מהפכת התקשורת מדלגת על הכפרים הערביים: רק 6% ממשקי הבית המחוברים לאינטרנט משתייכים למגזר הערבי

בכפר ח'ואלד, השוכן לא רחוק מקריית טבעון, יש כ-500 תושבים - אבל הן בזק והן hot לא טרחו לחבר אותו לתשתית שלהן. המקום הוכר כיישוב קבע כבר לפני 15 שנה - אך מי שרוצה לגלוש בו באינטרנט או לשוחח בטלפון חייב להשתמש בשירותיהן של החברות הסלולריות. הדבר מוזר במיוחד לאור העובדה שכבל של hot עובר במרחק של 100 מטר מהכפר, וביישוב נופית שרחוק רק קילומטר מח'ואלד יש תשתית קווית של שתי חברות התקשורת.



ועד הכפר פנה פעמים אין ספור לבזק ול-hot בבקשה שיחברו את היישוב לתשתיות שלהן, אך עד כה נתקל תמיד בתשובה שהדבר אינו משתלם. רק לאחר שבינואר ביקרו בכפר נציגים של משרד התקשורת הבטיחה hot לחבר אותו לתשתית שלה - לטענתה, רק מרצונה הטוב, מפני ש"קיימים בעינינו טעמים המצדיקים מתן פטור מחיבור לתשתיות". כעת נותר לחכות ולראות אם החברה תעמוד בהבטחתה.



הסיפור של ח'ואלד אינו יוצא דופן - ומשמש דוגמה מצוינת לנחיתות שממנה סובל המגזר הערבי בתחום תשתיות התקשורת. בעוד ש-hot ובזק מקדמות במגזר היהודי רשתות חדשות המציעות מהירויות אינטרנט גבוהות במיוחד, כפרים רבים במגזר הערבי אינם מחוברים כלל לתשתית נייחת או מחוברים אליה באופן חלקי בלבד.



נתוני בזק מראים כי ב-2007 רק 85 אלף משקי בית ערביים היו מחוברים לאינטרנט מהיר. מאז עלה המספר לכ-101 אלף משקי בית, עקב השקעה של בזק בפיתוח התשתיות במגזר הערבי. לשם השוואה, כ-1.6 מיליון משקי בית בישראל מחוברים לאינטרנט מהיר - כך שרק 6% מהם משתייכים למגזר הערבי. נתונים אחרים, שפורסמו בכנס האינטרנט ב-2008, הראו כי 72% מהאוכלוסייה היהודית חשופה לאינטרנט, לעומת 52% בלבד מהאוכלוסייה הערבית.







במשרד התקשורת מודעים היטב לבעיית התשתיות במגזר הערבי. מדי כמה שבועות יוצאים אנשי אגף הפיקוח של המשרד לבקר בעוד נקודה במדינה - לרוב ביישוב ערבי. כ-40 סיורים כאלה כבר התקיימו בקדנציה של השר הנוכחי, משה כחלון, רובם בעקבות פנייה של תושבים. הביקור בח'ואלד התקיים באמצע ינואר, ומאז הגיעו אנשי המשרד למקומות נוספים, ובהם כפר כנא וטורען.



גם חרדים נפגעים



לפי החוק, חייבות בזק ו-hot לפרוש תשתיות בכל המדינה ולהגיע לכל נקודת יישוב - ולו הנידחת ביותר. ואולם החוק קובע גם כי על משרד התקשורת להקים ועדת חריגים, שבסמכותה לאשר לחברות שלא לפרוש תשתיות באזורים מסוימים מסיבות טכניות או כלכליות. הוועדה לא קמה עד היום - ועד שתקום, אם בכלל, יכולות בזק ו-hot לעכב את פרישת התשתיות שלהן במקומות רבים.



בעיית פרישת התשתיות בולטת בעיקר אצל hot, שהיא חברה צעירה יחסית. בזק ותיקה הרבה יותר, וגם הגיעה למקומות נידחים רבים כשעוד היתה חברה ממשלתית שלא פעלה רק לפי שיקולים כלכליים.



בעיית תשתיות התקשורת בולטת במיוחד במגזר הערבי, אך קיימת גם במקומות אחרים. התשתית של hot, למשל, אינה מגיעה גם לשכונות וליישובים חרדיים, כמו אלעד, וכן ליישובי הערבה התיכונה. hot נרתעת לא רק מהעלויות הגבוהות של הנחת התשתית, אלא גם מהביקוש הנמוך במקומות אלה. לכן היא לא פרשה את התשתית שלה בשכונות חרדיות בפתח תקוה, בבית שמש, בירושלים ובבני ברק. עקב כך, במקומות אלה אין כמעט תחרות לבזק.



מאז 2008 פנה themarker למשרד התקשורת בעניין ועדת החריגים, וקיבל תמיד תשובה זהה: או-טו-טו הוועדה תוקם. נכון להיום למשרד אין אפילו מפה ארצית המציגה את המקומות שבהם אין עדיין תשתית קווית.



עם זאת, משרד התקשורת אינו האשם היחידי בכך שוועדת החריגים עדיין לא קמה. במשרד כבר ניסחו תקנות לוועדת חריגים, אך אלה חייבות לקבל אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. ואולם יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד), אינו מעוניין לאשר את התקנות, שלטענתו יפגעו בצרכנים. וכך נמסר מלשכתו: "במושב הנוכחי של הכנסת הקדישה ומקדישה הוועדה דיונים רבים לתחום התקשורת - מהם עשרות רבות של שעות לרפורמה מקיפה והיסטורית בשוק התקשורת. זאת לאחר שקיימה דיונים ארוכים לגבי הארכת הזיכיון של ערוץ 10, בתיאום עם משרד התקשורת. התקנות המוצעות לוועדת חריגים מאפשרות ל-hot שלא להתפרש באזורים שונים ולא לתת שירות לאוכלוסיות שונות.



אלה תקנות בעלות משמעות אנטי-צרכנית, עקב מתן שיקול דעת נרחב לוועדה המייעצת להכשיר אי-חיבור של הפריפריה לתשתיות. יש לשנות את התקנות במטרה לספק שירות טוב לכלל הציבור - וכך ייעשה כשהנושא יעלה לסדר היום".



מתי יעלה הדיון לסדר היום? לפי אנשיו של אקוניס, לא במושב הנוכחי. המרוויחות מההסתייגות של אקוניס מהתקנות שהציע משרד התקשורת הן בזק ו-hot, שיכולות להמשיך לפרוש תשתיות רק במקומות שבהם הדבר משתלם להן.



פתרון אלחוטי



תיאורטית, יש חלופה יעילה, מהירה וזולה לתשתית קרקעית, שיכולה לספק טלפוניה ואינטרנט ליישובים באזורים מרוחקים. מדובר בטכנולוגיה האלחוטית wimax נייח - טכנולוגיה בשלה, שכבר נעשה בה שימוש במדינות רבות בעולם השלישי לצורך חיבור יישובי פריפריה לתשתית תקשורת.



טכנולוגיה זו יכולה לפתור את בעיית פרישת התשתיות בישראל, גם בקרב הבדואים בנגב, אך הסדרת התחום מתעכבת.



תוכנית העבודה של משרד התקשורת ל-2009 קבעו כי ביוני אותה שנה יתקיים מכרז על תדרי wimax - אך לבסוף המכרז נדחה. תוכנית העבודה של משרד התקשורת ל-2010 קובעת כעת כי המכרז יתקיים ביוני הקרוב. מעניין יהיה לראות מה ייכתב בתוכנית העבודה של משרד התקשורת ל-2011.