הפערים החברתיים והכלכליים בין מדינת ישראל היהודית-חילונית לבין מדינת המיעוטים שמשתרכת אחריה - רק הולכים וגדלים. כמעט כל מי שסוקר את כלכלת ישראל מצביע על בעיית המיעוטים כבעיה הקשה ביותר של החברה הישראלית - אך באותה נשימה גם כהזדמנות הגדולה והחשובה ביותר בתולדותיה.
פרויקט מיוחד שיתפרסם מחר ב-themarker- סוקר את התחומים והענפים בהם יכולה מדינת ישראל לחולל שינוי בדפוסי ההתמודדות עם קשיי המגזר הערבי. תעשייה, היי-טק, מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, תשתיות תקשורת ודפוסי הצריכה הם תחומים בודדים מתוך שלל האפשרויות שבאמצעותם יכולים שני הצדדים לצאת נשכרים.
בישראל חיים 1.5 מיליון בני מיעוטים, שהם כ - 20% מהאוכלוסיה. עם זאת, חלקם בתוצר מסתכם ב - 8% בלבד. שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה הוא רק 40% וההכנסה למשק בית היא רק 57% מזו של המגזר היהודי. 86% מהמנהלים בענף התעשייה בישראל סבורים כי בשוק העבודה יש מועמדים ערבים ראויים לתפקידי ניהול, אך 73% מהם מאשרים כי קיימת העדפה שלא להעסיק אותם - כך עולה מסקר שנערך ברבעון האחרון של 2009.
במגזרים מסוימים, כמו המגזר הרפואי, זכו רופאים ערבים ליחס שווה - והם מצליחים מאוד. ואולם בענפים אחרים, כמו היי-טק, אין כל שוויון. למהנדס ערבי אין כמעט סיכוי להתקבל לעבודה בחברת היי-טק ישראלית - מכיוון שאיש אינו מכיר אותו או ממליץ עליו, ובגלל הדעות הקדומות כי הרמה הטכנולוגית של האוכלוסייה הערבית בישראל היא נמוכה יותר.
בשנים 1996-2006 סיימו 40 אלף יהודים תואר טכנולוגי באוניברסיטה, וכיום 80 אלף יהודים מועסקים בתחומים טכנולוגיים. במגזר הערבי, המצב הפוך: 2,200 סטודנטים סיימו תואר אוניברסיטאי רלוונטי באותן שנים, אבל לפי הערכת העמותה, פחות מ - 500 איש מהמגזר מועסקים בהיי-טק. על פי הערכות, הפוטנציאל המיידי להעסקת ערבים בהיי-טק הוא 5,000 איש, כאשר הפוטנציאל בטווח הארוך הוא 20% מהאוכלוסייה - כלומר 15 אלף עובדים.
תחום נוסף שבו סובל המגזר הערבי מנחיתות מובהקת הוא תשתיות התקשורת. נתוני בזק מראים כי ב - 2007 רק 85 אלף משקי בית ערביים היו מחוברים לאינטרנט מהיר. מאז עלה המספר לכ - 101 אלף משקי בית, עקב השקעה של בזק בפיתוח התשתיות במגזר הערבי. לשם השוואה, כ - 1.6 מיליון משקי בית בישראל מחוברים לאינטרנט מהיר - כך שרק 6% מהם משתייכים למגזר הערבי. נתונים אחרים, שפורסמו בכנס האינטרנט ב 2008, הראו כי 72% מהאוכלוסייה היהודית חשופה לאינטרנט, לעומת 52% בלבד מהאוכלוסייה הערבית.
כמו הפריצה בזכות העליה מרוסיה
"הצמיחה הגדולה של ישראל בשני העשורים החולפים היתה בזכות העלייה מרוסיה, שהגיעה בדיוק בזמן שבו ההיי-טק הישראלי התחיל לפרוץ. הפריצה הבאה של ישראל בתחום הצמיחה לא תבוא יותר מעלייה, אלא משילוב כוחות פנימי - שילוב של הפוטנציאל הערבי בתוכנו" - כך אומר חמי פרס, ממנהלי קרן ההון סיכון פיטנגו, שזכתה במכרז על ניהול קרן ממשלתית משותפת עם המגזר הפרטי שתשקיע בעסקים במגזר הערבי.
המדינה התחייבה להשקיע בקרן 80 מיליון שקל, כאשר תנאי הסף היחיד היה שהמשקיע שיזכה בניהול הקרן ישווה את השקעת המדינה - כלומר, יגייס ממשקיעים פרטיים סכום דומה של 80 מיליון שקל. הקרן שהצליחה לעמוד בתנאי הנדרש, לאחר שגייסה 97 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים הקבוצה, שזכתה במכרז, מונהגת על ידי אחת מקרנות ההון סיכון המפורסמות בישראל - פיטנגו, שבניהולם של פרס ורמי קליש. לצד פיטנגו חברים בקבוצה שניים מהמשקיעים הבולטים במגזר הערבי בישראל - ג'ימי לוי, שמנהל את חברת התוכנה הערבית-יהודית גליל סופטוור; וחביב חזאן, בכיר לשעבר בחברת הייעוץ מקינזי ויועץ עסקי בקרב האוכלוסייה הערבית.
"הפריצה הבאה של ישראל בתחום הצמיחה לא תבוא מעלייה, אלא משילוב הפוטנציאל הערבי"
TheMarker
2.3.2010 / 21:23