>> עסקים חברתיים מייצרים בשורה חדשה ומרתקת לעשייה החברתית בישראל. עסקים אלה הם בדרך כלל יצירי כפיים של גורמים שהצליחו בעולם העסקים, מרגישים בו בנוח ומעוניינים להוכיח כי ניתן לקדם מטרות חברתיות בכלים עסקיים.
התווית החברתית טובה לעסקים ואטרקטיבית למשקיעים. היא גם עשויה להשפיע על שיקוליהם של גופים ממשלתיים המתקשרים עם עסקים חברתיים. הבעיה בישראל כיום היא שאין מודל לתווית כזו.
התוצאה היא שעסקים חברתיים נתקלים לא פעם בחומת חשדנות של גופים שלא יודעים על איזה בסיס להתקשר אתם. גופים ממשלתיים ועסקיים מורגלים בהתקשרות עם ארגוני המגזר השלישי - ארגונים ללא כוונת רווח - אך אינם ערוכים להתקשרות עם מגזר רביעי של עסקים חברתיים. כך גם משקיעים פוטנציאליים, או אף גופים פילנתרופיים שמעוניינים לקדם תחום זה.
אם כן, כיצד אנו אמורים לדעת אם עסק הוא חברתי? האם יש לזכות עסק בתווית החברתית בזכות המטרה שלשמה הוקם, או גם בשל אופן התנהלותו וייעוד רווחיו? עסק שבו עובדים אנשים עם מוגבלויות בתנאי ניצול בוודאי אינו חברתי, אך האם יש להגדיר כחברתי עסק למיחזור, שממקסם רווח בעבור המשקיעים?
בבריטניה, שבה מפותח מאוד תחום המיזמים העסקיים-חברתיים שזכו לשם social enterprises, קיים משרד ממשלתי לענייני המגזר השלישי. המשרד אחראי גם על עידוד פיתוחם של מיזמים עסקיים-חברתיים שמוגדרים ככאלה שמטרתם העיקרית חברתית ורווחיהם מוחזרים לעסק או לקהילה. בבריטניה פועלים כיום כ-60 אלף עסקים חברתיים. ב-2004 נחקק חוק שיצר סוג חדש של חברה מסחרית לתועלת הציבור בבריטניה - community interest company (cic) - ומונה רגולטור לפיקוח על חברות כאלה.
מיזמי cic פועלים כעסקים לכל דבר, אך מוגבלים על-פי חוק בגובה הדיווידנדים שהם רשאים לחלק ובשימוש שהם עושים בנכסי החברה. על החברה לעמוד ב"מבחן אינטרס הציבור" ולהוכיח לרגולטור כי האדם הסביר יאמין כי פעילויותיה מיטיבות עם הקהילה. מכיוון שלא כל עסק חברתי בבריטניה חייב להירשם כ-cic, המשרד למגזר השלישי השיק באחרונה פרויקט שמטרתו לייצר תווית אחידה למיזמים העסקיים-חברתיים בבריטניה.
גם בכמה מדינות בארה"ב נחקק חוק שמאפשר הקמה של חברות שמנוהלות כעסק מייצר רווח, אך יעדיהן חברתיים. חברות כאלה נקראות low-liability limited profit company (l3c). כמו כן בארה"ב פועל הארגון הוולונטרי corporations b שהתאגידים שחברים בו מצהירים על כוונתם להשתמש ביכולות עסקיות לקידום מטרות סביבתיות וחברתיות. התאגידים מחויבים להבטיח במסמכי ההתאגדות והשליטה את האינטרס החברתי שלקידומו מכוונת פעילותם ואת השמירה על האינטרסים של העובדים, הקהילה והסביבה.
על כל זה נאמר - הלוואי עלינו. בישראל אנחנו בראשית הדרך, רמת המודעות לקיומו של המגזר הרביעי נמוכה ולא קיים מעמד משפטי מיוחד, הגדרה בעלת מעמד מחייב או למצער תווית מוסכמת לעסקים חברתיים. נראה שהגיעה העת להתחיל לפעול לשינוי.
הכותבת היא עורכת דין
המגזר הרביעי: מי שייך אליו ולמי זה חשוב?
רחל בנזימן
2.3.2010 / 6:49