העת להטיל שוב את מס העיזבון?

>> ישראל היא מהמדינות המפותחות הבודדות בעולם כיום שאין בה מס עיזבון. כשבוטל המס ב-81', בין הסיבות שהוזכרו היתה העובדה כי בנטל המס נטלו בעיקר יורשי עזבונות קטנים, בעוד שבעלי נכסים ששוויים גדול התחמקו וכן כי ההכנסות מהמס לא היו שוות את הוצאות גבייתו. סיבה נוספת לביטול היתה שיעורי האינפלציה הגבוהים, שהכבידו על הגבייה.

סיבות אלה אינן קיימות עוד. יתר על כן, בעשור האחרון התוספו נימוקים להנהגתו - ריכוזיות ההון בידי מעטים והתפתחויות כלכליות בישראל ובעולם. מערכות מחשוב מאפשרות כעת גבייה יעילה בעלות נמוכה וגם החשש מבריחת הון לחו"ל אינו קיים עוד. המדינות המפותחות מפקחות על תנועות ההון, ובסיס המס בישראל השתנה וחל כעת על הכנסות בכל העולם. עם הנימוקים הנוספים לטובת השבת מס העיזבון ניתן לציין כי הוא אינו פוגע בצמיחה, אינו מוטל על הפעילות הכלכלית ויכול לסייע במניעת ייסוף השקל. ההכנסות מהמס בשנות ה-70 הסתכמו ב-0.4% מהתמ"ג - במונחים נוכחיים מדובר בכ-4 מיליארד שקל.



יש להזכיר גם את רעיון הצדק החלוקתי שהמס ישרת. איזון בחלוקת העושר ראוי שיהיה אינטרס של השכבות העשירות. ההיסטוריה מלמדת שמידה גבוהה של חוסר איזון גורמת למשברים חריפים בכלכלה ובחברה.



את המס יש להנהיג בצורה נבונה. יש לנסח את החוק באופן פשוט וחד משמעי, להתמקד באלפיון העליון, לקבוע מס על מתנות ונאמנויות ולקבוע סכום פטור גבוה. בארה"ב יגיע סף הפטור ב-2011 למיליון דולר לעיזבון. בישראל אפשר לקבוע סף גבוה יותר ואפשר לבחון אלטרנטיבה של החלת מס הון שוטף וזיכוי של סכומי כסף שהועברו לתרומות. מכל מקום, אין זה מתקבל על הדעת להשאיר אנומליה של הון אדיר, שעובר בשלמותו בירושה בין הדורות, מבלי לבחון ולהחליט בנושא.



הכותב הוא עורך דין