"למנהל היי-טק נוח לעבוד עם מי ששירת אתו בצבא"

ענף ההיי-טק מוביל את התעשייה הישראלית קדימה, אך הוא משקף את המצב בחברה הישראלית כולה - הערבים כמעט שאינם נוכחים בו ומספרם בענף הוא כמה מאות בלבד. ההבדל מתחיל כבר בהשכלה: לא רק שפחות ערבים פונים ללימודים גבוהים, אלא שגם כאשר הם עושים זאת, לא רבים מהם בוחרים במקצועות ההנדסה.



על פי דו"ח של עמותת "סיכוי" לקידום שוויון אזרחי, שיעור הסטודנטים היהודים מקרב בני 20 עד 34 גדול פי שלושה לעומת שיעור הסטודנטים הערבים - 9% לעומת 3.3%. הפער מתחיל עוד קודם לכן: מנתוני משרד החינוך עולה כי שיעור הזכאים לתעודות בגרות מקרב האוכלוסייה היהודית הוא 50%, לעומת 32% באוכלוסייה הערבית.



האוכלוסייה הערבית בישראל מאופיינת בשיעורי אבטלה גבוהים ובשיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה, בעיקר בקרב נשים. שיעור המועסקים הערבים מכלל המועסקים בישראל הוא כ-11%, בעוד שחלקם של הערבים הוא כ-20% מכלל האוכלוסייה. רק 18.5% מהנשים הערביות משתתפות בכוח העבודה.



רוב המועסקים הערבים עובדים בענפים עתירי עבודה המאופיינים בשכר נמוך - תעשייה לא מקצועית כמו בינוי וחקלאות. האוכלוסייה הערבית נעדרת כמעט לחלוטין מענפים כלכליים "יוקרתיים" המאופיינים בשכר גבוה - היי-טק, בנקאות, ביטוח, חשמל ומים.



על פי עמותת צופן, הפועלת להגדלה של מספר המהנדסים הערבים בענף ההיי-טק, בשנים 1996-2006 סיימו 40 אלף יהודים תואר טכנולוגי באוניברסיטה, וכיום 80 אלף יהודים מועסקים בתחומים טכנולוגיים. במגזר הערבי המצב הפוך: 2,200 סטודנטים סיימו תואר אוניברסיטאי רלוונטי באותן שנים, אבל לפי הערכת העמותה, פחות מ-500 איש מהמגזר מועסקים בהיי-טק. על פי הערכות, הפוטנציאל המיידי להעסקת ערבים בהיי-טק הוא 5,000 איש, כאשר הפוטנציאל בטווח הארוך הוא 20% מהאוכלוסייה - כלומר 15 אלף עובדים.



תעשייה הומוגנית



"תעשיית ההיי-טק הומוגנית מאוד. למנהל בחברת היי-טק ישראלית נוח לעבוד על פרויקט משותף עם מי ששירת אתו בצבא", אומרת סמדר נהב, מנכ"לית עמותת צופן ולשעבר יזמת שביצעה תפקידים שונים בחברות היי-טק רבות כמו efi ,verisity ומרקורי.



"בנוסף, לערבים אין ידע לגבי השתלבות בתרבות ההיי-טק", היא מוסיפה. "הם לא יודעים לכתוב קורות חיים כמו שצריך או להתראיין. המצב של הערבים דומה לזה של המדענים שעלו מרוסיה לפני כ-15 שנה. גם אז עבר זמן עד ששילבו אותם בהיי-טק, ובתחילת דרכם רבים עבדו בעבודות שלא הלמו את כישוריהם.



"רוב תעשיית ההיי-טק הישראלית ממוקמת במרכז הארץ, אך הערבים גרים בצפון. צעיר ערבי שמתחתן ומקים משפחה לא יכול לגור במרכז. גם חברות ההיי-טק עצמן מעדיפות שהעובדים שלהן יגורו בסמיכות לחברה", אומרת נהב.



נהב מקווה שצופן תצליח לעמוד במטרה שהציבה לעצמה: להכניס יותר מ-1,000 ערבים אקדמאים לתעשיית ההיי-טק. כדי להשיג זאת, העמותה מקימה מרכזי היי-טק ביישובים ערביים. המרכז הראשון הוקם בנצרת, והוא מספק הכשרה טכנולוגית ומכין את המהנדסים הערבים ל"תרבות ההיי-טק" הישראלית. בינתיים נראה כי פעילותה של צופן מוכיחה את עצמה עם יותר מ-85% השמה - 35 מתוך 40 בוגרים עובדים בתעשייה. מספר מקומות העבודה בענף ההנדסה בנצרת גדל ב-100 בתוך שנה וחצי.



שתי חברות ההיי-טק הגדולות בנצרת הן mitsoft וגליל סופטוור. חברה נוספת שהיתה פעילה בעיר - מוח (מערכות ושירותים חברתיים), חברת אוף שור שהקימו המשקיעים של החברה ההולנדית bann, הודיעה השבוע על סגירת שעריה. חברה נוספת שפעילה בנצרת ועלולה להיסגר היא אגם מהל"ב, שמעסיקה 30 עובדים, חלקם עובדי היי-טק ערבים.



יכול להיות שבהליך גיוס מהנדסים ערבים מעורבת גזענות?



נהב: "צופן לא באה לפתור את הבעיות הכלליות של החברה הישראלית. אנחנו מאמינים שממה שאנו עושים כאן כולם זוכים - גם הערבים וגם מדינת ישראל. הערבים הם גם אזרחים ולכולם יש אינטרס שיהיה כאן שוויון הזדמנויות. דו"ח oecd האחרון מצא שישראל לוקה בשילוב ערבים בתעסוקה".



מי בעצם גורם לערבים הישראלים שלא לצלוח את הראיונות בחברות היי-טק? מנהלי משאבי האנוש?



"אני לא חושבת שהם הבעייתים. הם דווקא יזמינו לראיון, אבל הבעיה מגיעה בשלב הראיון המקצועי. אני מכירה מועמדים ערבים מצוינים, אבל הם לא עברו את הראיונות. למה? כשאני שואלת סמנכ"ל פיתוח בחברות למה הם נכשלו בראיון הוא אומר לי שהמועמד ילדותי, שהוא לא ענה בצורה טובה ושהוא לא נראה כשחקן צוות שמתאים לפרויקט. אני מאמינה שכפי שהכניסו מראיין רוסי כשמגיע מועמד רוסי, כך יידעו להכניס גם מראיין ערבי. מרגע שתיווצר מסה קריטית, מספר הסטודנטים הערבים שיפנו להיי-טק יגדל. מספר הסטודנטים ישתנה מרגע שהם ירגישו שניתנת להם הדמנות שווה לתעסוקה".



יכול להיות שסמנכ"ל פיתוח בחברת היי-טק יחליט לא לקבל מועמד ערבי, כי הוא לא ירצה לתת יד לכך שאותו מועמד יתפוס מקום עבודה של יהודי?



"העובדים שמועסקים כיום בחברות היי-טק גלובליות מגיעים ממוצאים שונים. אני לא מאמינה שסמנכ"ל פיתוח יחשוב על כך בצורה הזו. אנחנו לא מדברים על תחרות של עובדי היי-טק בצפון מול המרכז, אלא מול מזרח אירופה. כיום כל סטארט-אפ שמעסיק 40 איש פונה למזרח אירופה כי הוא לא מוצא מספיק אנשים כאן והעלויות במזרח אירופה נמוכות".







פונים גם לסטארט-אפ



יוסי טורכספא, מנהל חממת ngt בנצרת, מאמין שדווקא בשנים האחרונות יש התעוררות בקרב המגזר הערבי בכל הנוגע ליזמות של חברות סטארט-אפ. לדבריו, "יש לנו בחממה יותר יזמים ערבים מאשר יהודים. עשר חברות שהקמנו בחממה הטכנולוגיות הן של יזמים ערבים. פרט לשניים, כולם עם תואר דוקטור או פוסט דוקטורט".



טורכספא מספר כי "החממה שלנו מתמחה במדעי החיים. יש לא מעט יזמים ערבים שהגיעו אלינו מתחום הבריאות, ביולוגיה, כימיה ורפואה - הרבה יותר מאשר יזמים בתחום האינטרנט והאלקטרוניקה. קל להם להגיע אלינו, כי במגזר הערבי אין תרבות השקעה של הון סיכון ואנג'לים (משקיעים פרטיים). היזמים הערבים גם לא יכולים לפנות לקרנות הון סיכון, מכיוון שהם לא נמצאים בשלב שמתאים למימון מקרנות. החממות הטכנולוגיות הן פתרון מצוין למגזר הערבי, שאין לו את יכולת הנטוורקינג שיש ליהודים ישראלים".