אגף התקציבים תמיד מתנגד, נתניהו לא צריך להקשיב לו

>> אגף התקציבים במשרד האוצר נוהג להתנגד באופן צפוי למדי לתוכניות שאינן מבית מדרשו. אחת מההתנגדויות הידועות היתה להקמת נתיבי איילון, שמוליכים כיום כ-750 אלף כלי רכב ו-200 רכבות מדי יום.

גם להרחבת פרויקט התפלת המים התנגד האוצר, מה שהביא את משק המים לסף קטסטרופה. כך גם נשמעת כיום ההתנגדות החריפה של האגף לתוכניות התשתיות של לשכת רה"מ. תוכנית זו כוללת שמונה פרויקטים של הרכבת, שאמורים לחבר את הנגב, הערבה והגליל למרכז, וכן סלילה והרחבה של כבישים ובהם הארכת כביש חוצה ישראל עד לקרית שמונה. התנגדות זו הובילה לקיצוץ חד בתוכנית הראשונית.



הצורך קיים: לפי דו"ח התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי, מדד יחסיות מקובל ואמין, ישראל ממוקמת במקום 47 בעולם באיכות תשתיות הכבישים. מיקום זה מעמיד את ישראל לאחר כל המדינות המפותחות ולאחר מספר גדול של מדינות מתפתחות. היעדר תשתיות יעילות המחברות בין המרכז לפריפריה אף גורם להגדלת הפערים הכלכליים והחברתיים. השכר הממוצע לשכיר בדרום נמוך בכ-28% מהשכר הממוצע לשכיר במרכז, כאשר המצב בצפון אף גרוע יותר, שם השכר הממוצע נמוך בכ-32% מהמרכז.



תוכנית שיפור התשתיות של לשכת ראש הממשלה נושאת עמה חזון יוצא דופן במדינה שבה התקציב נוהג לטפל רק בבעיות שכבר קרו. הפיאסקו במשק המים, במשק החשמל, במערך הנמלים ובמערכת החינוך מלמד אותנו שיש להיערך בתוכנית אסטרטגית ולא להמתין לדקה ה-90 - ואז לתפור פתרון רעוע שמטיל את המימון על אזרחי המדינה, דוגמת היטל הבצורת.



מטרתה המרכזית של תוכנית התשתיות היא אמנם לתת פתרון ארוך טווח לבעיית הפערים בין המרכז לפריפריה, אך יישומו בשנים הקרובות גם יכול לפתור את בעיית חוסר הוודאות אל מול התפתחות המשבר העולמי, שכן מדובר בהגדלת ביקושים משמעותית שתניע את גלגלי הצמיחה של המשק. לפי מחקר של בנק ישראל, כל השקעה של 8% במלאי התשתית מביא לצמיחה נוספת של 1% בתוצר, כך שתוכנית לשכת רה"מ בהיקף של 51 מיליארד - אמורה להביא לצמיחה נוספת של 1.25% תוצר, שהם יותר מ-30 אלף מועסקים ישירים נוספים.



תוכנית התשתיות תיתן דלק צמיחה איכותי לטווח המיידי ופירותיה יהיו רבי שנים. כפי שכביש 6 גרם לצמיחת אזורי התעשייה ביקנעם ובקרית גת, כך תקרב תוכנית התשתיות את הערבה, הנגב והגליל למרכז, תצמצם את הצפיפות במרכז, תגדיל את התעסוקה ורמת החיים של תושבי הפריפריות ותפסיק את מאזן ההגירה השלילית מהדרום ומהצפון.



במדינה מתוקנת היה משרד האוצר מצטרף לחזון ותורם את חלקו בגיבוש פתרונות מימון לתוכנית דוגמת שיתוף המגזר הפרטי והמוסדי ופריסה תקציבית. בישראל קוצץ חזון התוכנית וסביר להניח שהפערים בין הפריפריה למרכז יגדלו וילכו, כך שמחיר צמצומם בעתיד יהיה יקר הרבה יותר.



הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים