירמידה. הנתח שבו מחזיק הציבור (49%) הוא למעשה חסר משמעות. בעל הפירמידה זקוק להשקעות הציבור בגלל שהונו שלו קטן ביחס לשווי האימפריה שבה הוא שולט. בפירמידה, כל שקל שמרוויחה חברה בתחתית יכול לעבור לחברה שמעליה כדיווידנד פטור ממס, וזה מועבר הלאה למעלה, עד שהוא מגיע לראש הפירמידה, פטור ממס.
לעומת זאת, בארה"ב הקפיטליסטית דולר דיווידנד מחברה בת ממוסה בכל מדרגה בפירמידה בדרכו למעלה. עד שהוא מגיע לראש הפירמידה, מקלפת ממנו הממשלה חלק ניכר כמס. לפיכך, מבנה פירמידה כפי שקיים בישראל אינו כדאי בארה"ב. שם, חברות מחזיקות בדרך כלל ב-100% בחברות בנות. אמנם בראשית המאה ה-20, כשדיווידנד בין חברות היה פטור ממס, היו בארה"ב קבוצות עסקיות עם שליטה מרוכזת בידי מעטים, כמו בישראל. ואולם ב-1935 יזם הנשיא תיאודור רוזוולט מיסוי של דיווידנד בין חברות שחיסל את תופעת חברות האחזקה הפירמידאליות.
אחזקה של 100% בחברות הבנות מצריכה הון רב יותר. אם שיטת המס האמריקאית תיושם בישראל, ייאלצו בעלי הפירמידות למכור כמה מהחברות שבבעלותם ולשתמש בתמורה להשלמת אחזקות של 80% או אף 100% בחברות הבנות שבהן הם מעוניינים להחזיק. כך, השליטה במשק הישראלי תתפזר בין משקיעים רבים יותר והריכוזיות תקטן.
הכותב הוא פרופסור לפיננסים באוניברסיטת ניו יורק
איך להקטין את הריכוזיות במשק
יעקב עמיהוד
1.3.2010 / 6:56