מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור אמנם הפסידה במרוץ לתפקיד יו"ר דירקטוריון הבנק, אבל היא תוכל להתנחם במושב כבוד השמור לה במגרש הכדורגל של קבוצת בני סכנין. הבנק הערבי-ישראלי, השייך לקבוצת לאומי, תומך בקבוצה כבר ארבע שנים ומעניק לה חסות בשווי מאות אלפי שקלים בשנה.
תמונה של מושבי הכבוד השמורים לבנק במגרש הקבוצה תלויה בגאווה במשרדו של עומאר סח, מנהל סניף סכנין, אחד הסניפים הגדולים של הבנק הערבי-ישראלי. ואולם קצת פחות גאווה משדרת הכניסה לבניין הישן של הנהלת הבנק בנשר, שרחוקה מלהיראות כמו בניין של חברה בעלת הון עצמי של 330 מיליון שקל הנמצאת בבעלות הבנק הגדול בישראל.
לבנק הערבי-ישראלי יש רווח שנתי של 70-80 מיליון שקל וב-12 השנים האחרונות חילק הבנק כ-870 מיליון שקל דיווידנדים שהגיעו לבעלת השליטה - בנק לאומי. התשואה על ההון של הבנק הערבי היא הגבוהה במערכת הבנקאות בישראל - יותר מכל הבנקים המסחריים - 21% ב-2009.
איך מסבירים תשואה גבוהה כל כך? האם הערבים משלמים ריבית גבוהה יותר מאשר יהודים? כנראה שלא. לדברי יובל צור, מנהל אגף הכספים בבנק, "הבנק הערבי-ישראלי ממוקד בפעילות משקי בית. הוא לא עובד עם עסקים גדולים כמו בבנקים המסחריים האחרים, וגם אם יש לו מגזר עסקים, מדובר בעסקים קטנים. גם אם בודקים את פעילות משקי הבית בבנקים האחרים מוצאים שהתשואות של פעילות זו מגיעות לאותן רמות".כלומר, לבנק הערבי יש נתח גדול של לקוחות שהרווחיות מהם גבוהה בהרבה מלקוחות אחרים.
צור צודק. גם התשואות של מגזר משקי הבית בבנק הפועלים ובבנק לאומי מגיעות לרמות של 20%, בעוד שהמגזר המסחרי (חברות קטנות) והעסקי (חברות גדולות) משלם הרבה פחות על השירותים הניתנים לו, אף שהוא הרבה פחות יציב.
"מקורות ההכנסה גדלים והולכים"
בימים אלה חוגג הבנק הערבי-ישראלי יובל להיווסדו. הוא הוקם ב-1960 כדי לספק שירותים פיננסיים ומענה לצורכי האוכלוסייה הערבית. לבנק 28 סניפים המרוכזים באזור הצפון ובאזור המשולש. מתחריו הגדולים ביישובים הקטנים הם בנק מרכנתיל ובנק הפועלים. בערים הגדולות, כמו חיפה, מתחרים בו גם הבנקים המסחריים הגדולים.
היקף האשראי בבנק הערבי ישראלי הוא כ-3 מיליארד שקל. כמחצית מהאשראי בבנק ניתן ללקוחות פרטיים, והענפים מרכזיים בו הם מסחר, בינוי ונדל"ן, תחבורה ואחסנה. שיעור ההפרשה לחובות מסופקים (חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות אותם) בבנק גבוה מאשר הממוצע במערכת הבנקאות. ב-2009 הגיע שיעור זה ל-0.87% מתיק האשראי, לעומת הערכות לשיעור של 0.72% במערכת הבנקאות.
"כל הבנקים כבר הגיעו למסקנה שהמגזר הערבי הוא מגזר עם פוטנציאל גדול", אומר יצחק אייל, מנכ"ל הבנק הערבי ישראלי. לדבריו, שיעור הריבוי הטבעי במגזר הערבי הוא כ-3% בשנה, כך ששיעור האוכלוסייה הצעירה מהווה אחוז גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. "בנוסף, בשנים האחרונות יש גידול חד במספר הצעירים הרוכשים השכלה ומתרחש שיפור דרמטי בשיעור תעסוקת הנשים. אנחנו מרגישים בתופעה של ניהול כלכלי שמתחילה מחוץ למערכת הבנקאות וזולגת גם לתוכה".
המשנה למנכ"ל, מוחמד עווד, מוסיף נתונים מעודדים: "40% מלומדי הרפואה בפקולטת חיפה הם מהמגזר הערבי ושיעור הנשים הלומדות עולה בחדות. יש כניסה לקשת עניפה יותר של מקצועות ולא כמו בעבר, כשנשים היו רק מורות". ואולם הפוטנציאל שמוצאים הבנקים במגזר הערבי אינו נוגע רק לנתונים דמוגרפים, אלא גם להתנהגות כלכלית. לדברי עווד, בשנים האחרונות חלו כמה שינויים משמעותיים. "מבחינת דפוסי המשפחה, כבר יש מצב שבו לשני בני הזוג יש הכנסה, כך שמקורות ההכנסה גדלים והולכים. בנוסף, המעסיקים כבר פחות מוטים לרשויות המקומיות ואינם באים רק מבית הספר או המועצה.
"בעבר היה נהוג שחלק גדול מהעברות הכספים במגזר הערבי נעשה במזומן", אומר עווד, "ועדיין יש שימוש לא קטן במזומן, אך אופן התשלום משתנה לאט לאט. שיעור החדירה של כרטיסי אשראי גבוה. בעבר זה נתפש כחוסר כבוד וכאמצעי תשלום של העניים, אבל זה בתהליך שינוי. בנוסף, כיום כבר פחות משלמים שכר בצ'קים, אלא הרבה יותר בהעברות לחשבונות הבנק. נוצרים דפוסי עבודה בנקאיים נכונים יותר. אנחנו רואים גם יותר שימוש באמצעים דיגיטליים ולא ישירים, כמו באינטרנט למשל. במגזר הערבי אין בית שאין בו מחשב".
זו לא תמונת מצב ורודה מדי של המגזר?
אייל: "אנחנו מתעסקים עם לקוחות שבדרך כלל מצבם הסוציו-אקונומי והעושר הפיננסי שלהם נמוכים יותר. רמת התכנון הפיננסי במגזר הערבי היא נמוכה יחסית. ההחלטות במגזר הערבי הן יותר החלטות של שלוף".
עווד: "רמת התחכום הפיננסי במגזר הערבי נמוכה, וכך גם שיעורי החדירה של מוצרים חדשים. עיקר הפעילות של המגזר הערבי היא במכשירים לא צמודים. עם זאת, הלקוחות נחשפים לאט לאט למוצרים נוספים ואנחנו מרגישים בניצנים של שינוי".
נחשפים לבורסה ולתקשורת הכלכלית
בבנק הערבי-ישראלי מקווים לראות ניצני שינוי גם בתחומי ההשקעות והחיסכון לטווח הארוך.
"כשרצינו להיכנס לתחום הייעוץ בניירות ערך, אמרו לנו שזה מיותר", אומר אייל. "כיום בחצי מהסניפים שלנו יש ייעוץ. כשהתחלנו לרוץ עם זה התברר שהציבור דורש יותר. הוא נחשף לגיוון, אם כי אפיק ההשקעה הטבעי נותר עדיין אדמות ואחר כך מוצרי בנייה. לאט לאט עוברים גם להשקעות בשוק ההון. יש שכבה שכבר התבססה והחלה להיחשף לבורסה ולתקשורת הכלכלית".
בחמש השנים האחרונות גדלה ההשקעה של לקוחות הבנק הערבי בני"ע ב-239% כתוצאה מעליית המחירים בבורסה והתפתחות ייעוץ ההשקעות בבנק.
"תחום הייעוץ הפנסיוני בבנק עדיין בהפסד, אבל המגזר הערבי זקוק לו אפילו יותר מאשר המגזר היהודי", אומר עווד. "מרבית האנשים לא יודעים על מה מדובר ונושא הפנסיה לא תמיד מוסדר. רמת הפתיחות והפנייה לייעוץ הרבה יותר נמוכה. לקוחות פחות מתייעצים כשהם נכנסים לקשיים בשל הלחצים החברתיים הגדולים".
ואולם גם כאן מורגש שינוי מסוים בהתנהגות. לפי דו"חות הבנק, הוא סיפק ייעוץ פנסיוני לאלפי לקוחות בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
מיקי יריב, מנהל אגף הבנקאות הקמעונית בבנק, מפנה את תשומת הלב לקושי נוסף במגזר הערבי. לדבריו, בניגוד למגזר היהודי, למגזר הערבי יש קושי בהישענות על הנדל"ן כמנוף לפיתוח עסקי בגלל היבטים משפטיים.
"במגזר יש בעיה ברישום הנדל"ן, ולכן יש לו פחות אפשרות לקחת משכנתאות. הבעיה נעוצה בתופעת ה'מושות' - חלקות אדמה ששותפים בה בעלים רבים ואי אפשר לדעת מה שייך למי", אומר יריב. "במגזר הערבי קשה ליטול אשראי על בסיס נדל"ן הן לפרטיים והן עבור חברות שזקוקות למימון עסקי. קשה למצוא בנייני דירות במגזר. בדרך כלל הבניינים מיועדים למגורים של חברי המשפחה".
הציבור הערבי מתקרב לשוק ההון: נחשף למוצרים מגוונים, דורש ייעוץ - ומתחיל להשקיע בבורסה
שרון שפורר
3.3.2010 / 7:51