>> למרות הנתונים הקודרים המתפרסמים בתקשורת בשבועות האחרונים, לא כולם מסכימים שתעשיית ההון סיכון הישראלית מתייבשת. חמי פרס, מייסד קרן פיטנגו ואחד ממקימי תעשיית ההון סיכון המקומית, דווקא סבור שהמצב לא כל כך רע. "אנחנו בתקופה הכי טובה שיכולה להיות. זה לא רציני, כל מה ששומעים לגבי מצב הרוח השלילי בתעשיית הון סיכון. העולם הולך לחדשנות כפי שמעולם לא ידע. יהיו הזדמנויות השקעה מדהימות. קיים בלבול ומצב רוח לא טוב בגלל כל מה שקרה בשווקים הפיננסיים, אבל אם בוחנים את המצב הנוכחי זו רק עוד אחת מהמורדות שקשורה למחזוריות", אומר פרס.
"כשבוחנים את המצב בתעשיות השונות מגלים שהן עוברות מהפכה", אומר פרס. "תעשיית הרכב, תחום החינוך, עולם הרפואה ואפילו וול סטריט. בכל תחום מתחוללת מהפכה טכנולוגית. השווקים רק הולכים וגדלים והחדשנות רק גוברת והולכת. כל האמירות על כך שהון סיכון במצב רע לא משקפות. אולי יש מגמה של הצטמצמות כרגע, אבל בסך הכל תעשיית הטכנולוגיה בצמיחה אדירה. מי שחושב שאפשר בלי יזמים והון סיכון טועה".
המרה השחורה שאליה פרס מתייחס נובעת מהנתונים הקשים שמאפיינים את תעשיית ההון סיכון ואת הסטארט-אפים ב-2008 ו-2009 (ראה מסגרת).
בפאנל מיוחד כינסנו חמישה יושבי ראש של איגוד קרנות הון סיכון לדורותיהם. חמי פרס, אהרון מנקובסקי (היו"ר הנוכחי של האיגוד), אורנה ברי, יורם אורון ויגאל ארליך. מבין הדוברים המכובדים, פרס ומנקובסקי היו בצד האופטימי. ברי, אורון וארליך היו יותר פסימיים, והביעו דאגה לא מבוטלת להמשך קיומה של התעשייה. הפער בין האופטימיות של פרס ומנקובסקי לשאר החברים הוא לא גדול. כולם מכירים בעובדה שתעשיית הון סיכון מגייסת פחות כסף וכתוצאה מכך משקיעה פחות בחברות היי-טק ישראליות. המחלוקת בין הפאנליסטים היא בעיקר סביב השאלה אם מדובר בקיצוץ שומנים בריא או שמא נחצתה נקודת האל-חזור, שאחריה הפגיעה בתעשיית היזמות הישראלית היא ארוכת טווח.
מה הדבר שהכי מפריע לכם כיום בהון סיכון הישראלי?
אורנה ברי: "מה שהכי חשוב כרגע זה שתהיה המשכיות בהשקעות הון סיכון. המציאות השתנתה. האקזיטים הגדולים נעלמו. יש פחות הנפקות ושווי הרכישות קטן. צריך להיערך לכך וצריך לדאוג שבאר השקעות הון סיכון לא תתייבש".
יורם אורון: "הבעיה הכי אקוטית כיום היא דילול מקורות ההון והיעלמות האקזיטים - מה שמסכן את תעשיית ההון סיכון. יש קושי מימוני כיום לגייס כסף לתעשיית ההון סיכון, אבל הביקוש לטכנולוגיה הולך וגדל. הכי מדאיג אותי שלא תישאר מאסה קריטית של קרנות הון סיכון. אם התעשייה תמשיך להצטמצם מעבר לנקודה מסוימת, נהיה בבעיה. אני מקווה שהגרעין הנוכחי של קרנות הון סיכון ימשוך בכל זאת את התעשייה קדימה. אנחנו דווקא בתקופה טובה לעומת העבר".
האם תעשיית ההון סיכון והסטארט-אפ מתייבשת?
אורנה ברי: "ישנה הצטמצמות. אני מקווה שלא תהיה התייבשות, כי הון סיכון הוא כלי חשוב בכלכלה הישראלית. השוק משתנה. הצמיחה המהירה לאו דווקא מתרחשת בתחום טכנולוגיות מידע (it), אלא באנרגיה חלופית, טכנולוגיות מים, ובאזורים גיאוגרפיים כמו סין והודו. תעשיית ההון סיכון הישראלית צריכה לבצע היערכות מחדש ביחס לשינויים אלה ולהתמקצע".
יורם אורון: "העובדות היבשות מלמדות שתעשיית ההון סיכון ירדה בהיקף הגיוסים שלה ב-50%. זה לא מספר זניח. מצד שני זה עומד בניגוד חריף לביקוש לטכנולוגיה בכמה סקטורים, לא רק בקלינטק אלא גם בתקשורת ובתוכנה. מבדיקה שערכתי לגבי השקעות בשנים האחרונות הבנתי שמספר ההשקעות בחברות חדשות נותר זהה, בין 60 ל-70 השקעות בשנה, אבל היקף ההשקעה הצטמצם".
יגאל ארליך: "השאלה היא לא רק אם תעשיית ההון סיכון והסטארט-אפים מתייבשת, אלא אם מודל הון סיכון עצמו עובד. וזו שאלה שלאו דווקא נוגעת רק בהקשר של ישראל, אלא בכלל. אם מצאו אלטרנטיבות אחרות, כי העובדה היא שהמשקיעים לא מרוצים מהביצועים. בנוגע לשאלה אם התעשייה מתייבשת, כן או לא, זה קשור למצב של ההון הקיים. העובדה היא שהרבה חברות לא הצליחו לגייס כסף והן נעלמות. זה לא בריא לתעשייה, גם אם זה זמני ובסופו של דבר התעשייה תתאזן".
אהרון מנקובסקי: "מודל הון סיכון עובד בבסיסו. חד משמעית אין התייבשות. ישנה הצטמצמות. השאלה היא היכן נקודת שיווי המשקל. מאיזו נקודה זה מהווה בעיה. אני מאמין שמצב תעשיית הון סיכון נמצא כרגע בנקודת שיווי משקל טובה. רואים כיום יותר יזמות בשלה שצועדת קדימה. המציאות שבה מתבצעות פחות השקעות היא לא בהכרח גרועה יותר. היא גורמת למשקיעים להתמקד ולהבין שהכסף צריך להגיע מהשוק בשלב מוקדם הרבה יותר, ולאו דווקא מהמשקיעים".
חמי פרס: "להגיד שהתעשייה מתייבשת זה פשוט לא יהיה נכון. 2009 היתה שנה של מצב רוח לא טוב - בדומה ל-2001. אבל אני חושב ששחקנים חדשים (משקיעים חדשים, ג.ג.) נכנסים לשוק. במיוחד לתחום האנרגיה ומדעי חיים, שבהם לא השקיעו קודם. העצה שלי לקרנות היא כזאת: אם אתה משקיע הון סיכון, פשוט תתזמן את הגיוס. בתקופות שקשה לגייס כסף עדיף להשקיע ולחכות לתקופות טובות יותר ששווה לצאת בהן לאקזיט. אני חושב שקרנות הון סיכון לא מדווחות בתקשורת על הרבה מאוד עסקות השקעה, ולכן אני לא חושב שאנחנו ביובש".
המשקיעים נכנסו לבונקר
התקופה הנוכחית טובה לחלק מקרנות הון סיכון הישראליות. אמנם הקרנות גייסו פחות כסף, אבל יש פחות מתחרים על כל עסקה והשוויים נמוכים. אתם לא חוששים שהמצב מעיד על שקיעת תעשיית ההון סיכון?
חמי פרס: "קרן הון סיכון חיה באופן תמידי במאניה- דפרסיה. תמיד מצב השוק יהיה טוב לחלק מהקרנות ולחלק אחר לא. כשהשוק מדוכא, זה זמן טוב להשקיע ולא לעשות אקזיט. כשהשוק חם, זה זמן טוב לאקזיט אבל לא להשקיע. זה הכל. לא צריך להתרגש. תמיד בשלב מסוים בחיי קרן יהיו לה הזדמנויות נהדרות להשקעה ובשלב אחר לעשות אקזיט. אנחנו רצי מרתון".
אהרון מנקובסקי: "קשה להסיק מסקנות כעת, אם תעשיית ההון סיכון הישראלית תהיה קיימת או לא. ימשיכו להשקיע בה גופים מסוימים, וגופים אחרים יצאו מהמשחק. כמות הכסף היא גדולה כל כך, שיישאר מספיק גם למי שיישאר בתעשיית ההון סיכון. לא תראה מצב שהיקף הגיוסים של הקרנות יגדל מאפס למיליארד וחצי דולר ב-2010, אבל הטרנד של השקעה בהון סיכון יימשך עוד זמן ארוך. התקציבים עכשיו פחותים, אבל לדעתי הם יספיקו לתעשייה.
"בנוסף, מספר הקרנות ירד לא רק בישראל אלא גם בארה"ב, כך שזו מגמה שאינה ייחודית רק לנו אלא כללית בעולם. אני לא חושב שתעשיית ההון סיכון עומדת להתייבש. לאחר 2000 היתה תופעה דומה. משקיעי הון סיכון השקיעו פחות בשנים שלאחר מכן. אז גם ב-2009 המשקיעים נכנסו לבונקר. אבל זה ישתנה. יהיו משקיעים שיחליטו שלא להשקיע ב-2010, אלא רק ב-2011, ויהיו כאלה שישקיעו עכשיו".
יורם אורון: "כשאתה בודק את הביצועים של ענף הון סיכון בעשור האחרון, לא משנה באיזה שנה תחתוך ותבדוק, תגלה שהון סיכון הוא אפיק השקעה טוב יותר מאחרים. הרבה יותר טוב מהמדדים הציבוריים. תעשיית הון סיכון עצמה לא הצטמצמה. פשוט כסף זורם למדינות שלא היה בהן הון סיכון קודם לכן. פעם זה היה אירופה קצת, ארה"ב הרבה וישראל. עכשיו זה לא המצב. אני בטוח שהמשקיעים המוסדיים ימשיכו להשקיע בהון סיכון על בסיס תשואות חיוביות לטווח ארוך".
יגאל ארליך: "מה שעוזר להון סיכון זו העובדה שגם שאר התחומים סובלים. זה לא שלמשקיעים המוסדיים יש איפה להשקיע. בכל תחום שהם פונים אליו הם לא מקבלים תשואות טובות. לתעשיית הון סיכון יש תכונה מעניינת. אם אתה לא יכול לגייס כסף עבור תחומים מסויימים, בדרך כלל יצוצו תחומים אחרים. ענף הקלינטק זכה בלא מעט כסף. אצלנו זה תחום שלא התעורר עדיין. זה יקרה גם פה".
מדוע הביצועים של תעשיית ההון סיכון הישראלית היו בעשור האחרון פחות טובים לעומת ארה"ב?
אהרון מנקובסקי: "אי אפשר לדעת באמת מה היו הביצועים של תעשיית ההון סיכון האמריקאית. רק 20% מקרנות ההון סיכון מדווחות. אי אפשר לדעת באמת כמה התעשייה הזאת עשתה".
האם המדינה צריכה עכשיו תוכנית יוזמה 2? (תעשיית ההון סיכון בישראל נוסדה ב-93' בעקבות תוכנית "יוזמה" הממשלתית, ג.ג)
יורם אורון: "מדינת ישראל הידרדרה ממדינה שתומכת בתעשייה בכל מיני דרכים, למדינה שמתנערת מהתעשייה. זו מגמה שהפוכה למצב הקיים באירופה, סין ומזרח אסיה. לא מעט מדינות אימצו את מודל יוזמה הישראלי, רק שאצלנו 5% ממקורות המימון מגיעים ממקורות ישראלים ו-95% ממקורות זרים. המדינה בדקה אפשרות לעודד מוסדיים ישראלים בהשקעות בהיי-טק הישראלי, וכל פעם הגיע פקיד אחר והתחילו את הבדיקות מחדש, וזה התמוסס".
אורנה ברי: "הון סיכון הוא חלק ממדיניות תעשייתית. מדינת ישראל צריכה לדאוג לכך שהתעשייה כאן תצמח והצמיחה תהיה מוטת פריון. הפריון צריך להגיע מתחומים שונים שמתאימים לפריפריה ולמרכז. אנחנו מתעסקים בכספים קואליציוניים במקום להתעסק בתשתיות, חינוך, השכלה גבוהה ופיתוח פריפריה. חבל שהמדינה מביאה אנטגוניזם בנוגע להון סיכון במקום להסתכל עליו כמנוף חיובי. הון סיכון הוא אחד הכלים שמאפשרים יצירת פריון גבוה".
אהרון מנקובסקי: "הממשלה לא צריכה לסייע להון סיכון. תוכנית 'יוזמה' יצרה טרק רקורד ובעצם עזרה לבנות את התעשייה, אבל עזרה ישירה לקרנות לא תייצר את מה ש'יוזמה' עשתה לתעשייה. העזרה הממשלתית צריכה להתמקד בחברות ובסיוע לחברות. אם יהיו כאן מספיק חברות טובות, זה יהיה צעד אטרקטיבי למשקיעים להמשיך להשקיע כאן.
"לגבי המוסדיים הישראלים והעובדה שהם אינם שותפים להשקעה בהיי-טק הישראלי, צריך לשים את העניין תחת פרופורציה. הם לא פיתרון קסם לכלום. מצד שני הם מרכיב חשוב, ואין סיבה שבתיק ההשקעות שלהם לא תהיה חשיפה להיי-טק הישראלי. צריך לתת להם תמריצים להשקיע כאן".
חמי פרס: "לממשלה צריכות להיות שתי מטרות אסטרטגיות: בראש ובראשונה שישראל תהפוך למדינת מדע וטכנולוגיה שמייצרת חדשנות כמעיין נובע בכל תחום שרק אפשר; המטרה השנייה צריכה להיות שהאזור שבו אנו חיים יצמח ב-10%, והכוונה כאן למדינת ישראל ושכנותיה, כולל הרשות הפלסטינית וירדן. אם נשיג את שתי המטרות האלה, המצב הכלכלי של מדינת ישראל יהיה מצוין. לא יהיה נכון לצאת בתוכנית 'יוזמה 2'.
"ישנם שלושה תחומים שהייתי רוצה לראות את מדינת ישראל משקיעה בהם: הראשון - תחום החינוך שהוא בעיניי מפתח להכל. אנחנו רואים כיום מאמצים גדולים במשרד החינוך להכניס חדשנות וטכנולוגיה לתוך בתי הספר ולשפר את רמת ההוראה; דבר שני - להשקיע בחדשנות, והכלי לעשות זאת הוא באמצעות המדען הראשי. צריך לצייד אותו בכלים ולעודד יזמות וחדשנות; דבר שלישי הוא לחבר מגזרים שלא היו שותפים עד כה בהיי-טק, כמו ערבים, צ'רקסים, דרוזים וחרדים, כפי ששולבו אנשי העלייה הרוסית.
"לגבי השילוב של המוסדיים הישראליים בההשקעות בהיי-טק, צריך לבדוק מדוע גופים זרים משקיעים בהיי-טק הישראלי ולא מוסדיים ישראליים. וצריך לתקן את זה".
רבים בתעשייה לא מבינים מדוע איגוד קרנות הון סיכון הישראלי נהפך מנציג הקרנות לנציג של חברות היי-טק. האם אתם מרגישים שאין מספיק "בשר" עכשיו, כשיש רק עשר קרנות פעילות לעומת 70 ב-2000, ולכן התבצע השינוי?
אהרון מנקובסקי: "לא הפכנו את האיגוד למייצג חברות גדולות. נהפכנו מגוף שמייצג אך ורק קרנות הון סיכון, לגוף שמייצג את כל תעשיית ההון סיכון. זו תעשייה שבמרכז שלה נמצאות חברות. אם אתה רוצה לטפל בתעשיית הון סיכון, לא מספיק לטפל אך ורק בקרנות. אנחנו לא מתחרים עם איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אלא משלימים אותם. חוץ מזה, כל החברות מגובות ההון סיכון לא מיוצגות באף מקום באופן מסודר. בסופו של דבר המטרה היא להביא לשינוי לטובת כלל התעשייה, וקרנות הון סיכון הן רק חלק מהתעשייה".
חמי פרס: "איגוד קרנות הון סיכון לא שייך רק לקרנות. הוא פתוח לעורכי דין ורואי חשבון ולהרבה מאוד שחקנים. המהלך של אהרון מנקובסקי הוביל לכך שיותר גורמים מעורבים באיגוד הקרנות. זה לא צריך להיתפס כמלחמה באיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, וחבל שזה נתפס כמהלך מאיים. זה מהלך שחשוב לתעשייה".
"קרן הון סיכון חיה תמיד במאניה-דפרסיה"
מאת גיא גרימלנד
2.3.2010 / 6:49