כך תיראה רשות התקשורת הישראלית

>> "זה לא ספין. דיברתי עם השר על זה כמה פעמים והוא השתכנע באמת שצריך להקים רשות תקשורת בישראל והוא דוחף את העניין קדימה", כך אמר בכיר המקורב לשר התקשורת. הבכיר מתייחס לכוונת שר התקשורת משה כחלון, להוביל לסגירה של משרד התקשורת ולהקמה של רשות תקשורת עצמאית שתחליף את המשרד. בסביבה הפוליטית הישראלית, מדובר במהלך אמיץ מאוד, שאם יתממש יפתיע את כל הציניקנים - שר בישראל מעדיף את האינטרס הציבורי, על פני האינטרס האישי והפוליטי. ללא ספק מהלך חריג ומעורר כבוד.



רשות תקשורת מקצועית היא הגוף המסדיר של תחום הטלקום והשידורים, תוך דגש על תכנון ארוך טווח ומדיניות עקבית ומקצועית, ללא השפעה פוליטית. מצב זה קיים ברוב מדינות העולם המפותח, שהבינו כבר לפני שנים כי אין מתפקידה של הממשלה לפקח על שוק עסקי כמו שוק התקשורת. בקרב אנשי התעשייה ואנשי המקצוע יש כבר קונצנזוס בנושא, אך עד כה גברו השיקולים הפוליטיים על המקצועיים. בשבוע שעבר פורסם כי השר כחלון הורה לאנשי המחלקה המשפטית לגבש תזכיר חוק במסגרתו ייסגר משרד התקשורת ותחתיו תוקם רשות עצמאית.

"עכשיו אלוהים הוא בפרטים", אמר גורם שלטוני בכיר ורמז כי רק צלילה לתוך פרטי החוק תוכל לחשוף אם מדובר ברפורמה אמיתית. מה יהיו הסמכויות של הרשות? מי ימנה את חבריה? כיצד יבוצע הפיקוח הציבורי? מה יהיה המבנה הארגוני שלה וכיצד תיבנה המסגרת התקציבית? לידי themarker הגיע מידע מתוך תזכיר החוק לגבי המתכונת המתגבשת, וכן פרטים לגבי הסוגיות שטרם נפתרו.



מה יהיו סמכויותיה של רשות התקשורת?



רשות התקשורת תהיה גוף רגולטורי אחד שירכז את כל הסמכויות בתחומי התקשורת והשידורים. הרשות תקבל לידיה את הסמכויות שיש כיום למשרד התקשורת בתחום הטלקום (סלולר, קווי, אינטרנט וכדומה), את הסמכויות שיש למועצת הכבלים והלווין לפיקוח על hot ו-yes ואת הסמכויות שיש כיום לרשות השנייה לפיקוח על רשת, קשת, ערוץ 10 והרדיו האזורי. בתזכיר החוק נכתב כי הרשות תשים נר לרגליה את קידום התחרות בענף התקשורת והדאגה לצרכן. אלה שני עקרונות מנחים שיובילו את פעילותה של הרשות.



איזה משרד ממשלתי יפקח על הרשות?



בעבר היה רעיון שרשות התקשורת תהיה תאגיד סטטוטורי חוץ ממשלתי, בדומה לרשות השנייה כיום. עם זאת, על פי תזכיר החוק המתגבש כעת רשות התקשורת תהיה גוף פנים ממשלתי, הדומה לרשות להגבלים עסקיים ולרשות לניירות ערך. רשות התקשורת תהיה כפופה לשר התמ"ת. עובדיה יהיו עובדי מדינה. במשרד התקשורת חושבים שמבנה כזה מאפשר איזונים ובלמים יותר נכונים לרשות.



מתי תקום הרשות?



כאמור, בימים אלה מגבש משרד התקשורת תזכיר חוק לרשות. זהו חוק מורכב וארוך שניסוחו יסתיים בעוד כמה שבועות. לאחר מכן תזכיר החוק יישלח למשרדי הממשלה השונים: האוצר, המשפטים וכן הלאה, בכדי שיגיבו להצעה ואולי יציעו שינויים. לאחר מכן יוגש הנוסח המתוקן לאישור ועדת השרים לחקיקה, כחוק ממשלתי, ואז יוגש לאישור בקריאה ראשונה בכנסת. החוק יידרש אישור של וועדת הכלכלה בכנסת.



רק אחרי הפרוצדורה הזו יעבור החוק בקריאות שנייה ושלישית וייהפך לעובדה. מרגע סיום אישור החוק ההערכה היא שייקח פרק זמן של עוד שנה עד שתתחיל לפעול רשות תקשורת במדינה. ההערכות הן כי כל התהליך ייארך שנה וחצי עד שנתיים.



מה יהיה המבנה הארגוני של הרשות?



בבסיסה תסתמך הרשות על מגוון רחב של אנשי מקצוע. מדובר במאסה העיקרית של עובדי הרשות, מומחים בתחום התדר, כלכלנים, עורכי דין ומומחים לתחום התוכן והשידורים. באותו ריבוע כמובן יהיו גם אנשי המינהלה של הרשות. כל הגוף הזה ינוהל על ידי מנכ"ל רשות התקשורת. מנכ"ל הרשות ידווח ויפעל מתחת לשתי המועצות הציבוריות, שהם כמו מועצות מנהלים במגזר הפרטי. מועצה אחת תיקרא מועצת התקשורת (או מועצת הטלקום) ומועצה שנייה תיקרא מועצת תכני השידור.



מה תפקידן של שתי המועצות?



אפשר לדמות את המועצות לשתי מועצות מנהלים (דירקטורים) שאליהן מדווח המנכ"ל. בראש כל מועצה יש יו"ר. שתי המועצות הן בהיררכיה שווה, אך נקבע שאם יש מחלוקת בין המועצות, תהיה מועצת הטלקום המחליטה, והיו"ר שלה הוא למעשה יו"ר רשות התקשורת. כדי ליצור נוכחות משמעותית גם לתחום התוכן, נקבע שיו"ר מועצת השידורים יהיה חבר במועצת התקשורת. כל מועצה תכלול בין שישה לעשרה חברים - חלקם פקידים וחלקם נבחרי ציבור.



כיצד ימונו חברי מועצות רשות התקשורת?



שאלת המינויים לרשות חשובה מאין כמוה - זו דרכם של הפוליטיקאים לחלק ג'ובים. משרד התקשורת דן כיום בשני מודלים שמטרתם הרחקת ההשפעה הפוליטית על בחירת האנשים. מודל ראשון שנידון הוא של ועדה שתמליץ לשר התמ"ת על הרכב חברי הוועדה. מודל שני הוא של ועדת איתור חיצונית לבחירת דירקטורים שבראשה יעמוד שופט בדימוס. אחרי שייבחרו, המועצות הן שיבחרו את המנכ"ל. מנכ"ל רשות התקשורת יצטרך לעמוד בתנאי סף של ניסיון ניהולי וניסיון של כחמש שנים בתחום התקשורת. המנכ"ל יהיה גורם מקצועי שיקבל מינוי לארבע שנים ותתכן גם אופציה להארכת כהונה. היתרון של מנכ"ל על פני שר הוא הקביעות, שכן שרים מתחלפים בקצב מהיר במציאות השלטונית הישראלית. כמו כן, מנכ"ל הרשות יהיה מחויב לכלל הציבור מול המחויבות הסקטוריאלית של שר.



כמה אנשים יהיו ברשות התקשורת כולה?



שר התקשורת אינו רוצה להיזכר כמי שחתום על פיטורי עובדים ולכן הכוונה בתזכיר החוק שמגבשים אנשיו היא שרשות התקשורת החדשה תקלוט לתוכה את כל עובדי משרד התקשורת כיום - כ-140, ואת כל עובדי מועצת הרשות השנייה - כ-60. כמובן שיש בכך מעט היגיון משום כפילויות התפקידים בין הגופים, בעיקר בעובדי מנהלה. לכן, בכוונת האוצר לדרוש התייעלות בנושא כוח האדם במעבר לרשות תקשורת ואילו המסר של משרד התקשורת הוא: אנחנו ממילא משרד קטן למשימות ההסדרה הנוכחיות שלנו - אסור לבצע קיצוץ כוח אדם נוסף במעבר לרשות.



מה יהיו מקורות התקציב של הרשות?



כיום משרד התקשורת ניזון מתקציב מדינה של כ-51 מיליון שקל, כש-32 מיליון שקל מהם הם בסיס השכר. הרשות השנייה נשענת על דמי זיכיון שהיא מקבלת מרשת, קשת וערוץ 10, וסך כל התקציב שלה עומד על כ-60 מיליון שקל - כש-30 מיליון שקל מהם מיועדים להפצת שידורים. תזכיר החוק הנוכחי לרשות תקשורת כולל מהפכה - שינוי כולל במודל התקצוב של רשות התקשורת כך שזכייניות הטלוויזיה לא ישלמו כלל דמי זיכיון. המסקנה היא כי עיקר התקצוב יגיע מכספי תקציב מדינה.



ומה עם רשות השידור?



למרות שהכוונה להקים רשות תקשורת שתטפל בכלל הסוגיות של השוק, אין הכוונה להכליל גם את רשות השידור במסגרת רשות התקשורת. בדומה למודל הבריטי, הפיקוח על השידור הציבורי ייעשה בנפרד. מאחורי הקלעים, האמת היא שאף אחד לא רוצה להתקרב למיטה החולה הקרויה רשות השידור. שם המהפכה תצטרך לחכות.