על הכוונת של גושן: האנליסטים, חברות הדירוג והברוקרים

>> שנה מאתגרת מצפה לשוק ההון הישראלי - כך עשוי היה לחוש מי שהאזין אתמול ליו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, שהציג את תוכניות העבודה השנתיות של הרשות ל-2010.



"משהו השתנה בשבועות האחרונים", טען השבוע פעיל בשוק ההון, "האידיליה שהיתה בשוק בין רשות ניירות ערך לגופים המפוקחים התערערה, ולא מדובר רק בפרשת פסגות. באופן כללי, הם שם יותר, והם דורשים יותר".

פרשת החשדות להרצת ניירות ערך בנוסטרו של בית ההשקעות פסגות מסמנת בעבור השוק עליית מדרגה בכל מה שקשור לאכיפה בשוק ההון.



"אנחנו מעוניינים לשפר את האכיפה בשוק ההון ולייצר הרתעה. נבדוק יישומים של ממשל תאגידי, הערכות שווי ונעשה ביקורות שטח בחברות עם סיכון גבוה. עסקות עם בעלי שליטה, כמו עסקת צים, הן במרכז תשומת הלב שלנו. השאיפה שלנו היא שפעם בשלוש שנים כל חברה תעבור בדיקת עומק של הדו"חות הכספיים שלה", אמר גושן.



שלושת הפרויקטים העיקריים של הרשות ל-2010, לפי גושן, הם הקמת בית משפט כלכלי - אכיפה מנהלית, שתאפשר להטיל קנסות אזרחיים בשוק ההון, ולא תחייב את הרשות להגיע תמיד להליך פלילי; וסמכות תקינה מינהלית, שתאפשר לרשות להוציא חוזרים בעלי תוקף מעשי, בדומה למה שעושה כיום המפקח על שוק ההון, ולא להעביר כל שינוי דרך חקיקה.



"חשיבותו של בית המשפט הכלכלי נלמדת דווקא מהתיק האחרון בעניין דסק"ש (לפני שבוע הורשעו בכירים בדסק"ש בעבירות על חוק ניירות ערך מאחר שלא העבירו לפני 15 שנה לבורסה את דו"חות ישקר). התיק סיפק הלכה חשובה לשוק ההון, אבל הסתיים 15 שנה אחרי שהתחיל. צריך שלוח הזמנים הזה יתקצר בצורה דרמטית", אמר גושן על שלושת הפרויקטים שנמצאים בשלבי חקיקה שונים.



בקנה של הרשות נמצאים שינויים נוספים בחקיקה, כשאחד העיקריים בהם הוא חקיקת חוק מתווכים פיננסים שיחליף את חוק הייעוץ הקיים כיום. נכון להיום חוק הייעוץ מגדיר מגבלות על כל המעניק ייעוץ בני"ע - זהירות ונאמנות בעיקר ללקוחות.



חוק המתווכים הפיננסים ירחיב אותו, כך שתחתיו ייכנסו בנוסף ליועצים ולמשווקים הפיננסים גם האנליסטים, והברוקרים-דילרים נותני המשמורת (קסטודיאנס), שכיום אינם מפוקחים. "אם יש משהו שלמדנו מהמשבר האחרון זה שאסור שיהיו תחומים לא מפוקחים", ציין גושן.



הצעת החוק עדיין לא פורסמה, ולא ברור מה יהיה היקף הפיקוח שיוטל על המתווכים הפיננסיים. בימים אלו הצעת החוק נמצאת על שולחנו של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, מכיוון שחלק מהברוקרים-דילרים שעליהם יחול החוק הם הבנקים.



עם זאת, ככל הידוע המטרה של הרשות היא להשוות בין הפיקוח המוטל על המתווכים הפיננסים השונים. כלומר, החובות שמוטלים כיום על יועצי ההשקעות במסגרת חוק הייעוץ יוטלו גם על הברוקר-דילר, ובכלל זה חובות להימנע מניגודי עניינים.



ניגודי העניינים של הדילר



נושא הפיקוח על הברוקר-דילר הפך להיות נושא מאוד רלוונטי לאחר פרשת פסגות. ברוקר הוא מנהל זירה שסוחר בעבור לקוחות, כלומר הוא מפגיש בין לקוחות שונים. לעומת זאת, דילר הוא סוחר הסוחר בעבור תיק ההשקעות העצמי שלו, נוסטרו. הדילר למעשה הוא מעין עושה שוק של עצמו, והוא מרוויח מהמרווחים בין הקנייה למכירה החוצה מכספי הנוסטרו.



במצב זה מתעוררים שורה של ניגודי עניינים בגופים, כשהחשש הוא שאת העסקות הטובות הם ייקחו לעצמם, לנוסטרו, ולא ללקוחות. מצב זה נקרא "הטרמה" (front running), והחקיקה בתחום של הסדרת הפיקוח על המתווכים הפיננסים מיתוספת לחקיקה בתחום הפלילי, המרחיבה את הגדרות מידע הפנים, כדי למנוע הטרמה.



חקיקה המטילה מגבלות על הברוקר-דילר קיימת בארה"ב, אך בישראל לא קיימת חקיקה כזו. אחת השאלות המעניינות תהיה מה יהיו חובות הנאמנות והזהירות המוטלים עליהם, מכיוון שבכובעם כברוקרים יש עליהם חובות כלפי הלקוחות, ובכובעם כדילרים יש להם חובות כלפי בעלי מניותיהם.



חברות הדירוג ייכנסו אף הן לפיקוח, כשבמקור התכוונה רשות ניירות ערך לפקח גם עליהן באמצעות חוק המתווכים הפיננסים. החברות הופרדו ממסגרת החוק כדי לזרז את החלת הפיקוח עליהן.



חוק חברות הדירוג יתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות של המשבר, היינו אפי פיתוח ואפריקה נכסים, בעקבות הביקורת שערכה הרשות בנכסים ברוסיה ושנמשכה כמעט חצי שנה. גושן ציין כי הרשות צריכה לוודא שהערכות השווי הנכונות עומדות בפני ציבור המשקיעים, גם לפני ההנפקה וגם בשלב הגיוסים. הערכות השווי ייבדקו לעומק, בייחוד כששיטת החשבונאות הפכה לחשבונאות הבינלאומית (ifrs) שמתבססת על הערכות שווי. עוד ציין גושן כי במידת הצורך תיזום הרשות גם חקיקה המגבירה את הפיקוח על חברות הערכות השווי עצמן. חברות אלו אינן נמצאות כיום תחת פיקוח.



בתחום קרנות הנאמנות ציין גושן כי הרשות נמצאת בישורת האחרונה של פיתוח אמצעי הפצה חלופי לבנקים, שיאפשר קנייה ומכירה של קרנות נאמנות דרך האינטרנט. עוד שינויים שצפויים להתרחש ב-2010 הוא תיקון לחוק שיאפשר את כניסתן של קרנות הנאמנות הזרות לישראל; תיקון שיאפשר מסחר לאורך כל יום המסחר ב-etf (קרן נאמנות עוקבת מדד); ותיקון שמכניס את חברות תעודות הסל תחת חוק קרנות הנאמנות ולמעשה מגביר את דרישות הגילוי מהן.



גושן הציג מערכת טכנולוגית חדשה שפותחה בידי הרשות לצורך איסוף והצלבה של נתונים הקשורים למסחר. מערכת זו מספקת לחוקרי הרשות מידע על כל עסקה חריגה שמתבצעת בשוק ההון, תוך הצלבת המידע לנתוני המסחר המתקבלים ישירות ממחשבי הבורסה לניירות ערך. "אנחנו צופים לקבל תוצאות מהמערכת כבר באוגוסט, כשהיא תיכנס לתפקוד מלא", ציין גושן. "מערכת כזאת היתה מציפה את פרשת פסגות במהירות רבה יותר. יש עכשיו אח גדול בשוק ההון".



בשולי הדברים התייחס גושן להצעת החוק שהגישו אתמול שלושה חברי כנסת להגבלת דמי הניהול במוצרי חיסכון הפנסיוני - קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. "הסוגיה מחייבת התערבות", ציין גושן, "עם זאת, איני חושב שהפתרון פשוט ושהכל ייפתר בקביעה טכנית של שיעור דמי ניהול. יש בעיות בתחום הזה ואין פתרונות קסם. זה ישמש זרז למשרד האוצר ויחייב אותו לתת מענה אמיתי לבעיות השורש בתחום".