המחיר הציבורי של נמרודי

>> כמה הייתם משלמים על חברה שהציגה הפסד תפעולי של 49 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2009? כמה הייתם משלמים על חברה שכבר מציגה ירידה עקבית בהכנסותיה שנים ארוכות, ואשר דיווחה רק לפני שבוע כי תנסה לגייס 12 מיליון שקל בתשואה שנתית אפקטיווית של 15%? כמה הייתם משלמים על חברה עם התחייבויות של כ-400 מיליון שקל.

התשובה של איש העסקים זקי רכיב לשאלה זו ניתנה אתמול. ביום ראשון בלילה חתם רכיב על מזכר הבנות עם משפחת נמרודי לרכישת אופציה לאחזקה שווה בשליטה ב"מעריב" תמורת 15 מיליון דולר - לפי שווי חברה של 35 מיליון דולר לפני הכסף - כשהוא משלם פרמיה של 6% על שווי השוק של מעריב בבורסה.



אלא שגם אם רכיב, יזם היי-טק, רחוק מהעיתונות מרחק שנות אור, הוא יתקשה למצוא הצדקה פיננסית לסכום ששילם. ויש מפסיד גדול יותר בעסקה - בעל השליטה ב"מעריב". עופר נמרודי זכה למחיר רחוק מאוד מהמחיר שאליו שאף לפני ארבע שנים - אז דיבר על שווי של 200 מיליון דולר לעיתון.



הסיבה שבגללה רכש רכיב את העיתון דומה, כנראה, לסיבה בגללה שלדון אדלסון, ולדימיר גוסינסקי, לן בלבטניק, אלי עזורי ואנשי עסקים אחרים רכשו או ניהלו מגעים לרכישת אחזקה בעיתונות המודפסת. התגמול כתוצאה מהשקעה בעיתונות המודפסת - לאור התחרות העזה בענף בימים אלה - אינו כספי, אלא טמון בכוח ההשפעה, בחשיפה לה זוכה הבעלים ובנגישות למקורות כוח שאותה יוצרת השליטה בעיתון.



"מעריב" שונה מכל שאר כלי התקשורת בישראל. "מעריב" הוא העיתון היחיד שנסחר בבורסה של תל אביב. העיתון אמנם מפסיד סדרתי, אבל הכנסותיו השנתיות מתקרבות ל-400 מיליון שקל - סכום שככל הנראה עדיין מעמיד אותו כאחד משלושת העיתונים הראשונים במדינה בפרמטר זה; נתון שקשה לוודא, לאור העובדה ששאר העיתונים הם פרטיים.



בשורה התחתונה רכיב שילם בעבור "מעריב" קרוב לשווי השוק שלו בבורסה. מאחר שאין תג מחיר ראוי לחברה במצבה של מעריב - נותר לתהות, אילולא העיתון היה נסחר בתל אביב - נמרודי לא היה מצליח להשיג מחיר גבוה יותר בעבורו.