הנימה הפסימית יותר מצד בנק ישראל וירידה בפערי התשואות תומכים בהיחלשות השקל בטווח הקצר

מקרו גלובלי: הידרדרות באמון הצרכנים בארה"ב ואפשרות להורדת דירוג נוספת ביוון הובילו לירידת תשואות באיגרות החוב הממשלתיות. עדותו של ברננקי חיזקה את ההערכה כי אין בהעלאת ריבית הדיסקאונט בכדי להעיד על העלאת ריבית הפד, כך שהריבית צפויה להישאר ברמתה הנמוכה לפרק זמן ממושך, זאת במיוחד לנוכח בלימת השיפור בשוק העבודה, כפי שעולה מנתוני דורשי העבודה החדשים.



מקרו ישראל: שיעור הבלתי מועסקים המשיך לרדת ברבעון הרביעי (ל-7.4%) אך גם הפעם, בדומה לרבעון השלישי, עיקר התרומה נובעת מהסקטור הציבורי. האינדיקטורים לצריכה הפרטית מספקים אינדיקציות להמשך התרחבות הפעילות במשק אך תוך האטה בקצב הגידול ביחס לרבעון האחרון של שנת 2009.



שע"ח: היחלשות השקל מול הדלר לאחרונה נבעה בעיקר מהתחזקות הדולר בעולם ואילו שער החליפין הנומינאלי אפקטיבי הוסיף להתחזק. ירידת התשואות בעקבות הירידה בסביבת האינפלציה המקומית הובילו לצמצום בפערי התשואות לעומת המטבעות העיקריים ולכן תומכים בהיחלשות השקל בתקופה הקרובה.



מדיניות מוניטרית: בנק ישראל הותיר כצפוי את הריבית לחודש מארס ללא שינוי. הבנק נשמע פסימי יותר באשר לצמיחה הגלובלית ומכאן נגזר תוואי מתון של העלאות ריבית במקביל להמשך התערבות בשוק המט"ח. בלא שינוי של ממש בסביבת האינפלציה במהלך החודש הקרוב צפויה גם הריבית לחודש אפריל להישאר ללא שינוי ברמה של 1.25%.



שוק האג"ח



המצב הפיסקלי המשופר בישראל וירידת התשואות בארה"ב תומכים בירידת התשואות לטווח ארוך במקביל לירידה במרווח של האג"ח המקומית ל-10 שנים מול ארה"ב.



תוואי הריבית המגולם בעקום השקלי מוסיף לספק פרמיית סיכון גבוהה בהשקעה לטווח הבינוני-ארוך לפדיון. השוואה למדינות בעלות פרופיל סיכון וסביבת ריביות זהים מעלה פוטנציאל גבוה יותר לירידת תשואות בטווח הארוך לפדיון מאשר בבינוני.