ורד דר: ערב רב; אינדיקטורים מעורבים בסוף השבוע

שיעור האבטלה בישראל, רבעון iv



ירד ל-7.4% לעומת 7.9% בשיא המיתון ברבעון השני, ולעומת 5.9% ברמה הנמוכה ביותר, ברבעון השני של 2008.



שיעור האבטלה הנוכחי נחשב לרמה גבוהה עדיין, אולם הוא דומה לזה שנרשם פה במחצית השנייה של 2007, בה המשק הישראלי היה אחרי ארבע שנים רצופות של צמיחה מאוד מהירה. בשיא האבטלה, במיתון הקודם של 2001-2003, הגיעה האבטלה בישראל ל-10.9%.



אלא שהשינוי העקבי בשיעור ההשתתפות, גורם לכך ששיעורי האבטלה הללו אינם כל כך בני השוואה.



אם שיעור ההשתתפות היום היה זהה לשיעורו בתקופה בה נרשמה שיא האבטלה, המחצית השנייה של 2003, שיעור האבטלה היום היה מגיע ל-3.6% בלבד.



ישראל היא עדיין המדינה המתועשת בעלת שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר, אבל בשנים האחרונות היא הולכת ומצמצמת את הפער. "הולכת ומצמצמת" הוא אולי פועל אופטימי מדי, "צמצמה" מתאים יותר - בשנתיים האחרונות שיעור ההשתתפות קבוע.



הסבר: בישראל שתי אוכלוסיות ששיעור המועסקים או מחפשי העבודה ביניהם מאוד נמוך: גברים חרדים ונשים ערביות. גודלן היחסי של שתי אוכלוסיות אלו - בערך 5% לראשונה, ו-8-9% לשנייה - פירושו שההשפעה על שיעור ההשתתפות של כלל אוכלוסיית ישראל הוא מהותי.



שיעור ההשתתפות הנמוך נחשב לאחד מגורמי המפתח לעוני בישראל, כמו גם לרמת החיים הנמוכה יחסית בממוצע במשק. בעשור האחרון נרשמה עלייה בשיעור ההשתתפות מממוצע של 53.5% ל-56.6%. זה נראה כמו עלייה מזערית, אבל זה לא: עלייה בת 3 נקודות אחוז בשיעור ההשתתפות פירושה שעוד 160 אלף חיפשו עבודה. העובדה ששיעור האבטלה לא עלה בתקופה זו, פירושו שרובם מצאו עבודה.



במהלך 2009 גדל מספר המועסקים בישראל ב-0.3%, שהן תשעת אלפים מקומות עבודה. זאת בהשוואה לתוספת של 90 בשנת 2008.
ב-2010 אנו צופים ירידה של שיעור האבטלה ל-7.2% בממוצע.



בארה"ב, נתוני מקרו מעורבים בסופ"ש



• הזמנת מוצרים בני קיימא (למעט כלי רכב) ירד במפתיע.



• תביעות ראשונות לדמי אבטלה עלה במפתיע זה החודש השני ברציפות. הנתון גרם לעדכון התחזית לירידת מספר המשרות בארה"ב בפברואר ל-50-75 אלף. האמריקאים עושים כרגע שימוש בתירוץ של מזג אוויר בלתי אפשרי בשביל להסביר את מה שנראה כאי התקדמות - שלא לומר, הליכה לאחור - במצב התעסוקה במשק.

• מחירי הדירות בארה"ב ירדו במפתיע בפברואר - ה"במפתיע" מתייחס למהלך מחירי הדירות עד כה = עלייה איטית אך עקבית. אלא שמי שעוקב אחר ההתפתחויות בשוק הדירות בארה"ב לא אמור היה להיות מופתע. הענף מונשם מלאכותית על ידי הממשל בעזרת תוכניות של הטבות מס שמורחבות ומוארכות בחודשים האחרונים. כל תוכנית כזו באה עם תאריך תפוגה שגרם למשקי הבית למהר ולנצלה, תוך כדי הקדמת ביקושים שהעלו את המחירים.



אלא ששיעור המשכנתאות שהתשלומים עליהן נמצא בפיגור של 90 יום ומעלה, 9.5%(!), ושיעור הדירות שכבר נמצא בשלבי עיקול לאחר אי תשלום ממושך יותר, 4.6%(!), צריך להבהיר שהבעיה עדיין רחוקה מפתרון, ושסביר שהתפנית במחירי הדירות אינה אלא תופעה מקרית וחולפת.



• נתוני הצמיחה של הרבעון הרביעי בארה"ב עודכנו כלפי מעלה, משיעור מנופח של 5.7% לשיעור מנופח עוד יותר של 5.9%. גם כאן, מדובר בהנשמה מלאכותית, שהושגה באמצעות תוכניות פיסקליות נרחבות. חלק אחר, מאוד משמעותי, מהצמיחה ברבעון הרביעי - וסביר שגם במחצית הראשונה של השנה - היה בעקבות החזרת רמות המלאים בארה"ב לרמה עימה אפשר לעבוד. רכיב זה הוא זמני במהותו.



• מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן היה נמוך מהצפי - בעיקר בגלל החשש ששוק העבודה לא מייצר משרות בקצב הרצוי.



מזג האוויר היה במרכז תשומת הלב בסוף השבוע, לא האינדיקטורים. הוא ימשיך לשלוט בעניין של השווקים גם השבוע כאשר יפורסמו מספר אינדיקטורים על המשק האמריקאי שצפויים להיות מושפעים לרעה ממזג האוויר.



בינתיים באירופה



נציבות האיחוד האירופי עיקמה את האף לנוכח התוכנית שהציגה לה יוון, ואמרה שהיא דורשת ממנה יותר. היציאה של היוונים לרחובות בהפגנות נגד הפחתת השכר במגזר הציבורי, הפחתת הקצבאות והעלאת גיל הפרישה (61, היום!), מעלות את הסעיף לשכנים האירופאים שלהם שיידרשו בסופו של דבר לחלץ אותם.



כשחושבים על תוכניות הצנע שהנהיגו איסלנד, אירלנד, וגם ישראל (ב-1985), כדי לצאת מהברוך אליהן נכנסו, קשה שלא לחשוב שהיוונים לא מבינים איפה הם חיים. משלמי המיסים היווניים מעדיפים שהעלות תיפול על כתפי משלמי המיסים הגרמנים. צודקים.



הגישה הזו היא שגורמת לגרמנים להכחיש כל שמועה על סיוע קרוב. ביום שישי הוכחשו שמועות שהבנקים הגרמנים כבר התחילו לרכוש חוב יווני. השמועות הללו היו בין הגורמים להתחזקות היורו ביום שישי (גורם נוסף: מימושים, לאחר החלשות בת 11% בערכו של היורו מול הדולר בשלושת החודשים האחרונים). עוד לפני שהגרמנים שילמו אפילו יורו אחד ליוונים, החילוץ כבר עולה להם כסף: התשואות על אג"ח גרמני עלו. מנגד, בתור היצואנים השנייה בגודלה בעולם (אחרי סין) הם מרוויחים מההחלשות של היורו.



בשוק המט"ח



כאמור, היורו התחזק ביום שישי, אולם נראה כאילו מגמת החלשותו עוד תמשך לפני שתתהפך.
התמונה נראית ברורה למדי: ללא קשר לשאלה אם התוכנית לחילוץ יוון תהיה גדולה יותר או פחות, אם תאושר מוקדם יותר או פחות, ואם אחר כך תורחב גם לפורטוגל או לא - אירופה בבעיה. החובות הכבדים יאלצו את משקי אירופה להעלות מיסים ולקצץ בתקציב בשנים הבאות. לא זה ולא זה עוזר לצמיחה, ולכן לא זה ולא זה עוזר ליורו. שלא לדבר על הסיכויים הגוברים, בעיניהם של פעילים בשווקים, שהיורו לא ישרוד את המשבר הנוכחי.



התמונה הכללית



באירופה רע מאוד, ובמקרה הטוב ישאר כך עוד תקופה. אנחנו לא נמנים על המחנה המאמין שסופו של היורו קרב. למדי הרבה מדינות - 16, אם נדייק, לא כדאי לצאת או שמישהו אחר ייצא מגוש היורו. התועלת במטבע אחיד עולה על הנזקים ממדיניות אחידה. שלא לדבר על הכוח הפוליטי האדיר שהמטבע נותן לגרמניה, הכלכלה החזקה ביותר בגוש היורו. הם יעדיפו לשלם הרבה מאוד כסף, על מנת לשמר את הכוח הזה ולא לתת ליורו לגווע.



בארה"ב חושבים שהכל טוב. אנחנו חושבים אחרת.



הצמיחה המהירה מאוד שנרשמה בסוף 2009 ושתירשם גם ב-2010 היא בחלקה תוצאה של הנשמה מלאכותית ובחלקה תוצאה של זינוק חד פעמי (בגלל השבת המלאים ומספר המועסקים לרמה סבירה לאחר שקוצצו בחדות בזמן המיתון). אנחנו מעריכים שמחירי הדירות בארה"ב ישובו לרדת, ושקצב הצמיחה שם מאוד יתמתן לקראת סוף שנה זו.



הפעילות הכלכלית בישראל תתפתח בהתאם לכיוונים שתתווה ארה"ב. למרות ששליש מהיצוא הישראלי מיועד לאירופה, הרי שלא ההשפעה של אירופה על כלכלת ישראל תהיה הדומיננטית. אם ארה"ב תחזור למיתון או לצמיחה אפסית, כפי שיש המאמינים, היא תיקח איתה גם את ישראל. לאו דווקא למיתון - בכל זאת, זה לא המשבר שלנו, אבל בהחלט להאטה כלכלית. אם אנחנו טועים והצמיחה תימשך בעוז גם ב-2011, גם בישראל תימשך החגיגה.



הכותבת היא הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות בית השקעות.